ישראל מדורגת במקום ה-33 עם 62 נקודות במדד תפיסת השחיתות העולמי לשנת 2023 שהתפרסם הבוקר (שלישי). מדובר בירידה של שני שלבים לעומת המצב בשנת 2022, אז הציון של ישראל עמד על 63. עם זאת, המצב טוב יותר משנת 2021, אז דורגה ישראל במקום ה-36 במדד עם ציון 59, קרוב לציון 50, שהוא "הקו האדום" שממנו ומטה נמצאות המדינות הנתפסות כמושחתות ויש לא מעט כאלה. אגב, בשנת 2016 הציון של ישראל היה 64.
מדד תפיסת השחיתות העולמי (Corruption Perceptions Index) של ארגון השקיפות הבינלאומי (Transparency International) קיים משנת 1995 ומדרג מדי שנה 180 מדינות, כאשר אחת ממטרותיו היא לאפשר לאנשי עסקים להעריך את מידת השחיתות במדינות שאיתן הם שוקלים לעשות עסקים. בישראל המדד מתפרסם על ידי עמותת "שקיפות בינלאומית ישראל - שבי"ל", שהיא אחד מ-100 הסניפים של הארגון העולמי.
בצמרת הרשימה של המדינות הכי פחות מושחתות נמצאות דנמרק, פינלנד, ניו זילנד, נורבגיה, סינגפור, שבדיה, שווייץ, הולנד, גרמניה ולוקסמבורג. מעט לפני ישראל, במקום ה-27, נמצאת איחוד האמירויות הערביות, ואחריה טייוואן, צ'ילה, איי בהאמה, כף ורדה, דרום קוריאה וישראל.
לאחר מכן מדורגות מדינות כמו ליטא, פורטוגל, לטביה, ספרד, קטאר, צ'כיה, איטליה, סלובניה, קוסטה ריקה, סלובקיה, קפריסין, סעודיה, מלטה וקרואטיה – שקיבלה את הציון 50.
בתחתית הרשימה, כלומר המדינות המושחתות, נמצאות בין היתר רוסיה, ניגריה, איראן, לבנון, הונדורס, אריתריאה, אפגניסטן, סודן, לוב, האיטי, צפון קוריאה, תימן, דרום סודן, סוריה וונצואלה. בתואר המדינה המושחתת בעולם מחזיקה סומליה – עם 11 נקודות בלבד.
בחלוקה לפי אזורים גיאוגרפיים נמצאת ישראל במקום ה-2 באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, כאמור אחרי איחוד האמירויות. הציון הממוצע של האזור הוא 38 בלבד, לעומת ציון ממוצע 65 למדינות האיחוד האירופי, ובנוסף בריטניה ושווייץ. אגב, הציון הממוצע במדד של המדינות הערביות הוא 34, רחוק מאוד מזה של ישראל.
יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל, השופטת (בדימוס) נילי ארד, התייחסה לנתונים ואמרה כי "במהומה אשר פקדה בחטף את חיינו, עלינו לפנות מקום גם לחוסן הלאומי של ישראל, הדורש הקפדה על התנהלותה של המדינה כדמוקרטיה מהותית הדוחה מלפניה תופעות של שחיתות שלטונית. ברוח זו מפרסמת העמותה את מדד תפיסת השחיתות לשנת 2023 כאשר במסגרת ההערכה על התנהלותה של מדינה כדמוקרטיה מהותית, ניתן דגש מיוחד לקשר בין שחיתות שלטונית והשלכותיה לבין מערכת משפט חלשה הנתונה להשפעות זרות של המערכת הפוליטית בהיבטים של Corruption and injustice".
השופטת בדימוס ארד, הוסיפה: "על רקע זה נמצא כי בשנת 2023 חלה ירידה בציון של ישראל לעומת הזינוק בציון במדד לשנת 2022 ,אשר גילם את השינוי המרשים ביותר מזה תשע שנים במיקומה של ישראל במדד תפיסת השחיתות העולמי CPI. העלייה במדד 2022 שיקפה את ההתנהלות השלטונית בישראל באותה שנה, כדמוקרטיה ליברלית, תוך הקפדה על מערכת משפט חזקה ועצמאית, הגנה על שומרי הסף ותקשורת חופשית".
לגבי המצב בשנה שעברה, היא אמרה: "בהתנהלות שלטונית זו חל שינוי מהותי בשנת 2023 כאשר עיקר ביטויו היה בפעולות גורמי השלטון להחלשת עצמאותה של מערכת המשפט ולערעור המעמד של שומרות ושומרי הסף. בדיקה מעמיקה של תוצאות מדד 2023 מעלה, כי המאבק האזרחי להגנה מפני פגיעה בקיומה של דמוקרטיה מהותית, מנע ירידה משמעותית יותר בציון של ישראל במדד לשנה זו. עלינו איפוא להקפיד, כי ערכי היסוד של הדמוקרטיה המהותית בישראל יישמרו מפני פגיעה בכלל, ובמיוחד בכל הנוגע לעצמאות מערכת המשפט באופן זה תימנע התדרדרותה של ישראל לעבר המדינות הנתפסות כמושחתות דוגמת הונגריה (מקום 79), פולין (מקום 46) וטורקיה (מקום 122)".
