השר גלעד ארדן - השר להגנת הסביבה - אורח באולפן. קווים לפועלו הפוליטי, שיחה גם בנושאי איכות הסביבה ואחרים.
 
סוג מדיה:  רדיו
מקור:  גלי צה"ל
תאריך:  07/12/2011
שעה:  19:04:38
תכנית:  התוכנית הכלכלית
אורך:  23:44
מרואיינים:  גלעד ארדן
 
בכל שאלה או בקשה התקשרו לטל. 03-5635050
או במייל ל - מחלקת שירות לקוחות
תמלול    הסתר
עודד לוינסון ; כמדי יום רביעי אנחנו עורכים חשבון אישי . את החשבון הערב אנחנו עורכים עם השר לאיכות הסביבה גלעד ארדן, אורחנו באולפן ערב טוב.
השר גלעד ארדן ; ערב טוב עודד.
עודד לוינסון ; אז קודם כל לפני שאנחנו מתחילים, כולם יודעים מי אתה, אבל בכל זאת שלוף את הכרטיס האישי שלך , כרטיס הביקור, תספר לנו מה כתוב בו.
השר גלעד ארדן ; כתוב בו שנולדתי באשקלון, גדלתי באשקלון, בן למשפחה דתית לאומית, אבא עורך דין, אמא פסיכולוגית, הורים הגיעו משפחת אבא מטרנסילבניה, אמא מהונגריה. למדתי בישיבה תיכונית של בני עקיבא ''נתיב מאיר '' בירושלים. שירות צבאי , השתחררתי בדרגת סרן. טיילתי במזרח. למדתי משפטים. ובתקופת הסכמי אוסלו אירגנתי פעילות סטודנטיאלית, כך זכיתי להכיר את אריק שרון שהיה אז חבר כנסת מטעם הליכוד, באופוזיציה בשנות ה-90. הפכתי להיות עוזרו.
עודד לוינסון ; כאשר בימים ההם אתה היית נץ, והוא היה מה שמכונה - נץ.
השר גלעד ארדן ; כן. הוא היה מאד מאד נץ. טוב, לצערינו עמדותיו השתנו עם השני - שלי נותרו. אני עברתי להיות יועצו של בנימין נתניהו שהיה עוד ראש ממשלה ב-96. נבחרתי להיות יו"ר צעירי הליכוד. עורך דין בהשכלתי. תואר שני מדעי המדינה. אני בשנת 2003 נבחרתי לכנסת. מכהן מאז 9 שנים כ מעט, שמונה שנים. עוד מעט תשע שנים. אני חושב שהייתי חבר ברוב ועדות הבית בכנסת, כולל יו"ר ועדת הכלכלה. אני מכהן כחבר בועדה לבחירת שופטים שש שנים. החבר הותיק ביותר. אני מקווה שידוע לכולם שאני גם השר להגנת הסביבה בשלושת השנים האחרונות.
עודד לוינסון ; אז תכף נדבר על התפקיד הזה.
השר גלעד ארדן ; נשוי לשלומית, ואב לשלושה ילדים קטנים - אוהד, עדי ועמית.
עודד לוינסון ; זה הכי חשוב.
השר גלעד ארדן ; זה הכי חשוב באמת.
עודד לוינסון ; אחד הדברים שלא עשית בעברך לשמש כשגריר ישראל באו"ם, הצעה שקיבלת משר החוץ דאז סילבן שלום, אתה מצטער?
השר גלעד ארדן ; הצעה שפעמיים היה לי הזדמנות להיות בה.פעם באמת בתקופתו של סילבן שלום שזה לא הבשיל להצעה מאד רצינית. לאחרונה כאשר ראש הממשלה הציע לי זאת שוב. אני לא מצטער. היתה לי התלבטות קשה. זו נראתה לי זכות גדולה לייצג את עם ישראל ולנסות להסביר לעולם את צדקתינו ב''אני מאמין''. מצד שני, אני מאד מאד אוהב את המשרד להגנת הסביבה. אני מבין הרבה יותר את חשיבותו לעתידה של מדינת ישראל ולאיכות החיים כאן, ולבריאות הציבור. התחלתי המון תהליכים שהם באמצע הדרך במשרד. מצד שני היה לי גם מאד כואב, או חבל לעזוב באמצע את המשרד להגנת הסביבה. החלטתי להישאר למרות הפיתוי וחוויה אישית בודאי והמשפחתית שהיתה יכולה להיות.
