זאב קינן, עורך הסידור הישראלי, בהוצאת ידיעות אחרונות ספרים החדש מסביר ונותן דוגמאות
 
סוג מדיה:  רדיו
מקור:  רדיו ירושלים
תאריך:  21/01/2010
שעה:  20:33:48
תכנית:  בואי כלה
אורך:  09:56
מרואיינים:  
 
בכל שאלה או בקשה התקשרו לטל. 03-5635049
או במייל ל - מחלקת שירות לקוחות
תמלול    הסתר
לאה שקלאר : אני מאוד אוהבת את ג''קי לוי, במיוחד מאז המופע שלו צחוק עשה לי אלוהים, שג''קי לוי מוכיח שאלוהים בעד הצחוק, ובעד ההומור, ויש לו כמה פסוקים טובים להוכיח את זה, ובכלל ג''קי לוי הולך ככה באיזה שהוא קלילות מדהימה, אז הסידור הישראלי שהוא מקדם בפרומו שלו, בהחלט עושה חשק להתפלל ככה, אולי מתוך איזה משהו הרבה יותר קליל וככה נעים. ואני אומרת לעצמי מה זה הסידור הישראלי החדש הזה? זאב קינן, שלום, אתה העורך של הסידור הישראלי?
זאב קינן, העורך של הסידור הישראלי : שלום, ערב טוב.
לאה שקלאר : מה זה הסידור הזה שג''קי לוי מקדם אותו? כל יום אנחנו שומעים על החמות ועל ההזמנה לחתונה, זה הכל למען המתנה הזאת של הסידור הישראלי. במה הוא באמת סידור ישראלי?
זאב קינן : סידור תפילתי יצא בהוצאה של ידיעות אחרונות ספרים, היחוד שלו הוא באמת שהוא נותן לנו את ההזדמנות לבחור את ההתבטאות האישית שלנו בתפילה, בדור שלנו, בתקופה שלנו, בהתמודדות שלנו עם מצבים שבעצם כבר די הרבה שנים סידורים לא כל כך נוגעים בהם, מצבים חברתיים, השתנות של החברה שלנו,
לאה שקלאר : כמו מה למשל?
זאב קינן : לדוגמא, כולנו מכירים היום מצבים של משפחות חד הוריות, כולנו מכירים היום אנשים שמתגיירים, כולנו מכירים לצערנו מצבים של נשים מסורבות גט, או עגונות. אנשים כאלה לא תמיד יכולים למצוא את המקום שלהם בבית הכנסת, אם זה ברגע של שמחה, או ברגע של עצב. הסידור שלנו הוא נותן להם איזה שהוא מקום.
לאה שקלאר : איך הוא נותן להם מענה?
זאב קינן : למשל הכנסנו בסידור, משהו שלא היה בסידורים קודמים, וזו ברכה מיוחדת כשמעלים לתורה אישה שהשתחררה מסירוב גט, או אדם שהתגייר, או חייל כשהוא מתגייס לצה"ל, מברכים אותו בפני כל הקהילה. משתפים בעצם גם את השמחה של אותו אדם, יחד עם כל הקהילה. בעצם גם משתפים את כל הקהילה ביחד עם המציאות של אותו בן אדם. וזו דוגמא רק אחת באמת.
לאה שקלאר : איזה עוד דוגמאות יש לך? למשל בברכות השחר, שמתי לב ששלושת הברכות הראשונות הן שונות מהברכות המקובלות. במקום שלא עשאני אישי, כתוב שמה שעשאני כרצונו נדמה לי לכולם, במקום שלא עשאני גוי, שבראנו בצלמו, במקום שלא עשאני שפחה, או עבד, שעשאני בן חורין,
זאב קינן : נכון את צודקת. אנחנו למעשה לא ממש המצאנו את התפילות האלה, חלק מהתפילות האלה מופיעות כבר בגמרא. אנחנו הלכנו בשיטה שלא להתמקד בדבר השלילי, לא להגיד שלא עשאני כך או שלא עשאני אחרת, אלא להגיד קודם כל מה שהוא כן עשאני. והגישה השניה היא גישה שבאה לחבר את כל האנשים והנשים אל התפילה ואל בית הכנסת. לא להדיר את הנשים, לא לפגוע בכבוד של אף אחד, לא לפגוע בכבוד של עמי העולם. אלא באמת להכיר תודה לאלוהים על זה שעשה אותנו בצלם אלוהים, שזאת גם ברכה אבל שאיפה כמובן.
