פרופ'' שאול דולברג - יו"ר ארגון הניאונוטולוגים : מצב הפגיות בלתי אפשרי בשל מחסור במיטות ובצוות רפואי. איכילוב , הדסה ע.כ. שערי צדק , קפלן,וולפסון ,אסף הרופא , מאיר לנאידו,בלינסון. שלומית שוורץ - עמותת להב , המסייעת להורים לפגים בפגיות.
 
סוג מדיה:  רדיו
מקור:  רדיו ללא הפסקה
תאריך:  07/11/2011
שעה:  11:27:06
תכנית:  גבי גזית
אורך:  11:17
מרואיינים:  
 
בכל שאלה או בקשה התקשרו לטל. 03-5635050
או במייל ל - מחלקת שירות לקוחות
תמלול    הסתר
גבי גזית : אם אתם בהריון, בנות, שאלוקים יעזור לכן, אם יש אלוקים, שלא תלדו פג חס וחלילה, מפני שהמצב בפגיות בארץ הוא בלתי אפשרי. בתי החולים האלה שאני אומר לכם עכשיו את שמותיהם, התפוסה בהם מלאה, אין יותר מקום - איכילוב, הדסה עין כרם, שערי צדק, קפלן, וולפסון, אסף הרופא, מאיר, לניאדו, שיבא תפוסה כמעט מלאה, בילינסון לא מקבלים יולדות ללידה מוקדמת. בקיצור, אין מקום. יש צפיפות איומה. אין מיטות, אין... נורא, המצב נורא. ולמה אנחנו אומרים את זה, מפני שאנחנו מציינים עכשיו את הנושא הזה, כי צריך לדעת את הדברים האלה. מיד נדבר עם פרופ'' שאול דולברג, יו"ר ארגון הניאונוטולוגי בישראל. שלום, פרופ'' דולברג.
פרופ'' שאול דולברג - יו"ר ארגון הניאונוטולוגי בישראל : שלום. בוקר טוב.
גבי גזית : בוקר טוב לך. קודם אני רוצה להגיד שלום לשלומית. מה שלומך, שלומית?
שלומית : בוקר טוב. אני, שלומי מצוין.
גבי גזית : אוקי, שלומית היא אמא שגם חברה בעמותת להב, שהיא העמותה הנכונה לצורך הענין הזה, וגם את נושאת עימך היסטוריה. ספרי.
שלומית - אמא, חברה בעמותת להב : נכון. קודם כל אני אתן אותך, עמותת להב היא עמותת הורים...
גבי גזית : הורים, כמובן.
שלומית : ...לפגים, זו עמותה של הורים מתנדבים. אנחנו פעילים בבתי החולים ומנסים לעזור להורים שחוטפים את אלה עם הפגות.
גבי גזית : ואת יודעת טוב מאוד מה זה ילד עם פגוט.
שלומית : אני כך הגעתי לעמותה, כי לצערי לפני 6 שנים בדיוק ילדתי תאומים פגים.
גבי גזית : פגים זה אומר באיזה חודש, באיזה שלב...?
שלומית : שבוע ה-28.
גבי גזית : שבוע 28, מתוך 40?
שלומית : כן, מתוך 40.
גבי גזית : זה מוקדם למדי.
שלומית : זה בהחלט מדבר על זה...
גבי גזית : מה היה גודלם של הפגים כשילדת אותם, או משקלם?
שלומית : בסביבות קילו. שקית סוכר.
גבי גזית : כן.
שלומית : זה הלם מוחלט, זו חוויה מטלטלת ומכוננת לכל הורה לפג. החלום של...
גבי גזית : היו תאומים, אני מבין?
שלומית : היו תאומים, כן, לצערי הבת נפטרה בגיל שבועיים וחצי מאיזה שהוא חיידק, בית חולים...
גבי גזית : והבן היום כבר בן 6?
שלומית : הבן בן 6, עלה לכיתה א''. כן.
גבי גזית : יופי. והוא ילד רגיל לכל דבר, למרות שהוא נולד פג, כי לפעמים אנחנו יודעים שפגים לעתים מפתחים כל מיני סימפטומים.
שלומית : נכון. לצערי פגים בהחלט חשופים להרבה בעיות. לשמחתי, הבן שלי הוא ילד מקסים וחמוד, ולא רואים עליו שהוא פג, משתלב נפלא בקרבת הילדים הרגילים. אנחנו כהורים אצלנו זה הותיר צלקת עמוקה.