עודד לוינסון ; אז למרות שהמשרד שלך אוגד בתוכו נושאים רבים מאד די אם אנחנו נדבר על מים, גז , משאבים, כריה, התפלת מים, אנרגיות חלופיות..
השר גלעד ארדן ; זיהום אויר.
עודד לוינסון ; ועוד נושאים רבים מאד. העניינים הללו בסופו של דבר מגיעים גם לפריטה של פרוטות לכספים, בעצם לא פרוטות, אלא כספים בהיקפים מאד גדולים. אבל הענין הזה בעצם מביא לכך שחלק גדול מהגורמים לשינויים באיכות סביבה, או לאי שינויים באיכות סביבה נובעים גם מאינטרסים כלכליים. ענין המחזור הוא דבר שעל פניו, למרות שבזמנו דובר על מעורבות אפשרית שאולי אכן באמת היתה עמדה שהוכיחה את עצמה, מעורבות של עולם הפשע בנושא הזה של מחזור. בסך הכל מבחינת איכות הסביבה המחזור עד כה עבד לא רע ככל שאנחנו מדברים על מה שיושם, אבל מהפכת המחזור דבר ש מדברים עליו כבר תקופה לא מבוטלת, בעצם קצת תקועה.
השר גלעד ארדן ; ממש לא. היא ממש לא תקועה. אפשר לומר שבשנים אחרונות עשינו כאן מספר צעדים כולל חקיקת חוק האריזות, העלאת ההיטל על הטמנת פסולת, כדי שיהיה תמריץ למחזר. ועוד ועוד שינויים כולל רק לאחרונה שהמשרד שלי הקצה סכום חסר תקדים של 600 מליון שקלים לרשויות מקומיות ולתעשיה לבנית מתקני מחזור, להפרדת הפסולת בכל הבתים בישראל לשני פחים. הכל הכל כדי ליישם את מהפכת המחזור. אבל אנחנו חיים בעידן שהתקשורת רוצה לראות תוצאות מהיום להיום. זה לא יכול לקרות, כי כדי לעבור ממדינה פרימיטיבית בתחום הפסולת, ש מטמינה את הפסולת ומבזבזת משאבי קרקע, מזהמת את מי התהום. גורמת לפליטת גזי חממה , לעבור למצב של בנית מפעלי מחזור שמעסיקים אלפי עובדים, שכל בית בישראל ובכל רחוב אתה תראה תשתיות להפרדת פסולת, זה תהליך שבאירופה דרך אגב, הוא לקח כמעט עשור - שני עשורים. אני קבעתי פה לוחות זמנים הרבה יותר קצרים.
עודד לוינסון ; אנחנו יחסית חונכנו מהר, נכון?
השר גלעד ארדן ; מה זה חונכנו, הציבור בישראל כמהה לשתף פעולה עם התהליך הזה.
עודד לוינסון ; אתה מרגיש את זה?
השר גלעד ארדן ; מאד. בעיקר בדור הצעיר. לצערי הממשלה גימגמה שנים רבות . אני לא יודע אם זה חוסר הבנה או חשש לקבוע מדיניות ברורה, חדה, יעדים, כדי שהשווקים ילכו לכיוון הזה. הרי ברור לכולנו, שכאשר הביקושים העולמים לחומרי גלם גדלים באופן מדהים בגלל הצמיחה הכלכלית בסין, הודו, ברזיל, אנחנו לא יכולים להמשיך לבזבז ולקבור כל שנה כמו שהיום קורה, מיליארד שקלים חומרי גלם כל שנה , נקברים בקרקע במדינת ישראל.
