אלי אבידר, יו"ר הפורום למזרח תיכון חכם- כתב מאמר בישראל היום על ההפיכה במצרים
 
סוג מדיה:  רדיו
מקור:  רדיו ירושלים
תאריך:  31/01/2011
שעה:  08:33:00
תכנית:  רצון חופשי
אורך:  09:36
מרואיינים:  
 
בכל שאלה או בקשה התקשרו לטל. 03-5635050
או במייל ל - מחלקת שירות לקוחות
תמלול    הסתר
אבי רצון: ואנחנו אומרים עכשיו בוקר טוב, ליו"ר הפורום למזרח תיכון חכם, מר אלי אבידר, בוקר טוב לך אדוני. ואתה היית גם שליח מדינת ישראל בקטאר, אני קורא את מאמרך הבוקר, בישראל היום, מר אלי אבידר, ואתה בעצם אומר, שעל המערב ללמוד מ..לדעתי זו הנקודה החשובה ביותר, על המערב ללמוד מהתנהלות ישראל, זהירה ורגישה. כי, למה, כי אתה מרגיש שיכול להיות שאחרים בגדו במובארק?
אלי אבידר: לא רק בגדו במובראק, שזה צריך לייחס לזה כמה אימרות, אתה יודע מה בוא נתחיל בבגידרה, התרבות הערבית, מבוססת בעיקרון שלה, על מה שנקרא עיקרון הלויאליות. ומובראק, הידיד הטוב ביותר של ארה"ב ושל המערב בעולם הערבי, מי שמוביל את הליגה הערבית, מי שמנהיג את העולם הערבי, מי שנמצא בעצם בחזית, מול ההשתלטות האירנית, שלאט לאט זוחלת, זכה לנזיפה פומבית מאובמה, שזה דבר שבאנגלית זה אולי נשמע חמור, בערבית, זה בזיון שאין כדוגמתו. אז העיקרון הזה שבא מנהיג אמריקאי, שבן הברית הגדול שלו בעולם הערבי, נמצא במצב קשה, והוא זונח אותו, ולא רק זונח אותו, משפיל אותו, יש לזה השלכות חמורות. בסוגיה הישראלית, אבי, ישראל עשתה את הדבר הכי נכון. ישראל פשוט שתקה. שזה...תרשו לי ככה בהומור להגיד, שזה חד פעמי אני מקווה, אבל ישראל שתקה ולא אמרה מילה. כי כל מילה שתיאמר, גם על ידי ראש הממשלה או אפילו על ידי שר זוטר לא משנה, תיתפס כדלק למדורה של אותם מפגינים. ואסור היה לעשות את זה. לצערי המערב לא למד מהדוגמא הזאת.
אבי: אמור לי בבקשה, האם יש עכשיו אפשרות שבאמת אתה מתייחס במאמרך גם לברדאי ואתה מכנה אותו משענת חלולה. אני כמו כולם, ראיתי את הנאום שלו, ואתה קורא לו משענת חלולה, ואני חושב שהנאום שלו גם הוא היה די חלול. חסר כריזמה, חסר אמירה. הוא נראה לי בכלל מנותק. יש חשש שהטיפוס הזה יצליח בכל זאת להשתלט על העניינים?
אלי: אני לא נביא. אני חושב שאין שום סיכוי שהבן אדם הזה ישתלט. צריך להבין, כרמל לוצאטי קצת דיבר על עומר סולימאן, קרה משהו במצרים, היתה שם רעידת אדמה. הקצונה המצרית שעמדה לימינו של מובראק נתנה לו להזיע שלושה ימים. הצבא יכל להיכנס כבר ביום הראשון לרחובות, הוא לא נכנס ביום הראשון, רק לזה צריך לייחס הרבה מאד תוכניות, אבל לאל ברדה, אל ברדה זה פשוט פרצוף, שהאופוזיציה, לא מסוגלת להעמיד מתוכה דמות, שתייצג אותם, האחים המוסלמים ברגע שיעמידו מישהו דתי, אוטומטית יקפוץ השד הדתי, והחילונים במצרים יהיו נגד, השמאל הרדיקלי במצרים, אם יעמיד מישהו שהוא ליברל מובהק, אוטומטית זה יקפיץ את האחים המוסלמים ויתנגדו לעניין. מצאו מישהו, זוכה פרס נובל, בן אדם שהיה בראש סוכנות לאומית, יודע לדבר אנגלית, יכול להביא את התמיכה של המערב, הוא עושה את העבודה. האם הוא מסוגל לדבר עם אותם מאה קצינים בכירים במודיעין הכללי ולומר להם רבותי, או שאתם מטפלים או שאתם הולכים הביתה. הוא לא מסוגל, אין לו את הכוח, אין לו את היכולת, הוא לא בא מהמערכת, הוא לא יהיה המנהיג הבא של מצרים.
אבי: אלי אבידר, תראה, התפקיד שלך הוא יו"ר הפורום למזרח תיכון חכם, ואני מביא דברים מדבריך,במאמר הבוקר, בישראל היום, אתה יודע, כי אומרים מביא דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם. אז אתה כותב שההצהרות הפומביות של ראשי בריטניה, צרפת, גרמניה וארה"ב, נעימות מאד לאוזניים מערביות וליברליות, אבל על האוזניים החשובות באמת, אלו של ההמון ברחוב הערבי, כאן יש להם השפעה הרסנית, אז על מה היו צריכים להגיב.
