סיפורו של פיני נחמני
 
סוג מדיה:  טלויזיה
מקור:  ערוץ 10
תאריך:  16/04/2010
שעה:  20:17:10
תכנית:  חדשות - ערוץ 10
אורך:  09:30
מרואיינים:  
 
בכל שאלה או בקשה התקשרו לטל. 03-5635049
או במייל ל - מחלקת שירות לקוחות
תמלול    הסתר
דב גלהר : ברוח ימי הזיכרון והעצמאות הבאים עלינו פגשה השבוע טליה פלג קינן אדם שחייו מסמלים את הרצון לחיים והמשכיות. פיני נחמני, טייס קרב שעבר עינויי תופת בשבי הסורי במשך למעלה משלוש שנים ושרד מקדיש היום את חייו לתמיכה בישראלים שהדכדוך והיאוש השתלטו עליהם. הנה על האיש שתרגם את עינויי הגוף לניצחון הנפש.
פיני נחמני : חבר''ה, שלום, בוקר טוב, יום נעים. בואו, תיכנסו. זה החצר שלי, זה הבית.
טליה פלג קינן : זה קסום.
פיני נחמני : זה קסום כי משקיעים בו את האהבה.
טליה פלג קינן : מי מטפל בכל זה?
פיני נחמני : הכל אני. הכל אני. אני הגנן. בכיף.
טליה פלג קינן : ישר מרגישים, זאת גינה אופטימית של איש אופטימי.
פיני נחמני : אני אופטימי, אני אוהב את החיים, כיף לי בכל שניה שאני חי. אני כל בוקר שאני קם, פותח את העיניים אני מברך את עצמי על פתיחת העיניים ואומר - אלוהים, תן לי את היום הזה.
טליה פלג קינן : שמחת החיים הזאת היא לא דבר מובן מאליו. שלוש שנים, חודשיים ויום ישב פיני נחמני בשבי הסורי. שנים שספג עינויים ואכזריות אין קץ ויצא משם זקוף, אוהב אדם ואופטימי.
הקיצר אפשר לבוא לסוף שבוע? צימר, משהו?
פיני נחמני : צימר אני לא עושה. את יודעת למה לא?
טליה פלג קינן : למה?
פיני נחמני : כי אני איש ששומר על החופש שלו מכל משמר. וצימר מכתיב לי לוח זמנים כי בא מישהו ואני צריך לטפל בו. ואני לא רוצה, אני רוצה להחליט היום לנסוע לקחת תרמיל גב ולנסוע להימליה או לנסוע לקמצ''טקה מתי שאני רוצה.
טליה פלג קינן : תגיד מילה על חופש.
פיני נחמני : החופש להיות בן אדם. החופש להרגיש כבן אדם. כי כשאתה... עושים לך מה שעושים לך ואתה חודשים לא מתרחץ, לא מתגלח, לא מתקלח, לא מצחצח שיניים, לא מסתפר, לא, לא, לא, משתינים עליך, אתה כולך דם, מוגלה, הכל, ואתה מתחיל לשנוא את עצמך, את התוך שלך כי אתה לא רגיל להיות במצב כזה. והחופש שלי היום זה להיות במצב שבו אני רוצה, שאני בוחר להיות. שאף אחד לא מכתיב לי מה להיות ואיך להיות.
טליה פלג קינן : שני באפריל 1970, יום קו נוסף במלחמת ההתשה. מטוס הפנטום של גדעון מגן ופיני נחמני עולה לאוויר. בקרב אווירי בשמי סוריה הם מפילים מיג אחד ורודפים אחר המיג השני. ואז הם מבינים שטיל עומד לפגוע בהם.
פיני נחמני : רודף אחריך טיל וננעל עליך ואתה שומע באוזניות, יש לך צפצפה במטוס שצווחת שהטיל ננעל. הטיל ננעל זה כמו שאתה מכניס את הידיים לפה של הכריש והוא רק צריך לסגור. 20 חלקי שניות והטיל פוגע בך. ואתה שומע באוזניות צווחות כאלה, אזעקה ואתה רואה את הטיל שמגיע אליך. ואתה צריך לשבור בעשירית השניה הנכונה. אם לא, אתה הלכת.
טליה פלג קינן : עד היום לא ברור לשניהם, לפיני וגדעון, איך הם הצליחו לפלוט את עצמם מהמטוס.
פיני נחמני : המטוס מסתחרר ב.. יש ג''י, יש כוח הג''י, הוא כזה חזק שהידיים שוקלות פי 20, פי 15. הדם יורד לך מהראש, אתה רואה אפור הכל. אתה יודע שזה קורה ואתה לא מצליח להפליט את עצמך מהמטוס.
טליה פלג קינן : אבל זה קרה. כסא המפלט עבד והם כנגד כל הסיכויים נשארו בחיים. כל הגהינום של השבי יעבור על פיני תחת ההכרה הזאת שהמוות היה מאוד קרוב אבל הוא ניצל.
פיני נחמני : אני וגדעון קיבלנו ארבעים שנות חיים עד היום, מאז, מאותם 20 חלקי שניות שלא יכולנו לצאת מהמטוס. כל השבי אחרי זה היה צחוק לעומת זה שידעת שאתה מת והיית בחיים ואתה לא יודע איך.
טליה פלג קינן : רק הגישה הזאת אולי מסבירה איך יכול אדם לצאת משבי מסוייט לא כשבר כלי.