עודד לוינסון ; חלק ניכר מהם ניתנים למחזור.
השר גלעד ארדן ; לא. אני אומר - פוטנציאל המחזור הוא מיליארד שקל כל שנה רק חומרי גלם. זה עוד מבלי שדיברתי על העליה בישראל ברמת החיים, באוכלוסיה שגם היא מגדילה כל שנה את כמות הפסולת. שנדע, אנחנו היום עברנו את ממוצע ה-או אי סי די, אנחנו בדרך לצערי לעבור את ארצות הברית בכמויות הזבל שלנו פר קפיטה כמובן.
עודד לוינסון ; כאשר אנחנו מנסים לראות את ההשלכות על תחומים אחרים אי אפשר שלא לדבר על ועדת טרטנברג, עוד מעט נדבר על ההקשרים הסביבתיים של הועדה הזאת. לועדה אחרת שעשתה אף היא רעש בהיקפים ניכרים מאד זו ועדת שישינסקי. כאשר ישנם הרבה נקודות השקה בין מסקנות ועדת שישינסקי לבין איכות סביבה. קודם כל שאלת התמלוגים המשולמים למדינה למשאבי טבע, כאשר הענין הזה בעצם לא מתחיל ומסתיים רק בדלק ובגז, אלא גם במינראלים, גם במשאבים אחרים. קח למשל את ים המלח. אז אפרופו אקטואלי היה העובדה שאנחנו לא נכנסנו עם ים המלח לאחד משבעת פלאי הטבע. אבל מעבר לאנקדוטה הזו, באמת אנחנו מדברים על איזה שהוא ענין ייקר ערך מצד אחד הולך ומתייבש לנגד עינינו, מן הצד השני, באמת יש לו הרבה מאד השלכות כלכליות. היית היום, לו הענין היה בידך, משנה את חוק החברה לישראל??
השר גלעד ארדן ; ללא ספק. אני חושב שהיום. אגב, גם המחאה החברתית, שכולנו היום מדברים על צדק חברתי בלי תמיד להבין למה אנחנו מתכוונים, או מה אנחנו באמת רוצים, אז היום ההבנה העולמית, אני מנסה להנחיל אותה גם כאן - שצדק חברתי וצדק סביבתי אחד הם. למה הכוונה? - משאבי הטבע שהם נבראו הכוונה היתה באמת שהם יהיו שייכים לכל בני האדם. אין שום זכות למישהו אחד להשתמש במשאבי הטבע שהוא יהנה מהם לבדו.
לצערי , ממשלות רבות ובתוכן ממשלת ישראל לאורך הדורות האחרונים, אולי מחוסר הבנה אולי מתוך כניעה לאינטרסים של בעלי הון, העניקה זכויות של משאבי הטבע מבלי שהיא דרשה ממי שנהנה מהזכויות הללו לשלם גם את המחיר של השימוש ולפעמים גם הפגיעה במשאבי טבע. אז אני חושב שועדת שישינסקי זה דוגמא טובה לחלוקה הוגנת יותר. לא בהכרח יהיה כאן נזק למשאבי הטבע, אלא אם כן בחיפושי הנפט יזהמו את היום. אבל כמובן שאני מצפה שמתמלוגי שישינסקי גם ישימו כסף לקרן למניעת זיהום ים או לשיקום זיהומים בסביבה הימית. אותו דבר ים המלח, כשאתה נותן זכיון לחברה לישראל, ועיני לא צרה, שירוויחו ויעסיקו עובדים. ואני חושב שמשפחות רבות מתפרנסות מכך, אבל באותה מידה לא יכול להיות שמשפחות בודדות ירוויחו מליארדי דולרים מההפקה מים המלח שזה שייך לכולנו..
עודד לוינסון ; מבלי שהמדינה תהנה מהענין הזה.
השר גלעד ארדן ; לא. לאחר מכן יגידו - הקופה הציבורית תשלם שם את שיקום הנזקים . נצטרך לקצץ חס וחלילה בתקציב החינוך או הבריאות.
