דר'' מוטי נייגר, מכללת נתניה- זכה בפרס על מחקר שבדק מה מרכיב את פסקול של זיכרון
 
סוג מדיה:  טלויזיה
מקור:  כאן חינוכית
תאריך:  27/07/2011
שעה:  18:09:23
תכנית:  עושים סדר חדש
אורך:  04:27
מרואיינים:  
 
בכל שאלה או בקשה התקשרו לטל. 03-5635050
או במייל ל - מחלקת שירות לקוחות
תמלול    הסתר
גל גבאי : כשברדיו מתחילים להשמיע שירים עצובים אפשר לנחש שהתחיל יום זיכרון לאומי כלשהו. ד"ר מוטי נייגר, חוקר תקשורת ממכללת נתניה החליט לנסות לבדוק ממה מורכב פס הקול של יום הזיכרון לשואה. המחקר שלו זיכה אותו בפרס של האגודה הבינלאומית לתקשורת. שלום לד"ר נייגר.
ד"ר מוטי נייגר : שלום שלום.
גל גבאי : מה בדקת.
ד"ר מוטי נייגר : בדקתי יחד עם שני עמיתי ד"ר רון ... מאונ'' חיפה ואייל ... מביה"ס לתקשורת במכללת נתניה, בדקנו ביחד מה מרכיב את הפס הקול הזה של זיכרון. קיבלנו מאקו"ם את רשימת השירים שמשמיעים ברדיו במשך 10 שנים.
גל גבאי : ביום הזיכרון לשואה.
ד"ר מוטי נייגר : יום הזיכרון לשואה כן. ומצאנו 10 שירים או קצת יותר שחוזרים בכל יום זיכרון שואה בכל הערוצים. ז"א זה משהו שהוא אינטואיטיבית כל ישראלי מרגיש אותו אני מניח. אבל מה שהמחקר הזה עשה באופן ספציפי, הוא מצא את אותם עשרת השירים, דירג אותם אפילו תכף אומר הם, וגם ענה לשאלה היותר מעניינת היא למה דווקא אותם שירים הפכו להיות נשאי הזיכרון, השירים שמובילים את יום הזיכרון לשואה.
גל גבאי : אז השירים הנבחרים להזכיר לנו.
ד"ר מוטי נייגר : טוב, במקום הראשון עכשיו זה ממש.
גל גבאי : תפתיע אותי, הרעות.
ד"ר מוטי נייגר : לא, זה יום זיכרון לשואה.
גל גבאי : בסדר אז מה אפשר לקחת.
ד"ר מוטי נייגר : לא אז יום הזיכרון לשואה אלי אלי או הליכה לקיסריה שכתבה חנה סנש במקום השני, ובמקום השלישי דמעות של מלאכים, וכי האדם עץ השדה. מפתיע אותך קצת. מה שמאפיין את השירים האלה, יש קורלאציה גם מה שקורה ביום הזיכרון לשואה ומה שקורה ביום הזיכרון לחללי צה"ל. אבל מה שמאפיין את השירים הללו, זה שהם לא קשורים ישירות לשואה, ז"א שימי לב הם מדברים אומנם חנה סנש קשורה לשואה ומבצעים של שירים אחרים קשורים לשואה, יהודה פוליקר שחוזר בתוך הרשימה, שלמה ארצי, חווה אלברשטיין, הם קשורים כדור שני או כמי שחווה את השואה בעצמו.
גל גבאי : אבל הנבחרים לא בהכרח מדברים.
ד"ר מוטי נייגר : לא, זה מה שמאוד מעניין, זה בדיוק אולי אפילו להפך במידה מסוימת, יש שירים כאלה ברפרטואר שריפה אחים שריפה.
גל גבאי : אבל אלה שלא קשורים לשואה, מה הם עושים שם, מה הם משרתים.
ד"ר מוטי נייגר : אז זהו בדיוק, הם מעבירים את האומה את העם למודוס אחר, אנחנו בבת אחת, כמו שמורידים את הדגל לחצי התורן, אנחנו באמצעות פסקול המוזיקה מנהלים את מצב הרוח של האומה, וכך יוצא שבבת אחת השירים הללו מסמנים שהגיע יום הזיכרון לשואה. הדבר שמאפיין את כל השירים גם אותם עשרת השירים שהם הכי מושמעים וגם שירים אחרים, הוא המודוס שלהם, הקצב והטון האיטי השקט המלנכולי.
גל גבאי : אבל למה אין שירים על השואה.
ד"ר מוטי נייגר : יש מעט שירים על השואה.
גל גבאי : מעט, למה מעטים.
ד"ר מוטי נייגר : אני חושב שהתרבות הישראלית מפחדת לגעת, שזה קרוב מדי זה נוגע ישירות מדי באש, צריך טיפה מרחק. השירים קשורים לשואה.
גל גבאי : כלומר מעדיפים שירים לאומיים כדי לקחת את השואה אל הקונטקסט הלאומי.
ד"ר מוטי נייגר : אז זהו, שאני חושב שהשירים הללו הם פחות לאומיים, ז"א זה בשונה מהרשימה של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, זה שונה קצת. ברשימה הזו מה שמאפיין אותם אם תשימי לב, זה מבחינת התוכן זה שירים שהם קצת פילוסופיים, כי אדם עץ השדה, דמעות של מלאכים.
גל גבאי : סחור סחור, בוא ניגע בזה סחור סחור.
ד"ר מוטי נייגר : לא, מדברים על איזשהו מוד פילוסופי כזה ... משהו כזה שהאדם מול הטבע. אנחנו קראנו לזה תפילה חילונית, במובן כזה שאנחנו שהתרבות משתמשת, יש אלי יש אלי ויש מלאכים ויש כאדם עץ השדה שזה פסוק מהתנ"ך, אבל זה לא התפילה הדתית, אלא איזשהו מעמד של האדם מול הטבע מול היקום בכזה ... של הסתכלות והתבוננות.
גל גבאי : אני מאוד מודה לך, תודה רבה.
ד"ר מוטי נייגר : בקשה.