תערוכת בוגרים של ביה"ס הטכנולוגי בחולון נפתחה בשבוע שעבר ג''ודי תשיר בכירה במח'' לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי בחולון ואוצרת התערוכה - פרויקט "סוף העולם ימינה" פרויקט המורכב משורה של איורים סימנים של הקצנה וסימננים של פאשיזם
 
סוג מדיה:  רדיו
מקור:  רשת ב
תאריך:  21/07/2010
שעה:  15:26:17
תכנית:  שלוש בשלוש
אורך:  05:08
מרואיינים:  
 
בכל שאלה או בקשה התקשרו לטל. 03-5635014
או במייל ל - מחלקת שירות לקוחות
תמלול    הסתר
יואב גינאי: כיסא בית ספר לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, אפוד מגן מלוחות קרמיים, תנור בישול לשטח שפועל באמצעות קרני השמש, אלה רק מעט מהעבודות המרתקות שמוצגות בתערוכת הסיום של בוגרי המכון הטכנולוגי בחולון, תערוכת הבוגרים שם נפתחה בשבוע שעבר ותוצג עד ה-24 ביולי. ושלא תעברו את הקיץ ותחמיצו את התערוכה המעניינת הזאת, אנחנו זימנו אל קו הטלפון את יהודית אשר, שלום לך.
יהודית אשר: שלום.
יואב גינאי: ואת מרצה בכירה במחלקה לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי בחולון. ואת גם אוצרת את התערוכה הזאת.
יהודית אשר: נכון.
יואב גינאי: אז אני מבין שאחד הפרויקטים הכי מעניינים שם, כותרתו סוף העולם ימינה. אנא הסבירי.
יהודית אשר: זה פרויקט שבעצם מורכב מסדרה של איורים, של פורמט של כרזה, שעוסקים באיזה מצב שמתקיים כרגע בשנים האחרונות בישראל של איזשהי הקצנה וסימנים של פשיזם בחברה שלנו. זה עבודה של סטודנטית בשם סיוון הורוביץ, ובמקרה זה פרויקט שגם אני הנחיתי אותו, אז ככה שליוויתי אותה בתהליך של העבודה.
יואב גינאי: אז באיזה אופן הפאשיזם הזה, במרכאות, בא לידי ביטוי בכרזה הזאת? איך רואים את זה?
יהודית אשר: אני אתן דוגמא, למשל רואים את כיכר רבין, עם הנוף המוכר והידוע של הכיכר, וניצב שם פסל של אביגדור ליברמן, כסוג של אובייקט שאנשים מסתכלים עליו, ולדוגמא עוברים שם כמה הליקופטרים ברקע, השמיים צבועים באיזשהו צבע ארגמן, יש איזה תחושה קצת של מתיחות באוויר. אז זו דוגמא אחת למשל.
יואב גינאי: טוב, זה נראה מראה פלקטי ופוליטי מאוד. אני מבין שגם מגילת העצמאות מקבלת טיפול אחר.
יהודית אשר: נכון, נכון. יש פרויקט מאוד מאוד מעניין של סטודנטית נוספת בשם סתיו אקסלפיד, שעשתה פרויקט של בעצם מסעדת קונספט, שבו היא לקחה את הטקסטים מתוך מגילת העצמאות, שילבה ויצרה בעצם מנות שבהם היא לוקחת מיתוסים מתוך, שנמצאים בתוך החברה, שנקראת בעצם, אנחנו בתקופה שאנחנו בעצם שוברים אותם, ועושה את ההיפך, ומנסה איכשהו לקעקע אותם, ומתעסקת לדוגמא עם המוסד של האם היהודיה, והעם היהודי שקם לציון ונתנה איזשהי מנה שמתחברת כל פעם בין מנה לבין...
יואב גינאי: אתם מטפלים גם ב, אני רואה, בתאוות הקניות של הישראלי בדיוטי פרי? טרמינל 3.
יהודית אשר: נכון. פרויקט אחד שעוסק בנושא של טרמינל 3, זה פרויקט של סטודנט בשם יאיר ויינברג, שלקח את, איך נקרא לזה, סוג של האובססיה הישראלית סביב הדיוטי פרי, סוג של איזשהו מקדש, איזשהו סוג של בבל מודרני, כן, המקום הזה של קנה וקנה וקנה ועוד קצת תקנה ועוד קצת מותגים, כאילו כמקום שבאמת שם אתה ממריא, זאת אומרת, עוד לפני ואחרי התעופה, קודם כל ההמראה היא דרך הקנייה. ונוצר שם איזשהי שפה מאוד מאוד מעניינת שמשלבת בין מן מלון סוג ד'', עם איזה מוטיבים שמוכרים לנו מימי פומפיי, ויצר שם איזשהו פרויקט די מעניין עם שילובים גם כן צבעוניים, בין זהב, ואדום, ושטיח רך, שמאוד מרגש בעיני.
יואב גינאי: עד כמה את מעודדת את התלמידים לנקוט בעמדה מוסרית, חברתית, פוליטית? בעבודות שלהם?
יהודית אשר: אני חושבת שזה הא'' ב'' קודם כל זה בכלל הנושא של נקיטת עמדה בתחום שלנו. אנחנו מאוד מאוד מעודדים אותם למחשבה, אם לוקחים את התחום של תקשורת חזותית, בעצם מהמושג הזה, הנושא של מסר הוא בלתי נמנע בתוך העבודה, השילוב הזה שבין דימוי חזותי לבין טקסט, הוא במהות של העיסוק שלנו. אז אם קודם כל, אפשר משלב מאוד מאוד מוקדם בלימודים, בארבע שנות הלימוד, הם נדרשים להביע דעה. ככל שעוברים השנים, במיוחד לקראת פרויקט גמר, שבו הם בעצם כבר בוחרים את הנושא שלהם, ומאוד מאוד מוזמנים לעשות את זה ועוד יותר מזה, כן?
יואב גינאי: התחום שעוסקים בו הוא השפה העברית, תרבות ה-SMS, המסרונים.
יהודית אשר: כן. אני חושבת שזה מאוד מאוד מעניין, גם זה שדווקא השנה יש איזה בציר נורא נורא מרתק אותי, העניין שבאמת יש את התחושה של איזשהו דיבור מקומי. אם הרבה אנחנו עוסקים בעיצוב, בחיפוש הזה, האם יש עיצוב מקומי, מה זה עיצוב ישראלי, האם יש עיצוב? אני חושבת שקודם כל נורא נורא חשוב, שקודם כל אפילו מציפים את הנושאים האלה,
יואב גינאי: כן.
יהודית אשר: סוף סוף יש להם איזשהו קול וצליל. ולאט לאט אני חושבת, דווקא הנחבא הזה, בעידן של העודף מידע, של משהו הבין לאומי, והמידע שנמצא מבחוץ, ומצד שני דווקא התבוננות בדברים הקטנים שקורים סביבנו,
יואב גינאי: כן, יהודית אשר, הזמן שלנו תם, זה נשמע מאוד מאוד מעניין ואנחנו ממליצים כמובן להגיע למכון הטכנולוגי בחולון,לתערוכה הזאת. אז תודה רבה לך. להתראות.
יהודית אשר: תודה לך. שלום.