לאה שקלאר : אז איתנו נמצא על הקו יואב סורק, שבשבוע שעבר במקור ראשון, יואב הוא עורך השבת במקור ראשון, כתב קצת אחרת על הסידור הישראלי, ואני מבינה שיואב סורק הוא מאוד בעד סידור ישראלי, אבל לאו דווקא כזה. שלום יואב.
יואב סורק, עורך השבת במקור ראשון : שלום, ערב טוב.
לאה שקלאר : אני לא שומעת אותך יואב.
יואב סורק : שלום ערב, את שומעת אותי?
לאה שקלאר : אתה, עכשיו אני שומעת אותך. אני שומעת אותך, ועוקבת אחרי מה שאתה כותב, ובבינות שונות אתה מאוד בעד חיפוש זהות יהודית ישראלית חדשה.
יואב סורק : כן, נכון, נכון,
לאה שקלאר : איזה מן זהות אתה מחפש?
יואב סורק : ואני גם מאמין שצריך לחדש בתפילה, ושיש בהחלט נוסחים שנאמרים, ולא צריכים להיאמר, ואני לא מפחד מזה. אני הצטערתי כשהסידור הזה הוצג כסידור ישראלי כשבעצם הוא מאוד רחוק מלהיות סידור ישראלי,
לאה שקלאר : למה בעיניך רחוק מלהיות סידור ישראלי?
יואב סורק : הוא רחוק מלהיות סידור ישראלי בגלל שהוא בעצם מבטא בעיקר בשינויים שלו איזה שהיא אג''נדה ליברלית שהיא אופיינית לחוגים מסויימים, היא במידה רבה אמריקאית, או שייכת לזרמים מאוד מסויימים בחברה הישראלית, ולא מבטאת את ה, את באמת את הישראליות. שלא לדבר על זה שזה סידור אשכנזי מאוד, שזה גם קצת מקשה עליו להיות סידור ישראל.
לאה שקלאר : זאב תיאר קודם שיש מקום לאישה חד הורית, או לאישה עגונה שקיבלה גט, או לכל מיני סיטואציות שהם ביום יום הישראלי שלנו, שדווקא מאוד מתאים לעשות מי שבירך כזה. אז למה אתה בדיוק מתנגד?
יואב סורק : לא, אני לא דנתי על ה"מי שבירכים", אני אפילו אולי לא ראיתי אותם, אבל אני למשל בתוך תפילת ערבית, אנחנו רגילים לומר לתאר את האופן שבו השם גאל אותנו ממצרים, ובין האר כיצד הוא הציל אותנו מאויבינו ונקם בפרעה והיכה את בכורי מצרים וכולי, וכל הקטע הזה שיש בו איזה סוג של נקרא לו אלימות כלפי האוייב או משהו כזה, שמו במין צבע שאומר יש כאלה שאינם אומרים את המילים האלה, שהאמת היא שאין כאלה. ז"א רוב מי ש, יש מעט מאוד אנשים שזה מפריע להם אני חושב, ואלה לרוב לא נמנים על האנשים ש...
לאה שקלאר : אז מה, זה נראה לך קצת ניו אייג''י?
יואב סורק : לא, זה נראה לי אימוץ של איזה שהיא אופנה או אג''נדה שהיא לא, היא לא מבטאת את ה, את אותו,...
לאה שקלאר : מציאות שאנחנו חיים.
יואב סורק : .... שאנחנו מחפשים, היא שייכת לקבוצה מאוד מסויימת שיש לה רגישות לפרטיקולרי, ויש לה, אני אתן לך דוגמא הרבה הרבה יותר חריפה בעיני, בתפילה לשלום חיילי צה"ל שהיא דבר מאוד ישראלי, אבל מקובל בכל בתי הכנסת הציוניים בנוסח שמופיע פה, טרחו להוציא את המשפט שמאחל לחיילי צה"ל נצחון. ואני חושב כי כאילו החיילים, העיקר שיחזרו הביתה בשלום, אבל זה שיש צבא, זה קשור אולי לנצחון, זה כנראה מפריע למישהו, ומבחינתי זה אג''נדה פוליטית, זה לא משהו ישראלי.