גבי גזית : אז מה אתם עושים עכשיו, ההורים בלהב, באמת לטובת משפחות שחוות לפתע את החוויה הלא טובה הזו?
שלומית : תראה, עמותת להב משתדלת להגיע לפגיות ולהורים שנחשפים לעומס מידע מבלבל ולא מובן ביום הראשון להולדת הפגים. אני גם שמי ששימשה כיועצת משפטית של עמותת להב למען הפגים, מנסים לעזור להורים להתמודד עם זכויות שמגיעות להם - נושאים של חופשת לידה וכולי, לתת להם מידע ופרטים על זכויות שמגיעות להם כהורים לפגים, לתת להם הסבר על מונחים מקצועיים. אתה יודע, חוויית הלידה הרגילה שיש לך של עריסה בבית, הנקה, מתחלפת באינקובטור, צפצופים, מונחים מקצועיים ואלף אחד דברים, זכאויות לחיסונים שההורים לא מצליחים לקבל...
גבי גזית : גם עצם המפגש עם הפג, שהרי כולנו מבחינת התפיסה שלנו מצפים לתינוק בגודל מסוים, פתאום אנחנו צריכים להתעמת בעצם עם פרי בטננו שהוא קטן באופן מיוחד, ונראה חסר ישע באופן מיוחד.
שלומית : בהחלט. הפג הקטן הוא גוש, עור ועצמות, זה לא מה שאתה מצפה לראות מתינוק קטן בפגיה. אני אספר לך קטע מצחיק. כשאתה מסיים את חוויית הפגיה, לאלו מאיתנו ש"זכו" (במרכאות) להיות במשך תקופה ארוכה, ואתה מתרגל בסופו של דבר לגודל המצחיק, כשמגיע לפגיה לא עלינו תינוק בריא שנולד במועד ומתאשפז בגלל איזו שהיא מצוקה, הוא נראה לך חולה כי הוא גדול, הוא נראה נפוח. זה משהו שרק הורה לפג יכול להבין.
גבי גזית : כן.
שלומית : עמותת להב למשל הצליחה באמצעות תרומות, להקים כמעט בכל הפגיות בארץ היום חדרי הורים. אתה יודע שאחת הבעיות של מצוקת כוח האדם בפגיות, מתבטאת בזה שנחיצותם של ההורים ליד האינקובטורים היא חלק בלתי נפרד מעבודת הצוות. אנחנו מחליפים חיתולים, אנחנו מודדים חום, פגים שוכחים לנשום לפעמים וצריך להכניס יד לאינקובטור ולנער אותם כדי שיחזרו לנשום.
גבי גזית : למה אתם בעצם עושים את זה, ולא כוח רפואי?
שלומית : מכיון שלצערנו בטיפול נמרץ בפגיה שלא מתוגמל כטיפול נמרץ, יש היום 2 אחיות על סדר גודל של 6, 8 פגים. תאר לך ש-2 פגים מפסיקים לנשום בו-זמנית. אין מצב שאחות, במיוחד בשעות אחר הצהרים, יכולה לטפל בכל פג טיפול מיטבי במצוקת כוח אדם כפי שהיא היום. גם רופאים ניאונוטולוגים חסרים. יש 2 רופאים בשעות הערב והלילה שאחראים למעשה גם על טיפול נמרץ בפגיה, על תינוקיה, על חדר לידה ועל טיפול נמרץ ילדים. עכשיו, אם למעשה נכנסת אמא עם תאומים לחדר לידה, מה שמצריך שני רופאים שיהיו בחדר לידה כדי להנשים את התאומים הפגים שזה עתה נולדו, אין בטיפול נמרץ בפגיה כרגע רופא שיתן מענה. אז אנחנו ההורים נמצאים שם, כשפגיה בחדרים מתקדמים יותר ישנה אחות על 16 פגים. כשההאכלה של פג שעדיין לא למד לאכול לוקח בסביבות רבע שעה, 20 דקות, כי הוא עוד לא, אפקט המציצה אצלו עדיין לא מפותח. אז אם האחות תיתן לכל פג לאכול, היא לא תסיים אף פעם את המשמרת והפגים האחרים יוזנחו. אז לכן אנחנו ההורים משתדלים להיות כמה שיותר בבית החולים, להיות כמה שיותר ליד מיטת הפג.