עודד לוינסון ; אם אנחנו מדברים על שיקום הנזקים, הרי שבאמת הנזקים שעושים את מירב הכותרות בתקופה אחרונה אלה הם הנזקים לקרקעית ים המלח. דבר שגורם בין השאר לבולענים. ואולי אפילו מהווה סיכון למלונות שם. הוחלט אחרי הרבה מאד דיונים ומחלוקות בסופו של יום הוחלט על קציר ים המלח. הערכות בענין הזה נעות בין 3 מילארד שקלים לבין 8 או 9 מיליארד שקלים. כאשר בעצם בהתחלה לא היה ברור מי ישא בעלויות הללו.
האם היום אנחנו יכולים להניח שבאמת רוב העלויות תמומנה על ידי המפעלים?
השר גלעד ארדן ; חד וחלק כן. אני התפלאתי מאד על מדיניות משרד האוצר שנראתה כמאד ותרנית, לכן התגייסתי לנושא הזה. הבאתי לשם יחד עם שר התיירות, הבאנו את ראש הממשלה לסיור שהתרשם, גם מהסכנות בחלק הדרומי של ים המלח, היכן שהמים עולים ומאיימים להציף את המלונות ואת כביש 90. וגם כמובן, בחלק הצפוני, שם הבעיה הפוכה - ירידה של המפלס, שכפי שאמרת גורמת לתופעת הבולענים, לחוסר יציבות בגדה. בעצם היום ראש הממשלה בעקבות הביקור הבהיר שקציר המלח הוא הפתרון הכי נכון, כי הוא לטווח ארוך ולא לטווח קצר שלא באמת פותר את הבעיה. הוא גם הבהיר שרוב המימון לטעמי לפחות, 90 אחוזים, צריכים להיות על כתפי מפעלי ים המלח. פרוס כמובן ל-20 שנה הבאות. אני מקווה שהמשא ומתן יסתיים ממש בשבועיים הקרובים. אם הוא לא יסתיים אנחנו מתכוונים לקדם חקיקה שתטיל את המימון על מפעלי ים המלח.
עודד לוינסון ; מפעלי ים המלח התחילו להפנים את העובדה שהעלויות תחולנה עליהם?
השר גלעד ארדן ; לדעתי ללא ספק, אם כי הם מנסים עדיין לקבל בתמורה לכך במשא ומתן כל מיני הבטחות לוודאות שהתמלוגים שהם משלמים לא יעלו, שלא יהיו רווחי יתר. כמו למשל, בועדת שישינסקי מול מחפשי הגז. אני מקווה שמשרד האוצר שמוביל את המשא ומתן יעמוד על אינטרסים של כלל הציבור, שוב במסגרת העיקרון שמשאבי הטבע שייכים לכולנו. צריך לחלק את הרווחים או את שיקום הנזקים בצורה הוגנת!!!.
עודד לוינסון ; אם אנחנו מדברים על משאבי טבע, אחד הדברים הכואבים מאד מבחינה סביבתית זה נושא שנוגע לכריה. בשבוע הבא יתן מינהל מקרקעי ישראל את החלטתו באשר לחולות סאמר. הענין הזה בעצם נמנע ברגע אחרון כאשר אתה קיימת שיחה של הדקה ה-90 עם הקבלן שאמור לבצע את פעולות הכריה. לדעתך המינהל יסכים בסוף לרדת מכריה דווקא באיזור הזה ולכרות במקום אחר?
השר גלעד ארדן ; אנחנו עדיין בעיצומו של משא ומתן, הידברות. אני הרי הצעתי לממן מתקציב משרד להגנת הסביבה את ההחזר, העלות של הזכיה במיכרז של היזם. לצערי אין עדיין הבנה מספקת אצל כל גורמי המימשל במדינת ישראל לכך שקרקע היא לא רק משאב להפקת הכנסות למדינה - הקרקע היא משאב לאומי שצריך להסתכל - למה מקצים אותו, ואיפה עושים את זה במקום הנכון יותר ולא המוטה..