לאה שקלאר : זאב, איך אתה רואה את העניין הזה שיואב יעלה?
זאב קינן : אני רוצה קודם כל להגיד שבעיני המילים פלורליסטי ושוביניסטי, לא רק שאינן מילים גסות, אלא הן מילים שאני אפילו גאה בהן, וגאה שוועדת הסידור הכניסה אותם בתכנים של הסידור. חשוב להבין באמת שבסידור הזה עבדה עליו וועדה של אנשים, שייצגה מיגוון של דיעות. חשוב גם להגיד, אם להתייחס לדוגמא הספציפית של החלקים שנמצאים באפור, קודם כל עדיין כן כתוב שהמעביר בניו בין גזרי יום סוף את רודפיהם ואת שונאיהם בתהומות טיבע, כלומר הם לא נעלמו והתפוגגו באוויר, יש כאלה אנשים שביטאו את דעתם בצורה מאוד נחרצת, שלהם זה מפריע. לא הוצאנו את זה מן הסידור, שמנו את זה בצע אחר, אמרנו, שימו לב, יש כאן כאלה שזה מפריע להם, הם יכולים שלא להגיד את זה, אבל אני חושב שיש כאן גם אמירה חינוכית. והאמירה החינוכית הזאת, אומרת שים לב, יש כאן הזדמנות לדבר על התכנים של מה אנחנו אומרים, ולמה אנחנו אומרים אותם בסידור.
לאה שקלאר : אז יכול להיות שיואב בעצם, רק שניה זאב, אני רוצה ללכת קדימה, תוכל להגיד עוד על העניין. אני חושבת שיואב מזמין אותך באמת לחוויה של סידור ישראל שמתאים לכלל החברה במדינת ישראל. כאילו יואב אומר די לנו כבר עם הסקטוריאליות, נפסוק הלכה שמתאימה לכלל הציבור, יואב אפילו שוקל מתי הוא הולך עם כיפה ומתי לא, כי אולי זה גם חלק ממה שמפריד. מעניין אותי אם גם הכיסוי ראש של הנשים באותה קטיגוריה. מה אתה אומר יואב?
יואב סורק : לא הבנתי את השאלה, חשבתי שאת שואלת את זאב,
לאה שקלאר : אני מבינה שאתה חותר לאיזה שהיא קריאת כיוון דתית שמחברת את כלל החברה אל אותו עוגן. לא הלכה כזאת לכאלה ויש כאלה ויש כאלה, אלא שהסידור הישראלי יהיה משהו שמתאים לכלל הציבור הישראלי.
יואב סורק : אני רוצה לומר כך. יש, אני חושב שיש מקום לסידור הזה, ויש מקום להרבה סידורים, אני בעיקר התקוממתי על האופן שבו הסידור הזה משווק, על הקמפיין סביבו, שמציג אותו כאיזה עניין קונצנזואלי, כשבפועל הוא מבטא את עולמם של אנשים מאוד מאוד מסויימים, ואני חושב שמה שזאב תיאר שיש אנשים שמפריע להם המשפטים האלה, אני בטוח שיש אנשים כאלה, אני רק טוען שהם אחוז זעיר לחלוטין ואפשר לתת אופציה כזאת, אבל לבוא ולהציג את זה כסידור שהוא מצלם מצב, או מתאר איזה שהוא מכנה משותף ישראלי, זה מאוד מאוד רחוק מהמציאות.
לאה שקלאר : אז אולי אנחנו לך אל שיר השירים, שזה מחבר את כולנו, ואל מאיר אריאל, ששר את שיר גנוב, ותודה לכם, זאב קינן, ויואב סורק, ותישארו איתנו לשמוע את שיר גנוב של מאיר אריאל, מתוך שיר השירים. שבת שלום.
יואב סורק : תודה.
זאב קינן : שבת שלום, תודה וערב טוב.