חשבתם שהתקשורת שמאלנית? תחשבו שוב

האם התקשורת שמאלנית? האם היא משקפת את דעת הקהל? ומה חושב עליה הציבור הרחב? יפעת מחקרי מדיה ערכה מחקר מיוחד וראשון מסוגו ובו ניסיון לבחון את מידת ההתאמה בין הסיקור התקשורתי לדעת הקהל בישראל בסוגיות מפתח בשיח הציבורי בשנת 2015

המחקר מבוסס על שילוב אינטגרטיבי של שני אפיקי מידע:

  • ניתוח השיח התקשורתי בתקשורת הארצית המובילה בישראל בשנת 2015
  • ניתוח נתוני סקרי דעת קהל מחודש אוקטובר: עמדת הציבור ותפיסת התקשורת (האם הסיקור מוטה ולאיזה צד?)

המחקר בחן שלוש סוגיות מפתח שנויות במחלוקת בשיח הציבורי בישראל בשנה האחרונה:

  • שאלת החתירה להסדר מדיני עם הפלסטינים (מדיני)
  • שאלת עצמאותו של בית המשפט העליון (אזרחי)
  • מידת המעורבות הממשלתית בכלכלה ובמשק (כלכלי)

הסוגיה המדינית: תמיכה מול התנגדות לחתירה להסדר מדיני עם הפלסטינים

תוצאות הסקרים מעידות על נטייה ציבורית קלה להתנגדות לחתירה להסדר מדיני. לעומת זאת, כאשר נשאל לגבי אופן הסיקור של התקשורת את הנושא, הציבור מצביע על הטיה חזקה מאוד שמאלה לכיוון תמיכה בחתירה להסדר. מניתוח השיח התקשורתי בפועל עולה איזון יחסי עם תמיכה קלה של התקשורת בחתירה להסדר על פני ההתנגדות לכך. על מנת להצליב באופן אינטגרטיבי בין שלושת נקודות המבט, חושב מדד הנטייה, ימינה או שמאלה באחוזים: דעת הקהל נוטה ימינה ב-5%, תפיסת התקשורת נוטה שמאלה 53% ובפועל הסיקור התקשורתי נוטה שמאלה ב-9%. ניתוח הסוגיה המדינית מעיד כי על אף נטייה קלה של הציבור ימינה ושל התקשורת שמאלה, הפער בין עמדת הציבור לאופי הסיקור קטן בהרבה מכפי שהציבור חושב.

הסוגיה האזרחית: חיזוק מעמדו מול הגבלת כוחו של בית המשפט העליון

ממצאי הסקרים מעידים כי דעת הקהל חצויה לגמרי בשאלת מעמדו של בית המשפט העליון. לעומת זאת, הציבור תופס את התקשורת באופן ברור כתומכת בחיזוק מעמדו של העליון ואכן ניתוח השיח בפועל מאושש תחושה זו ומעיד על תמיכה מובהקת של התקשורת בבית המשפט העליון אל מול ניסיונות החקיקה מימין. מדד הנטייה מציג את התוצאה הבאה: דעת הקהל נמצאת באיזון מוחלט ללא נטייה, תפיסת התקשורת נוטה שמאלה 33% והיא מדויקת בנושא זה מכיוון שהתקשורת בפועל נוטה שמאלה 37%.

הסוגיה הכלכלית: הגברת מול הפחתת המעורבות הממשלתית בכלכלה

התחום הכלכלי שונה ומעניין בכך שאינו נתפס באופן טבעי כסוגיית ימין-שמאל בתודעה הציבורית בישראל, בניגוד למדינות אחרות. הגברת המעורבות הממשלתית היא ביטוי לשמאל כלכלי והפחתתה מייצגת עמדה כלכלית ימנית ומחלוקת זו נמצאת בשנה האחרונה בלב סדר היום הכלכלי רווי הרפורמות והמהלכים הרגולטוריים. הסקרים מעידים על תמיכה ציבורית ברורה בהגברת הרגולציה והמעורבות הממשלתית. לעומת זאת, תפיסת התקשורת בנושא זה אינה ברורה ורבים מהמשיבים לא ידעו כיצד לאפיינה. בחינת השיח התקשורתי בנושא מציג תמיכה ברורה בהגברתה, בדומה לעמדת הציבור. במדד הנטייה ממוקמת עמדת הציבור ב-17% שמאל, תפיסת התקשורת העמומה ב-6% שמאל והתקשורת בפועל ב-39% שמאל. אם כן, בסוגיה הכלכלית הציבור והתקשורת נמצאים באותו צד של המתרס אך הנושא אינו מזוהה עם ציר הימין-שמאל ועל כן התקשורת אינה מרוויחה מכך קרדיט ציבורי.

שחר גור, מנהל יפעת מחקרי מדיה מסכם את ממצאי המחקר: המחקר החדשני מאפשר לראשונה הצלבה בין עמדות הציבור לאופי הסיקור התקשורתי של נושאים מרכזיים על סדר היום ובעיקר לבחון את סטיגמת "התקשורת השמאלנית". מנתח שחר גור, מנהל יפעת מחקרי מדיה את ממצאי המחקר. ניתוח הסוגיה המדינית מעיד כי הסטיגמה מוגזמת מאוד ולמעשה עמדת התקשורת אמנם נוטה קלות שמאלה אך אינה רחוקה מעמדת הציבור כפי שנדמה. לעומת זאת, בנושא מעמדו של בית המשפט העליון, התקשורת מתייצבת להגנתו ונעמדת על הרגליים האחוריות כנגד כל ניסיון להגבלת כוחו. נראה כי התקשורת מרגישה אף היא תחת מתקפה בעת האחרונה וחוששת להיות המטרה הבאה לחקיקה מגבילה כנגדה. הנושא הכלכלי שונה בתכלית ואינו מזוהה על ציר הימין-שמאל ועל כן הקרבה בין עמדות הציבור והתקשורת אינן באות לידי ביטוי בדעת קהל אוהדת למדיה. לתחושתנו, התקשורת נוהה אחר דעת הקהל ואנו צופים תזוזה של מחוג הנטייה במחקר הבא. ניתן לפרש זאת כניסיון נכון של התקשורת להתקרב לציבור וככורח כלכלי הישרדותי. מצד שני, חשוב לבחון ולשקף מגמה זו על מנת שהתקשורת לא תיגרר ותחטא לתפקידה הדמוקרטי החשוב.