פיני נחמני : הרעיבו אותנו בצורה קיצונית, לא נתנו לנו לישון וחקרו אותנו, מחשמל ועד שבירת עצמות. הגענו למצב שבו הגוף שלנו היה בפני התמוטטות מוחלטת. היה רופא כל יום שבדק שלא יקרה לנו מוות. זאת אומרת שכשהשתנו וחירבנו דם הפסיקו להכות על הבטן עם צמיג ואז כשלא שמענו אז הפסיקו להכות בראש ונתן לנו כל הזמן תרופות.
טליה פלג קינן : צריך להבין שכשפיני נפל בשבי הוא כבר היה פצוע קשה. בהתרסקות המטוס ידו נשברה, רגלו נשברה והיו לו שברים גם בגב.
פיני נחמני : אתה עובר רמה מסויימת של כאב, אתה מאבד את ההכרה, אתה מתעלף ואתה עושה את זה עשרות פעמים. אז כאב פיזי יש לו מגבלה מסויימת של הגוף. הדבר הכי מסוכן בשבי זה אחרי שגמרת לעשות את זה, אתה נמצא לבד בתוך חדר, בתוך תא 24 שעות, לא באים, אתה כבר מתחנן שיבואו לענות אותך כי אתה לבד עם המחשבות שלך. ואז אתה שואל את עצמך את כל השאלות הגדולות על החיים.
טליה פלג קינן : השאלות שפיני התמודד איתן שם בחושך לבד כשגופו ממוטט הם שהובילו אותו להחלטה להקדיש את חייו למען אנשים אחרים.
פיני נחמני : אתה 32 שנה נושא את זה בליבך וכל פעם זה עולה לך.
טליה פלג קינן : בשנים האחרונות פיני מתנדב בעמותת ערן, מנסה לתת מחוכמתו, ניסיונו ואהבתו לחיים כדי לנחם אנשים במשבר. ערן עבורו זו סגירת מעגל, הצלת נפשות של מי שהיה שם אבוד.
פיני נחמני : רציתי לתרום לאנשים אחד מול אחד. להיות עם האיש, עם כאביו ואולי בסימן שאלה עם היכולת לעזור לו במידה זו או אחרת.
טליה פלג קינן : רצונו העז כל כך לתת לאחרים קשור אולי בסיפור השבתו הביתה. מה אחרים עשו למענו.
שני ניסיונות צה"ל עשה לחטוף קצינים סורים שיהוו קלף מיקוח תמורת שחרורם. זה לא הצליח ואחד הניסיונות נפל בשבי חייל ישראלי נוסף, בועז איתן.
ציפיתם שישחררו אותכם?
פיני נחמני : לא ציפינו. ידענו שישחררו אותנו. ידענו. ולא רצינו שישלמו מחיר גבוה מדי.
טליה פלג קינן : באמת?
פיני נחמני : הפחד הכי גדול שלי, של כולנו אני חושב היה שנבוא הביתה ונצטרך ללכת לנחם משפחות של חיילים שנהרגו בניסיון לחלץ אותנו.
טליה פלג קינן : ביולי 73'' זה קורה סוף סוף, סיירת מטכ"ל מצליחה לשבות קצינים סורים, יש מו"מ ושלושת השבויים חוזרים לישראל.
פיני נחמני : ברגע שהתחבקתי כעבור 20 דקות עם אשתי וראיתי שהיא אשתי וזה לא ברור שהיא אשתך, ואשתי הרגשתי בזה, בשבילי נגמר השבי.
טליה פלג קינן : למה אשתך זה לא ברור שהיא אשתך? לא. תגיד לי, אל תקריא לי. תגיד לי.
פיני נחמני : שלוש שנים זה תקופה ארוכה. גם לי האישה התרחקה. גם לי היא נמצאת שם. אתה מתרחק, היא נשארה בתוך המערכת של החיים ואני עם גדעון ערכנו יותר מפעם אחת שיחות מה אנחנו עושים אם אנחנו באים מהשבי והאישה שלנו היא כבר לא האישה שלנו והילדים לא הילדים שלנו כי מישהו אחר תפס את מקומנו.
טליה פלג קינן : חייו של פיני חזרו אליו. שני ילדיו היו שם. הם אומנם לא זיהו אותו, האחד היה רק בן שבועיים כשהוא נפל בשבי.
פיני נחמני : זה שעה אחרי שחזרתי.
טליה פלג קינן : וחיבקו אותך? פיזית?
פיני נחמני : את רואה שהוא על היד שלי.
טליה פלג קינן : אבל אתה יודע, ילד זה...
פיני נחמני : הוא לא הכיר אותי. זה סיפור. רוחלה לא מדברת. רוחלה חינכה אותם לכל דבר שהם רצו, כל חופש אבא נתן להם מתנה, הם היו הולכים לדואר היא שמה לפני זה חבילה מאבא.
טליה פלג קינן : אבל לאט לאט הכל חזר למסלולו. אחרי השבי נולדו להם שני ילדים נוספים. החיים חזקים כנראה יותר מהכל.
גדעון מגן חזר לטוס. קשה להאמין אבל מספר חודשים לאחר ששב מהשבי פרצה מלחמת יום כיפור והוא היה שם עם הפנטום נלחם מעל אדמת סוריה. פיני מעולם לא חזר לטוס, גופו לא היה מסוגל. אבל הוא לרגע לא מוכן להרגיש פספוס, לחיים יש הרבה יותר להציע.
פיני נחמני : זה למדתי בשבי. אני יודע לקחת סיטואציה קשה ביותר ולמצוא ממנה את הדברים הטובים ולהפוך אותם לדברים המרכזיים במוח שלי. אחרת אתה כל היום נסחף לדברים שליליים. אני לא, אני כל דבר מסתכל על הצד הטוב שלו וכיף לי, נהדר לי.