היום (שלישי) מתפרסם במדינות העולם, בעת ובעונה אחת מדד תפישת השחיתות העולמי 2023  CPI - Corruption Perception Index. על פי מדד תפישת השחיתות העולמי בשנה הקלנדרית 2023 ישראל יורדת למקום ה-33 עם ציון 62.

ירידה זו באה לאחר הזינוק של ישראל במדד 2022 של 5 מקומות בציון 63 לעומת הציון הנמוך ביותר של 59 בשנת 2021. בעמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל מתריעים מפני חזרתה של המגמה השלילית בתפישת השחיתות של מדינת ישראל ומפני השלכותיה החברתיות והכלכליות כתוצאה מכך.
 

עוד ב-

מנהל הבנק גנב מיליארדים: פרשת השחיתות מהחמורות אי פעם נחשפת

לכתבה המלאה

השופטת בדימוס נילי ארד, יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל: "בימים אלה בהם טובי בנינו ובנותינו נמצאים בזירות לוחמה בהגנה על המדינה, ליבנו עם משפחות החללים, עם הפצועים, הפצועות וכלל הנפגעים, בדאגה עמוקה לחטופים ולחטופות בשבי החמאס, כאשר מאות אלפי משפחות נעקרו ממקומות מושבן בצפון ובדרום, כאשר אי הוודאות באשר לבאות מרחפת מעלינו. במהומה אשר פקדה בחטף את חיינו, עלינו לפנות מקום גם לחוסן הלאומי של ישראל הדורש הקפדה על התנהלותה של המדינה כדמוקרטיה מהותית הדוחה מלפניה תופעות של שחיתות שלטונית.   

ברוח זו מפרסמת עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל את מדד תפישת השחיתות לשנת 2023 כאשר במסגרת ההערכה על התנהלותה של מדינה כדמוקרטיה מהותית, ניתן דגש מיוחד לקשר בין שחיתות שלטונית והשלכותיה לבין מערכת משפט חלשה הנתונה להשפעות זרות של המערכת הפוליטית בהיבטים של Corruption and injustice.

על רקע זה נמצא כי בשנת 2023 חלה ירידה בציון של ישראל לעומת הזינוק בציון במדד לשנת  2022 ,אשר גילם את השינוי המרשים ביותר מזה 9 שנים במיקומה של ישראל במדד תפישת השחיתות העולמי CPI. העלייה במדד 2022 שיקפה את ההתנהלות השלטונית בישראל באותה שנה, כדמוקרטיה ליברלית, תוך הקפדה על מערכת משפט חזקה ועצמאית, הגנה על  שומרי הסף ותקשורת חופשית. בהתנהלות שלטונית זו חל שינוי מהותי בשנת 2023 כאשר עיקר ביטויו היה בפעולות גורמי השלטון להחלשת עצמאותה של מערכת המשפט ולערעור המעמד של שומרות ושומרי הסף.

בדיקה מעמיקה של תוצאות מדד 2023 מעלה, כי המאבק האזרחי להגנה מפני פגיעה בקיומה של דמוקרטיה מהותית, מנע ירידה משמעותית יותר בציון של ישראל במדד לשנה זו. עלינו איפוא להקפיד, כי ערכי היסוד של הדמוקרטיה המהותית בישראל יישמרו מפני פגיעה בכלל, ובמיוחד בכל הנוגע לעצמאות מערכת המשפט באופן זה תימנע התדרדרותה של ישראל לעבר המדינות הנתפסות כמושחתות דוגמת הונגריה, פולין וטורקיה."    

בין המדינות שקיבלו במדד 2023 ציונים גבוהים מישראל: אסטוניה עם הציון 74, איי סיישל עם הציון 70 ואיחוד האמירויות וצ'ילה, עם הציון 67. בארגון העולמי TI - Transparency International   מתריעים כי המגמה העולמית של היחלשות מערכות המשפט מאפשרת שגשוג השחיתות, ולא בכדי נמצאים במדד 2023 ציונים כה נמוכים בחלק מהמדינות.

ביטוי מובהק לקשר הישיר בין ירידה משמעותית בציוני המדד לבין השחיתות השלטונית  ופגיעה במרקם הדמוקרטי המהותי של המדינה, נמצא בציונים במדד 2023 במדינות אירן, רוסיה, טורקיה, הונגריה וסין, אשר נמצאות במדד 2023 בציון הנמוך בתולדותיהן: אירן בציון 24; רוסיה בציון 26; טורקיה בציון 34 הונגריה וסין בציון 42. מנגד, מדד 2023 מציין לטובה את הציונים הטובים בתולדותיהן של אסטוניה עם ציון 76 ולטביה בציון 60.

מדד CPI מדרג 180 מדינות ברחבי העולם לגביהן נקבעו ציון ומיקום במדד, המבטאים את תפישת השחיתות במגזר הציבורי. בשונה מתופעות שחיתות הנסתרות מן העין, רמת השחיתות השלטונית ניתנת למדידה אובייקטיבית, כפי שהיא נתפשת על ידי מומחים במכוני מחקר עולמיים. בדרך כלל המדד נסמך על 13 מכוני מחקר בינלאומיים עצמאיים ובלתי תלויים בעלי מומחיות בתחומי המשילות, החברה האזרחית, הכלכלה ומנהל עסקים.

בחינת רמת השחיתות השלטונית וכתוצאה ממנה קביעת הממצאים במדד, נעשית על ידי חוקרים באקדמיה, מומחים עולמיים ואנשי עסקים בתחומים אלה במכוני המחקר ובמדינות הנבדקות. כל מדינה נבדקת באמצעות 3 ל - 10 מכוני מחקר המבצעים מחקרים וסקרי עומק, בהסתמך על מידע שנאסף על ידם בהיבטים המייחדים התמודדות עם שחיתות במגזר הציבורי והמהלכים הנעשים למיגורה, לרבות: מנגנוני אכיפה אפקטיביים והעמדה אפקטיבית לדין פלילי של אנשי ציבור מושחתים; אנשי ציבור אשר עשו שימוש לרעה בכוחם ובסמכותם; נבחרי הציבור העושים שימוש שלא כדין בקופה הציבורית לרבות העברת כספי ציבור שלא בשקיפות; שימוש במשרה הציבורית לתועלת אישית מבלי לשאת בתוצאות; נפוטיזם, מינוי קרובים ומקורבים מפלגתיים במגזר הציבורי; מידת ההגנה המשפטית לחושפי שחיתויות במגזר הציבורי ולחוקרים המתריעים מפני מקרים של שוחד ושחיתות; הגנה על עצמאות וחופש העיתונות במדינה; שמירה על זכויות האזרח ועל מרחב הגישה של פעילי החברה האזרחית למידע במרחב הציבורי.