שמעון דוד - משרד התמ"ת - רכז פרויקט רקיע - שילוב תלמידי תיכון וקבוצות טכנולוגיה בצבא , סגן שרון אבירם - ממר"ם - ראש צוות , למדה במסגרת פרויקט רקיע
 
סוג מדיה:  טלויזיה
מקור:  ערוץ 2
תאריך:  07/03/2012
שעה:  08:45:47
תכנית:  העולם הבוקר
אורך:  05:30
מרואיינים:  
 
בכל שאלה או בקשה התקשרו לטל. 03-5635050
או במייל ל - מחלקת שירות לקוחות
תמלול    הסתר
הילה קורח : על מנת לעודד עוד נשים להשתלב בתחומי הטכנולוגיה, הקימו צה"ל והתמ"ת את פרויקט רקיע. הנה שמעון דוד, רכז פרויקט רקיע, משרד התמ"ת. שלום.
שמעון דוד : שלום.
הילה קורח : ובוקר טוב לסגן שרון אבירם, קצינה ביחידת ממר"ם, בוגרת פרויקט רקיע. שלום, בוקר טוב גם לך.
שרון אבירם : בוקר טוב.
הילה קורח : מה זה בדיוק הפרויקט? מה קורה שם?
שמעון דוד : אולי דווקא השילוב הזה של יום האישה הבינלאומי ופורים זה בא ואומר לנו שנשים לא צריכות להתחפש לגברים. נשים פשוט יכולות להיות שם. אנחנו עוסקים בעולם של טכנולוגיה, ואנחנו יודעים שנשים משכילות יותר מגברים בכל הרמות, ואין לנו שום סיבה...
אברי גלעד : דבר, דבר יפה, הלו.
שמעון דוד : בכל הרמות. גם בתואר ראשון וגם תואר שני וגם תואר שלישי אפילו היום אנחנו בעצם מוצאים יותר נשים משכילות מגברים.
הילה קורח : אז למה צריך לעודד אותן להגיע?
שמעון דוד : השאלה היא באיזה תחומים. בדיוק כאן הנקודה, באיזה תחומים. וכאשר אנחנו בעצם באים ובודקים באיזה תחומים, אנחנו משום מה מוצאים שבמדע וטכנולוגיה האחוז הוא קטן.
אברי גלעד : למה?
שמעון דוד : אז זהו, אז אם בעבר היתה איזה שהיא סיבה כי טכנולוגיה זה נתפס כדבר ששייך לעולם הגברי, היום אנחנו בעצם מדברים על טכנולוגיה, על העילית של הטכנולוגיה. אנחנו בעצם מדברים על אותם תחומים שאף אחד מאיתנו לא חושב שנשים נופלות מגברים בתחומים האלה.
הילה קורח : באחוזים, עד עכשיו, כמה נשים מנסות להגיע ליחידות טכנולוגיות בצבא?
שמעון דוד : האחוזים בעצם היו אחוזים קטנים, ובעצם כשאנחנו מדברים על פרויקט אנחנו מדברים על איזה שהוא צורך, והצורך הזה באמת בא מהצבא. וכאן היעד באמת שילוב ידיים עם משרד התמ"ת ועם החיילות ועם אכ"א ועם כל בעצם הגורמים בצבא, שבעצם אנחנו כולנו יודעים שהצבא הוא צבא מאוד מאוד טכנולוגי, מאוד מאוד מתקדם, ומאחורי הטכנולוגיות האלה חייבים להיות אנשים איכותיים. ואם הזכרנו מקודם את הנושא הזה של ההשכלה של הנשים, אנחנו מדברים על אוכלוסיה מאוד מאוד איכותית.
אברי גלעד : בחורה שבאה, באה ללמוד אצלכם ואחר כך הולכת למקצוע טכנולוגי בצבא, מן הסתם גם עתידה הוא עשוי להיות יותר מובטח ברמה התעסוקתית, נכון?
הילה קורח : מקצועית. משכורת היא עדיין תקבל כ-40 אחוז פחות.
אברי גלעד : לא מאמין.
שמעון דוד : לא. כאן בדיוק, לפני באמת כשבועיים היה דיון בכנסת על הנושא הזה של מקצועות טיפוליים בנשים. אנחנו רואים עובדות סוציאליות 90 אחוז, מורים מורות, אחים אחיות. כמעט כל המטפלות, כל התחומים האלה הם תחומים ש-80, 90 אחוז נשים ויותר מזה. והשאלה היא למה. למה? כי מה שבעצם מאפיין את רוב המקצועות האלה זה הכנסה נמוכה, כמו שכאן הצגת. ואם בעבר באמת התחום הטכנולוגי הוא תחום שדרש גם יכולות פיזיות, הדברים האלה הם לא נכונים. ובאמת הראייה זה אותו פרויקט שאנחנו מדברים עליו, אותו פרויקט רקיע, שבעצם חושף את הבנות לעולם ידע שהם לא ידעו שהם יכולות להצליח. חלק מהם בוחרות אחר כך להמשיך עם זה הלאה. וגם אלה שבוחרות לא להמשיך עם זה הלאה, הידע הזה הוא ידע משמעותי. אנחנו היום בעצם בטכנולוגיה בכל דבר שאנחנו עוסקים, אנחנו נוגעים ב...