אלי: בוא אני אסביר לך בדיוק על מה מדובר, כאשר סרקוזי אומר אתמול בתורכיה, אנחנו כבר שלושים שנה דורשים רפורמות ממצרים, אנחנו תמיד רצינו רפורמות ממצרים, אוקיי. לאוזניים מערביות זה נשמע מצויין. מה זה מצויין? זה אומר אירופה רוצה רפורמות, אירופה רוצה דמוקרטיה. מה זה אומר לאוזניים ערביות? האזרח המתלהם שנמצא כרגע ברחובות, שמרוויח 400 גנה, לא מסוגל לקיים שישה שמונה ילדים במשפחתו, רק בשביל הנתון, כל דור במצרים, הופך להיות הרבה יותר עני מהדור הקודם, כיון שכל משפחה מביאה שישה, שמונה ילדים, העושר שלא קיים מתחלק בשמונה. אני גם יליד מצרים, אז אני קצת מדבר מנקודת ...אלכסנדריה...
אבי: נכון, אני הספקתי לעמוד על הפרט הביוגרפי החשוב הזה, אבל אני רוצה לומר לך שקראתי באיזשהוא מקום, אני מניח שאתה תאשר את הנתון הזה, שכאשר ישראל חתמה עם מצרים על הסכם השלום, לפני שלושים שנים, אוכלוסיית מצרים נעה סביב 40-45 מיליון, והיום זה ממש כפול.
אלי: נכון. קודם כל במצרים הפסיקו לפרסם את הנתונים הסטטיסטים של כמה אזרחים יש במדינה הזאת. הנתון שאני מכיר אותו טוב, הוא שכל שמונה חודשים נולדים מיליון תינוקות חדשים. הכלכלה שם, נהרסת כל דור, ואני אסביר בדיוק על מה מדובר. במלחמת אירן עירק יותר נכון, מצרים היתה ספקית העבודה של השוק העירקי, מיליונים של עובדים מצרים עבדו בעירק. המפרץ נבנה על בסיס פועלים מצריים, מיליונים. עכשיו, השוק המפרצי גילה שיותר קל להביא עובדים מהודו ומפקיסטן, שמרוויחים 180 דולר, לא פותחים את הפה, וכשמרגיזים, אז גם שולחים אותם חזרה להודו. זה לא מצרים שיכולים לעשות הפגנה ברחובות. ולכן, מיליונים של עובדים מצרים כבר לא מוצאים את אותה עבודה מחוץ למצרים. יש כאן איזשהוא סיר לחץ אדיר, שלא צריך פה נשיא, צריך פה איזשהוא נביא כדי שיפתור את הבעיה כאן, כי אני לא רואה ממשלה.
אבי: לא צריך לא נביא ולא נשיא, צריך פשוט אמצעי מניעה.
אלי: אבל זה, על הנושא של תיכנון המשפחה, הדבר הזה עדיין...
אבי: זה עדיין לא הגיע לקהיר, אני רק רוצה לסיים בשאלה, ואני מה זה מתנצל על השאלה הזו, כי אני יודע שזאת שאלה, כי אתה יודע, רק כדי לנהל את השיחה לקראת מה אנחנו עוברים...אלי אבידר, איך זה ייגמר? ולא שאני מחייב אותך, אתה יודע בתשובה שבה בעוד שבוע אני אטלפן אליך ואומר לך אלי תשמע, צדקת, או אלי לא צדקת. לקראת מה אנחנו הולכים?
אלי: אני חושב שאנחנו הולכים בלי להתחייב למשטר מצרי, של אותה קבוצה, שקשורה למובראק, אבל היא הרגישה מאד מאד חסרת שביעות רצון, בגלל שהוא הביא את הבן שלו, והביא את הרפורמות שהיו בשנים האחרונות ודחק אותם הצידה, אני חושב שעומר סלימאן זוהי דמות שמסוגלת להשליט סדר, כבר היום בבוקר, אפילו עדאל עינן, שהוא השחקן המצרי הכי פופולרי בעולם הערבי, אמר רבותי, עומר סלימאן זה דבר מכובד, יש לו מנהיגות בעולם הערבי, יש לו מנהיגות בעולם המצרי. כלומר, תיראו, מצרים זה לא מדינה אחת, ככה בעוד מילה, אני מצטער שאני לוקח עוד קצת זמן, זה לא מדינה אחת, זה כמה מדינות שנמצאות במסגרת מדינית אחת, הצבא לא סתם יש לו תפקיד, הוא משליט שם סדר, כיון שאם לא, הבדואים בסיני יקימו משהו עצמאי, והכפריים במצרים עלית ששונאים את המישטר המרכזי, יקימו שם משהו נפרד, הקוקטים ייפרדו, יש שם בלאגן שאף אחד לא יודע להשתלט עליו, ולכן אני כן חושב שעומר סלימאן יצליח לסדר את העניינים, אני רק מתפלל, ואני אומר את זה בהרבה מאד כאב, אני מתפלל שמישהו בוושינגטון יבין שהוא עושה כאן טעות חמורה, ובמקום לכבות את המדינה, הוא פשוט שופך עליה חביות של נפט.
אבי: אני מה זה מודה לך, אלי אבידר, ולא רק שלא גזלת מזמננו, אלא שהחכמת אותנו, מכל מלמדנו השכלנו. תודה רבה לך, אלי אבידר.
אלי: תודה רבה.
אבי: זהו. זה היה יו"ר הפורום למזרח תיכון חכם, אגב, אני אוהב את הכותרת של הפורום הזה.