עודד לוינסון ; מה בעצם גורם לכך שמינהל אומר - דווקא שם אנחנו רוצים לכרות את ..
השר גלעד ארדן ; ה מינהל מסביר שזה החול משם ישמש לבניה באילת. ואין הגיון כלכלי להביא את זה ממקומות מרוחקים יותר. אבל כמובן, לפי העיקרון הזה אז היינו הורסים את כל משאבי הטבע, וכורים במקום הכי קרוב לאתר הבניה שאנחנו רוצים לבנות..
עודד לוינסון ; בלי לקחת בחשבון..
השר גלעד ארדן ; אין שום מדיניות כזו במדינה נורמאלית.
עודד לוינסון ; ניתן לחוש בסוג של מתיחות בין המינהל לבין הנושאים בכלל של איכות הסביבה?
השר גלעד ארדן ; ללא ספק. אבל זה הולך ומצטמצם. כי בעבר המינהל בהחלט התעלם לחלוטין מכל אינטרס סביבתי.
עודד לוינסון ; אתה מרגיש ..
השר גלעד ארדן ; והוציא למכירה חופים, משאבי טבע. אני חושב שלאט לאט מחלחלת ההבנה שהקרקע היא משאב מוגבל. הציבור הולך וגדל ברוך השם, הוא זקוק לחופים, הוא זקוק לשטחים פתוחים. אנחנו לא רוצים שבשעות הפנאי שלנו אנחנו נצא עם משפחותינו וילדינו ונראה רק ביטון ומבנים.
עודד לוינסון ; כן.
השר גלעד ארדן ; אף אחד לא מוכן לחיות ולא לראות מגוון של בעלי חיים וטבע ציפורים, מה טעם החיים בסופו של דבר??!!
עודד לוינסון ; אתה מרגיש שיש הבדל בהתנהלות של המינהל מול הנושאים של איכות סביבה מרגע החלפתו של ראש המינהל?
השר גלעד ארדן ; אני לא יכול לומר שלחלוטין. גם ירון ביבי בשעתו בא לקראתנו בכמה וכמה החלטות. זה היה שיתוף פעולה גם בהצלת חוף פלמחים. גם בתחילת התהליך של חוף בצת, בנצי ליברמן השלים את המצווה בתחום הצלת חוף בצת. אני מקווה שהוא יוכיח שחוף בצת לא היתה החלטה חד פעמית, אלא יש כאן שינוי תפיסתי של המינהל שמבין שהקרקע היא גם לטובת ילדינו והדורות הבאים. לא רק להרוויח כסף עכשיו.
עודד לוינסון ; לדעתך הסכנה מעל חוף בצת הוסרה סופית. הענין הזה לא יחזור לשולחן הדיונים יותר?
השר גלעד ארדן ; לדעתי הוא לא יחזור. אני בהידברות גם עם שר התיירות כדי לשנות שם את התכנון התיירותי, להרחיק אותו מהחוף, כך שאפשר יהיה גם לבנות מלונאות או כפר נופש במידה ויש הצדקה לכך. וגם לאפשר עדיין שימוש חופשי ופתוח לכלל הציבור בחוף, כולל בעלי החיים או צבי הים, המגוון המרתק שקיים.
עודד לוינסון ; כן. אם אנחנו עוברים אל ימה אחרת, אגם הכינרת. אנחנו יכולים בענין הזה לראות את חוף קורסי. לראות ייבוש חלק מהכינרת, בין השאר גם את המלון של זיסר , שהכנות התשתית החלו בצד הטברייני. אז באמת השאלה מה קורה שם? שם אפשר לעצור את הפיתוח הזה שבסופו של דבר הורס את העניינים הסביבתיים באופן קיצוני.
