יואל ראפל, הסידור "ואני תפילתי" בהוצאת ידיעות ספרים
 
סוג מדיה:  רדיו
מקור:  רשת מורשת
תאריך:  13/01/2010
שעה:  17:10:09
תכנית:  הארץ הטובה
אורך:  06:20
מרואיינים:  
 
בכל שאלה או בקשה התקשרו לטל. 03-5635049
או במייל ל - מחלקת שירות לקוחות
תמלול    הסתר
שירה ולק-איכר : וכבר אנחנו רוצים להתחיל הפעם עם איש האשכולות שלנו יואל ראפל. ערב טוב יואל.
יואל ראפל : ערב טוב ומבורך.
שירה ולק-איכר : אנחנו נדבר היום על שני נושאים. קודם כל דבר ראשון נדבר על סידור "ואני תפילתי" שרואה אור בהוצאת ידיעות ספרים, איתו נתחיל את תוכניתנו.
יואל ראפל : אנחנו נתחיל בסידור. למה אני מתחיל בו? משום שעל הסידור "ואני תפילתי" כתוב סידור ישראלי. נדמה לי שזאת הפעם הראשונה בהיסטוריה שכתוב על סידור "סידור ישראלי" ולא "סידור יהודי". יש בכך משום חידוש מאוד מאוד משמעותי. הסידור הזה לכאורה עשוי או נערך כפרוייקט משותף לכנסת הרבנים והתנועה המסורתית בישראל, זאת אומרת אותה תנועה הנקראת גם התנועה הקונסרבטיבית. אבל אני חייב לומר שעל פי עיון די מדוקדק בסידור הזה, אפשר לומר על התנועה הקונסרבטיבית, אם זה האיש שלה, אז התנועה קרובה מאוד מאוד להיות תנועה אורתודוקסית.
שירה ולק-איכר : אז מה בכל הניואנסים, ההבדלים, יואל?
יואל ראפל : אז בואי עכשיו נסתכל קצת בהבדלים, כי הסידור הזה, יהודי אורתודוקסי שהולך לבית כנסת או אורתודוקסי רגיל בכל מקום בארץ, על פניו לא יראה את ההבדלים. זאת אומרת, ההבדלים נמצאים, צריך להבין, אבל הוא לא היה מתקשה להסתדר איתו בתפילה בכל בית כנסת בישראל. עכשיו מה בעצם כן ההבדלים? ההבדלים אפשר לראות אותם, אני אתן לך דוגמא. הסידור מאוד מקפיד על העניין הזה שיש שיוויון המינים. למשל אפילו בתפילת מודים, את יודעת אנחנו אומרים במודים, "מודים אנחנו לה'' מלכנו אלוקי אבותנו". הם אומרים "אלוקינו ואלוקי אבותנו ואמותנו", למשל. זה דוגמא. אפשר לומר דוגמאות כאלה, אפשר לראות אותם לכל אורך הסידור. ולמה אני מדגיש את זה? משום שבהקדמה לסידור, בעמוד 20, הם כותבים במפורש "לדעתנו רצוי להימנע בחידוש ברכות ללא צורך". רק המשפט הזה הוא חידוש בתפיסה של התנועה הקונסרבטיבית. זאת אומרת, חברים וחברות, הסידור כפי שאנחנו מכירים אותו עומד בפני עצמו ולא צריך לעשות בו שינויים רבים. וזה פה הדבר החשוב. זאת אומרת, אנחנו לא באים לעשות שינויים. יחד עם זה אני אתן לך דוגמאות לעוד כמה שינויים, למשל הם נותנים בעמוד 133, שזה תפילת שבת, הם נותנים את התפילה לשלום המדינה, שאני מאוד מוקיר אותה, ושם בעצם עושים שינוי, הם מכניסים בתוך התפילה לשלום המדינה, הם משלבים את התפילה לשלום חיילי צה"ל. למה? לא יודע. מאידך, אם נחזור לעניין של שיוויון המינים, אז בעמוד 285 שוב פעם נותנים את התפילה לשלום המדינה, מציינים בכל זאת שכתב אותה הרב יצחק הלוי הרצוג, שהוא באמת המחבר של התפילה. אבל בתפילה המקורית כתוב, ותשימי לב לשינוי שהם עושים, בתפילה המקורית כתוב "ונתת שלום בארץ ושמחת עולם ליושביה", שזה לא פסוק בעצם. התנועה הקונסרביטית לא מהססת ועושה שינויים.
שירה ולק-איכר : יכול להיות, יואל, שיש כאלו שלא יאהבו את הסידור. זה יכול להיות שבכלל הסידור הזה יותר מדבר לחבר''ה ישראלים צברים שאינם שומרי דת ומסורת?
יואל ראפל : לא, לא. תאמיני לי, מי שלא שם לב לדברים הקטנים לא ירגיש בזה. אבל אני נותן לך דוגמא. בתפילה לשלום המדינה בפעם הראשונה שהיא נותנת בתפילת יום העצמאות, אז כתוב "נתת שלום בארץ ושמחת עולם לכל יושביה". לכל יושביה, זה כמובן גם מתייחס ללא יהודים, אבל הרי בכך הם משבשים פסוק וזה כמובן אסור. לכאורה את יכולה לומר, טוב זה משהו, מצד שני או מצד נוסף אני יכול לומר לך שבסידור עצמו יש קינות שאנחנו היום מחפשים אותם. את יודעת, היום בעיקר נניח את בודאי דיברת לא פעם בשעתו עם ... הספר של התפילת נשים. העניין הזה של תפילות...
יואל ראפל : נכון.
שירה ולק-איכר : OK. פה יש לזה הרבה מאוד ביטויים. למשל יש פה תפילה לשעות קשות, תפילה לזמן הבצורת, תפילה אם ירדו גשמים אחרי תקופת בצורת מברכים משהו אחר, מה שאצלנו לא כל כך... אצל הייתי אומר האורתודוקסים מברכים לקראת גשמים, לא כל כך אחרי. תפילה כשכואב משהו לאדם, תפילה יש פה סדר מסודר לתפילה לסדר יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ממש סדר קריאה. ואני מזכיר לך, רוצה לומר לך, שהרבנות עד היום לא עשתה סדר תפילה מתוקן ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. פה יש סדר תפילה מתוקן. זאת אומרת, יש גם מעלות רבות לסידור הזה. מה שאני רוצה לומר לך בסך הכל, הסידור הזה יש בו הרבה ברכה. ברור שיהודי אורתודוקסי יכול לשאול את עצמו שאלה, אבל אדם מן הישוב שיקח את הסידור הזה לבית הכנסת ביום חול בבוקר ויתפלל על פיו, כמעט ולא ירגישו. בטוח הוא ירגיש שם "שעשני אישה", מה הם עושים שם בברכות השחר. אבל בתפילה עצמה, פסוקי בזימרה, ברכות השחר, הברכות שלפני שמע ישראל, אחרי שמע ישראל, 18, הכל זהה לסידור הרגיל. זאת אומרת, זהו צעד משמעותי של התקרבות מצד התנועה הקונסרבטיבית.