אברי גלעד : יש לכם עכשיו סדרה של כנסים לגיוס בנות לפרויקט רקיע, נכון?
שמעון דוד : אכן. אכן. משבוע הבא אנחנו בעצם מתחילים את סבב הכנסים. הפרויקט הזה מתקיים בחיפה, בתל אביב, באשקלון, ירושלים ובבאר שבע. והדרך מיתר מהצבא הבנות האלה מוזמנות. זה לחיל התיקשוב, לחיל האוויר, לחיל החימוש. והן משתלבות במערכות הכי מתקדמות בצבא. הם רוכשות המון המון ניסיון. ואפשר להגיד שבהחלט אחרי השחרור אותן בנות מחוזרות, הן נחטפות על ידי המשק כי הם באות עם המון המון ניסיון מעבר לידע.
אברי גלעד : שרון, אהלן.
הילה קורח : גוגל פרויקט רקיע, רק למקרה שאתם מחפשים את הכנסים האלה.
אברי גלעד : שלום שרון, מה נשמע?
שרון אבירם : מצוין.
אברי גלעד : את באת לרקיע כדי לתרום בצבא או כדי לקבל מקצוע לאחר כך?
שרון אבירם : האמת היא שההחלטה העיקרית זה היה כדי לקבל תפקיד משמעותי בצה"ל.
אברי גלעד : מה את עושה?
שרון אבירם : אני ראש צוות בממר"ם, יחידת המחשבים באגף התיקשוב. אז כמו שאמרתי, דבר ראשון זה היה כדי לקבל תפקיד שהוא משמעותי. היה לי ברור שכשאני אלך לפרויקט רקיע אני אוכל להגיע לאגף התיקשוב ומשם להתראיין ליחידת ממר"ם. וכמו שציינת כאן מקודם, גם הידיעה שכנראה אם לא הייתי הולכת לפרויקט רקיע אחרי שירות של שנתיים בצה"ל, יכול להיות שלא הייתי הולכת לתפקידים שהם טכנולוגים או ללימודים שהם טכנולוגים.
הילה קורח : זה עניין? זאת אומרת כשהייתם, כשדיברת עם הבנות ביניכן לבין עצמיכן, זה אישו שמדברים עליו, למה בנות לא הולכות למקצועות טכנולוגים? או שפשוט וואלה, זה אפילו לא בתודעה ופשוט הולכים לאן ששולחים אותך.
שרון אבירם : יש בזה איזה שהוא עניין, כן. לכולנו המקצוע היה יחסית חדש כשהתחלנו את לימודי ההנדסאי אלקטרוניקה. אני בתיכון עוד למדתי במגמות של פיזיקה כימיה ומחשבים, אבל שוב, זה הכל היה בחירה שהיא בתודעה כלשהי. זה לא היה אינטואיטיבי שאני רוצה ללמוד מקצועות שהם ריאלים. זה היה כדי שאני אוכל בסופו של דבר לאפשר לעצמי את הדרך להגיע למקצועות שהם טכנולוגים.
הילה קורח : ואני מניחה שגם בכיתה היית מיעוט.
שרון אבירם : נכון. גם בכיתה בתיכון רוב התלמידים הריאלים הם תלמידים שהם גברים.
אברי גלעד : אם כך נאמר שבנות שלומדות לפני גיוסן, יש אופציה טובה לבוא לפרויקט רקיע ולעשות גם שירות משמעותי וגם אחר כך שיהיה לכם עבודה טובה בחיים, נכון?
שמעון דוד : בהחלט. בהחלט. אני חושב שזה באמת... יש איזה שהיא הסללה עד כיתה י"ב. וכאן בעצם מסתיימת ההסללה. בסוף כיתה י"ב...
אברי גלעד : אני לא יודע מה זו המילה הזו הסללה שעכשיו אמרת פה.
שמעון דוד : כל שנה אתה יודע בעצם...
הילה קורח : מתווים את דרכך.
שמעון דוד : אתה יודע כל שנה מה אתה הולך לעשות. בסוף כיתה י"ב כל אחד בעצם בוחרת לעצמה את ה... את הזה. הכיוון הזה, ברגע שנחשפים אליו, בעצם מכירים אותו, וחלק מהם כמו שאמרתי מחליטות להמשיך עם זה הלאה.
הילה קורח : תודה רבה לכם.