השר גלעד ארדן ; תראה, לצערי עודד, כנסת ישראל כשהעבירה את חוק החופים שלכאורה היה אמור לעשות שכל סוף סוף, כי אנחנו מבינים שעוד מעט עם כל מתקני התשתית והתפלה וקליטת הגז הטבעי - הכל מוצדק ונכון, רק לא ישארו חופים לציבור. רוב הציבור לא יכול להרשות לעצמו כל פעם שהוא רוצה לרחוץ בים לטוס לאגמים וחופים בחוץ לארץ. אז אנחנו מבינים שחוק החופים היה אמור להציל את הבניה המיותרת על החופים. לצערי החוק הזה היה קצת יישרא-בלוף, כי הוא אמר - הוא לא חל רטרואקטיבית על תוכניות וזכויות שכבר הוקנו בעבר. לכן אני כל היום מנהל קרב מאסף מול תוכניות עבר כדי לנסות לתקן אותם. כפי שאתה ציינת , בכינרת לא תמיד אפשר, כי ברגע שיש יזם שיש לו זכויות קנייניות, כמו אתה ציינת את חוף הדקל, מוטי זיסר, או חוף קורסי, אורכידיה, אין לנו יכולת. אנחנו יכולים לנסות לשכנע את היזם לצמצם את הבינוי. אולי לבנות תשתיות גם לטובת הציבור - טיילת, קמפינג ללינה זולה יותר , לא דירות יוקרה.
עודד לוינסון ; כן. היום פרוייקטים כאלה לא היו מקבלים היתר.
השר גלעד ארדן ; חד וחלק. זה היום כל גורמי התכנון אומרים, אם זה היה מגיע היום לשולחנינו זה לא היה מאושר. למה לא לתקן טעויות?
השר גלעד ארדן ; יש דברים שהיום מגיעים אל שולחנותיכם כאשר בעצם הם טומנים בחובם דילמות לא פשוטות, קח למשל את מתקן ההתפלה ה מתוכנן בחוף שבי ציון. זה נושא שמצב אחד, באמת ברור לנו שיש לנו משבר קשה מאד של חוסר מים - מן הצד השני זה פוגע בחופים. אז השאלה היא: איך אנחנו יוצאים מהפלונטר הזה?
השר גלעד ארדן ; תראה, לצערי שוב מדינת ישראל עומדת להיות המתפילה מספר 1 בעולם מבחינת היקף המים שאנחנו נתפיל ביחס לכלל השימושים.
עודד לוינסון ; אם כי עדיין אנחנו רחוקים מהמטרה הזו.
השר גלעד ארדן ; כן. אבל זה נראה יותר ודאי מבעבר, כי האוצר כבר מפחד להערים קשיים כפי שהוא עשה בעבר לאור הירידה ב משקעים. עם זאת חשוב שנבין כולנו, צו השעה המרכזי זה חיסכון. חיסכון במים, חיסכון במשאבים. התפלה היא לא פתרון קסם, משתי סיבות - א) התפלה צורכת המון חשמל , אנרגיה, גורמת לכן להרבה זיהום אויר. כל מתקן התפלה מחייב תחנת כוח צמודה. והתפלה היא בסופו של דבר שאיבה של כל המים בים התיכון, והחזרה של כל הרקב, דבר שעם השנים עלול לגרום זיהום לים התיכון. לכן הדילמה קיימת כל הזמן. אנחנו בהחלט לא מונעים את ההתפלה, אבל מנסים לצמצם ככל שניתן במקומות רגישים.
עודד לוינסון ; הזכרנו קודם את ועדת טרכטנברג, בין השאר נוכח הענין של העלאת התחרות בתחומים רבים. מדובר גם על הרחבת מספר תחנות הדלק במדינה. דבר שאתם בעצם מתנגדים , או לפחות מתנגדים באופן הנוכחי. אומרים - צריך קודם כל לדאוג גם לטיוב הקרקעות, לניקוי הקרקעות מפסולת לפני שמרחיבים את הענין הזה. אבל בעצם אנחנו כן יכולים לרשום איזה שהוא הישג, למודעות לנושאים של איכות הסביבה, כאשר ועדת טרכטנברג באה בין השאר ואומרת, לא רק צמיחה כלכלית צריך לבחון כאשר בוחנים פרוייקטים כאלה או אחרים, אלא גם את תרומתם או את הנזק שיש להם כתוצאה מהענין של איכות הסביבה.