גבי גזית : אגב, כשנולד היום פג, אתם מופיעים במקום ללא שקוראים לכם? או שצריך להתריע?
שלומית : תראה, ישנה פה שאלה מאוד מובהקת של פרטיות ההורים. אנחנו לא חודרים לפרטיות ההורים, אלא אם כן אנחנו...
גבי גזית : ואם הם מעונינים ליצור איתכם קשר, אז אתם באזור?
שלומית : ודאי, אנחנו באזור, יש לנו נציג בכל אחד מבתי החולים, בחדרי ההורים שהקמנו ליד הפגיות ישנו מידע שמאפשר ליצור את הקשר עם העמותה, ואנחנו מזמינים את כולם ליצור איתנו קשר ולהעזר בנו כהורים, בנסיון שלנו, כמה שיותר.
גבי גזית : יופי. אז נאמר שוב שאתם קרויים עמותת להב, וזו הפעילות הברוכה שלכם. ועכשיו, אני לא זנחתי אותך, פרופ'' דולברג, אל תדאג.
פרופ'' שאול דולברג : לא דואג.
גבי גזית : תגיד, ברפואה המודרנית הולדת פג זה ארוע בלתי נמנע? זאת אומרת הרי יש תרופות לעיכוב הלידה, ומין דברים שכאלה.
פרופ'' שאול דולברג : אני אתחיל במה שאתה פתחת את השיחה שלך. ללדת פה זה לא טוב לא רק עכשיו כשיש מצוקה, זה לא טוב בכלל. ולצערנו, לידת פג זה דבר בלתי נמנע. יש הרבה מאוד נשים שנכנסות ללידת פג בלי שיודעים מה הסיבה לזה, וגם כאשר הן יולדות לא תמיד יודעים כיצד לעצור את זה. בנוסף לזה יש מצבים שבהם ההערכה הרפואית היא, שלפג יותר טוב להיות מחוץ לרחם אמו מאשר בתוך רחם אמו. ועוד מצב נוסף זה, שהימצאות העובר בתוך הרחם מסכנת את האם, וגם אז זו סיבה להוציא את הפג. כך שפגים יש תמיד, שיעור הפגים הולך ועולה לאורך השנים.
גבי גזית : מה השיעור שלו אגב באמת באוכלוסיה ביחס לכל הלידות.
פרופ'' שאול דולברג : סדר הגודל הוא של 10 אחוז. זה נע בין 8 ל-11 אחוז, תלוי באיזה בית חולים. בודאי שבעשירית מכל הלידות...
גבי גזית : זה הרבה מאוד אפילו.
פרופ'' שאול דולברג : נכון, בישראל מדובר על 16,000 תינוקות שנולדים פגים בשנה.
גבי גזית : אז אם יש כל-כך הרבה, אז למה יש כל-כך מעט מקום?
פרופ'', שאול דולברג : הסיבה לזה שיש מעט מקום היא העובדה, שלא תוקננו מיטות לפגים קרוב ל-30 שנה. הקביעה לכמה מיטות פגים צריכות להיות, נקבעה לפני כ-30 שנה או 28 שנים ומאז לא שונה שום דבר. יש דו"ח של משרד הבריאות שנכתב ופורסם בערך לפני שנה, שקבע כמה מיטות פגים צריכות להיות לפי מספר הלידות. הדו"ח הזה התפרסם, אבל עדיין לא מומש.
גבי גזית : בעצם כאשר נולד פג, זה בגלל בעיה אצלו, אצל האמא? למה הגוף בעצם מחליט להוציא את הפג הזה החוצה טרם עת?
פרופ'' שאול דולברג : בחלק מהמקרים אנחנו, ברוב המקרים אנחנו לא יודעים מה הסיבה לכך. במיעוט המקרים, כמו שאמרתי קודם, זה סיבות של למשל זיהומים, מומים מולדים, דברים מהסוג הזה, או מחלות של האמא שמחייבות הוצאה של הפג.
גבי גזית : עכשיו אני רוצה לשאול אותך כך, דיברתי קודם עם שלומית על הבן שלה, ובהחלט היא הסכימה איתי מה שרבים יודעים, שפגים סיכוייהם קצת פחות טובים להתפתח התפתחות נורמלית מאשר אחרים. מה אתם יודעים על זה?