השר גלעד ארדן ; חשוב שהציבור יבין, כל שנה או שנתיים שהוא שומע דיונים על התקציב אז מדברים איתו על הצמיחה. כמה בישראל יש צמיחה. אז ברמה החברתית אנחנו כבר הבנו שהצמיחה לא תמיד מתחלקת, ולא מגיעה אל הכיסים של כולנו. אבל ברמה של זיהומים צריך לדעת שצמיחה כלכלית היא לא בהכרח אומרת שקרו פה דברים טובים. הרי השריפה בכרמל שגרמה להמון הוצאות כלכליות גם היא העלתה את הצמיחה. גם לצערינו מלחמת לבנון השניה. הצמיחה מלמדת על פעילות כלכלית, אבל לא בהכרח אומרת שאיכות החיים במדינה השתפרה. לכן ועדת טרכטנברג וגם ה-או אי סי די ממליץ היום שממשלות גם יקבעו אינדיקטורים נוספים שהם ימדדו אותם, לדוגמא, זיהום האויר במדינה. אם הוא עולה - אז איכות החיים במדינה, וגם הבריאות נפגעת. זה לא עוזר לנו שהצמיחה הכלכלית עלתה.
לכן גם הפרמטרים הללו ממשלה שרוצה להיבחן איך היא מנהלת צריכה למדוד אותם. זה אני חושב הישג שלנו שנכנס בועדת טרכטנברג.
עודד לוינסון ; ענין נוסף שעומד בבסיס המחלוקות הכמעט קבועות בין האוצר לביניכם, נוגע לאנרגיות המתחדשות. אתה ביחד עם השר לתשתיות לאומיות, אומרים - חבר''ה, אנחנו חייבים לקדם את הנושא בין השאר של אנרגיות מתחדשות. האוצר אומר - בואו נמתין כרגע העלויות הן מאד גבוהות.
איך אנחנו יוצאים מסבך כזה שבסך הכל אנחנו רואים כאן משוואה הגיונית, אולי כדאי להמתין עד שהעלויות תרדנה.
השר גלעד ארדן ; לבושתי ולצערי מדינת ישראל למרות שיש בה הכי הרבה שעות שמש ממדינות המערב, היא האחרונה בשילוב אנרגיות מתחדשות, ואני צר לי על כך פעמיים - פעם אחת כמובן, כי כל קילוואט שמיוצר מאנרגית השמש הוא חוסך קילוואט מייצור על ידי סולר או מזוט, או גז או פחם, לכן זה היה יכול לחסוך זיהום אויר ופגיעה בתחלואה או בריאות הציבור. פעם שניה כי אני מאמין שכל העולם היום מחפש פתרונות במשק האנרגיה - מאיפה לייצר אנרגיה?! - כורים אטומים עכשיו הולכים ונעלמים בעקבות האסון ביפן. זיהום האויר - היום היום מדווח על סגירת השמים לטיסה בסין בגלל זיהום אויר. יש עליה עולמית אדירה בביקוש לאנרגיה. ישראל היתה יכולה להשקיע כאן המון באנרגיה סולרית - להוכיח שאפשר לבסס משק על הרבה יותר אנרגיה סולרית, ולייצר את כל הפתרונות שלנו מה שעשינו בתחום המים והחקלאות, אנחנו יכולים למכור את הפתרונות שלנו גם בתחום אנרגיות מתחדשות. והאוצר לצערי לא לוקח את זה בחשבון, הוא טועה בכך כמו שהוא טעה עם ההתפלה בעבר.
עודד לוינסון ; אתה יודע, ישנם נושאים רבים מאד שנוגעים לאיכות הסביבה. אני חושב שהחשיבות בנושאים הללו באמת הופכת להיות יותר ויותר מקובלת על כלל שכבות הציבור. אבל בוא לקראת סיום ''החשבון האישי'' שלנו להערב, נשים את הדברים הללו בצד. נדבר גם על עניינים אחרים.
בעצם אנחנו מדברים עם אדם שהפתיע לדעתי גם את עצמו כאשר הוא הגיע למקום השני בפריימריס בליכוד. בפעם האחרונה. מה יהיה בפריימריס הבאים?
השר גלעד ארדן ; קודם כל זו כבר פעם שניה שנבחרתי במקום השני, סליחה שאני מזכיר, אבל גם בפריימריס שהיו ב-2006 נבחרתי במקום השני.
עודד לוינסון ; יכול להיות שבפעם השניה כבר התרגלת, לכן אנחנו מדברים על הפתעה .
השר גלעד ארדן ; אין חזקה בפוליטיקה.
עודד לוינסון ; אז מה יהיה בפעם הבאה?
השר גלעד ארדן ; .. צריך להתמודד מחדש בדמוקרטיה, וטוב שכך. אני לא חושב שזה מה שחשוב. זאת אומרת, אני כמובן שואף להיבחר כמה שיותר גבוה. העשיה הציבורית מרתקת אותי ויש לי המון חלומות להגשים עוד. אם תשאל אותי איזה משרדים מעניינים אותי.
עודד לוינסון ; ברור לי שתגיד שהמשרד לאיכות הסביבה הוא המשרד שבו אתה באמת מוצא ענין וחשיבות רבה.
השר גלעד ארדן ;אני אדם מאד משימתי.
עודד לוינסון ; אם מעירים אותך בשלוש לפנות בוקר לפני שאתה חושב פוליטיקאיות, מה הוא המשרד שבאמת היית יכול לקחת בשמחה אם היו מציעים לך?
השר גלעד ארדן ;ז ה שאלה קשה מדי. זה כמו לשאול איזה מהילדים אתה אוהב, מילדיך. אני חושב שגם משרד החינוך, גם משרד האוצר, גם משרד הבריאות - כולם זה משרדים שאני חושב שיש בהם המון המון מה לעשות, לתקן ולהשפיע. יש לי מזל אחד, אני יחסית עוד צעיר בגילי. אני מקווה שיבחרו בי ועוד יהיו לי שנים רבות של עשיה בציבוריות הישראלית.
עודד לוינסון ; בנימה אופטימית זו אני מבקש להודות לך, השר לאיכות הסביבה גלעד ארדן, תודה שבאת לכאן.
השר גלעד ארדן ; תודה. ערב טוב.
5 אייטמים אחרונים של גלעד ארדן
שנה מרואיינ/ת: גלעד ארדן
 
11/11/2018,   גלגל"צ ,  ראש הרשות הפלסטינית רומז כי בכוונתו להעמיק את הצרות הכספיות על רצועת עזה. חבר הקבינט המדיני ביטחוני, גלעד ארדן הביע את תמיכתו בהעברת מיליוני הדולרים מקטאר לחמאס. בכנס פסגת הנדל''ן הישראלי. חשמל, מים    הזמן תמלול
07/11/2018,   ערוץ הכנסת ,  גלעד ארדן, השר לביטחון פנים, הכבאים מתריעים על מחסור בכוח אדם בעקבות האסון הקשה בבית"ר עלית     הזמן תמלול
07/11/2018,   ערוץ הכנסת ,  גלעד ארדן, השר לביטחון פנים, חוק לתיקון פקודת המשטרה כשירות המפקח הכללי של משטרת ישראל     הזמן תמלול
05/11/2018,   ערוץ הכנסת ,  השר גלעד ארדן, השר לבטחון פנים, חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר. קרדיט לח"כ יואב קיש על קידום החוק    הזמן תמלול
05/11/2018,   גלי צה"ל ,  אינה אנטונוב, כתבת חדשות החוץ: הטענות באיראן, לפיהן כוחותיהם סיכלו מתקפת סייבר ישראלית על תשתיות התקשורת שברפובליקה; השר גלעד ארדן, הליכוד, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני, אומר כי ישראל צריכה להמשיך ולסכל את הפעילות האיראנית בסוריה    רכוש תמלול