פרופ'' שאול דולברג : זה נכון. פגים ככלל נמצאים בקבוצת סיכון למספר רב של בעיות התפתחותיות. קודם כל כשהם נולדים, חלקם לא שורדים. זה ברור לחלוטין שככל שפג נולד קטן יותר בשבוע מוקדם יותר...
גבי גזית : מה בעצם המינימום שצריך להיות מבחינת זמן הריון, או משקל, כדי שהפג יהיו לו סיכויים טובים?
פרופ'' שאול דולברג : זו שאלה של מספר וקצת קשה לענות עליה. אבל אנחנו מדברים על הגבולות החיות בין שבוע 22 ל-24 שבועות הריון. מעל שבוע 24 שבועות הריון, 25 שבועות, כבר הסיכויים לחיות הם הרבה יותר טובים. וככל שגיל ההריון עולה, כך הסיכויים לחיות גם בלי מומים ובלי בעיות התפתחותיות הולך ועולה.
גבי גזית : אז בעצם התינוק נולד לא גמור, כמו שאומרים בשפה הפופולרית, נכון?
פרופ'' שאול דולברג : כן, כך אומרים.
גבי גזית : ואז הוא בעצם מסיים את ההריון בפגיה, כאילו.
פרופ'' שאול דולברג : אמת, כאילו. באמת כאילו. לצערנו, הפגיה לא יכולה לחקות את הרחם.
גבי גזית : זהו. מה חסר לה באמת לחקות את הרחם?
פרופ'' שאול דולברג : כשפג נולד, הדבר הראשון שקורה איתו זה שיש שינוי עצום במטבוליזם שלו, הוא פתאום מתחיל לאבד חום. פשוט אותו חום שהרחם נותן, האינקובטור לא יכול לתת. הוא לא מקבל את התזונה האופטימלית שהוא יכול לקבל בתוך הרחם. וכל הדברים שאנחנו יודעים לתת, הם פחות טובים מאשר הטבע יודע לתת. אנחנו נותנים את מה שאנחנו רק יכולים במסגרת הידע הרפואי שקיים.
גבי גזית : אז מה יהיה עכשיו, אחרי שקראתי את רשימת בתי החולים שבהם תפוסת הפגיות מלאה? מה יקרה אם פתאום ייוולדו 3, 4 פגים ויצטרכו להגיע לבית חולים אחד? איפה, איפה הם ישוכנו?
פרופ'' שאול דולברג : זה יהיה מאוד קשה. אנחנו, בחיים ברפואה בכלל ובפגיות כל הזמן עושים פשרות. אנחנו מסתכלים מי הפג שצריך הכי הרבה את הטיפול הנמרץ ולו אנחנו נותנים אותו. לעתים, פגים שאמורים להיות בטיפול נמרץ עוברים לחדרים שהם פחות טיפול נמרץ, מפאת זה שאין אפשרות לטפל בהם בחדרי טיפול נמרץ. לעתים הפגים עוברים לבתי חולים אחרים כמו שקורה חדשות לבקרים, זה דבר מאוד מאוד שכיח בעיקר באזור המרכז שפגים עוברים מבית חולים לבית חולים. הרבה פעמים הם עוברים עדיין כשהם בתוך הרחם, שיולדת בסיכון ללידת פג עוברת לבית חולים שבו יש קצת יותר מקום. זה לא דבר פשוט.
גבי גזית : עוד אחד ממגזרי הרפואה שצריך לטפל בו באופן דחוף, נראה לי על-פי השיחה הזאת.
פרופ'' שאול דולברג : אני בהחלט מסכים איתך. מחר אנחנו מקיימים את יום הפג בכנסת, אני מאוד מקוה שהכנסת תוכל טיפ-טיפה ללחוץ על המדינה לשפר את המצב.
גבי גזית : כן, וזו הסיבה שאנחנו קיימנו את השיחה הזו, גם מתוך סקרנות וגם מתוך עזרה לכם במאבק החשוב שלכם. תודה רבה פרופ'' שאול דולברג,
פרופ'' שאול דולברג : תודה רבה.
גבי גזית : יו"ר ארגון הניאונוטולוגי בישראל. ולשלומית הראל-שוורץ, עמותת להב, תודה רבה גם לך.
שלומית הראל-שוורץ : תודה רבה.