פרופ' לאה קוזמינסקי, נשיאת מיכללת קיי. אורי ליברטי , תכנית קר"ב- "תכנית שבילים". יניב קקון, המכון לחינוך דמוקרטי. החיבור בין עבודה ללימודים.
 
סוג מדיה:  רדיו
מקור:  רדיו דרום
תאריך:  18/04/2012
שעה:  09:08:20
תכנית:  בוקר טוב דרום
אורך:  11:39
מרואיינים:  
 
בכל שאלה או בקשה התקשרו לטל. 03-5635050
או במייל ל - מחלקת שירות לקוחות
תמלול    הסתר
רונן הירשלר : טוב בחזרה לתוכנית שבילים, נאמר שוב בוקר טוב לנשיאת המכללת האקדמית לחינוך על שם קיי, פרופ' לאה קוזמינסקי. שוב בוקר טוב לך.
פרופ' לאה קוזמינצקי : בוקר נפלא.
רונן הירשלר: מצטרף אלינו אורי ליברטי, רכז ישובי באיזור הדרום של תוכנית קרב למעורבות בחינוך. בוקר טוב גם לך.
אורי ליברטי : שלום.
רונן הירשלר: טוב, שמענו קצת ממש על קצה המזלג בתחילת ה... בסוף השעה הקודמת על התוכנית הזו. אנחנו רוצים לשמוע קצת על הזוית שלכם, של תוכנית קרב. מעורבים כאן בעצם ארבעה גופים, גם מכללת קיי, גם העמותה לחינוך דמוקרטי, גם תוכנית קרב. כמה מילים על הגופים האלה, על היתרון שבשיתוף הפעולה ביניהם ובעצם מדובר על שותפות בעצם מורכבת אני יכול להניח בין הגופים הללו.
אורי ליברטי : זאת שותפות מורכבת, מאתגרת ומרגשת מאוד ונכונה מאוד. אנחנו בתוכנית קרב אחד הדברים שאנחנו אמונים עליהם כבר 20 שנה זה שותפויות, ובמובן הזה הזדמנה לנו כאן שותפות עם גופים שמהר מאוד ראינו שאנחנו חושבים אותו דבר. אנחנו לפעמים אומרים אותם דברים, לפעמים במינוחים דומים ולפעמים במינוחים שונים, אבל הכוונה היא אותה כוונה. דיבר קודם אמנון על החינוך הלא פורמלי, על תפיסות פרוגרסיביות בחינוך, ואני הרגשתי שהוא בעצם, הוא בעצם, אני מדבר מגרונו, אני כתוכנית קרב במובן הזה, ויש לנו את השותפות עם החינוך, עם המכון לחינוך דמוקרטי שאנחנו נמצאים עכשיו בדיאלוג הזה, של הבניה המשותפת של התוכנית, של תוכנית הלימודים, של פניה לגיוס מועמדים, כל מה שכרוך ביצירה המשותפת הזאת, אנחנו רואים כמה שבעצם התפיסות הם דומות, כמה שהמוטיבציה דומות, כמה שהערכים דומים.
רונן הירשלר: כן, בוא נדבר על הייחוד של התוכנית הזו, החיבור הזה בין עבודה ללימודים.
אורי ליברטי : אוכלוסיית היעד המיידית מבחינתנו זה המדריכים שלנו, יש לנו כ- 4000 מדריכים בכל הארץ, מטבע הדברים הפוקוס כאן הוא יותר על מדריכי איזור הדרום, למרות שאמנון דיבר כאן ובצדק על זה שהפניה היא למדריכים בכל הארץ כי יש כאן משהו שהוא חדשני בקנה מידה ארצי, ואנחנו בהחלט מייחלים לאיזה שהיא נהירה של מדריכים גם מאיזורים אחרים בארץ לכאן, כדי להיות שותף בדבר המיוחד שכאן.
רונן הירשלר: כן.
אורי ליברטי : המדריכים שלנו עובדים בחינוך הלא פורמלי בתוכנית קרב, הם למעשה מלמדים תוכניות העשרה במגוון רחב מאוד של תחומים, של תחומי אמנויות, של תחומי מדעים, של כל מיני תחומים שהם העשרה. והם עושים את זה עכשיו בפועל בכיתה, הם שוזרים את החינוך הבלתי פורמלי בחינוך הפורמלי במהלך יום הלימודים, והתוכנית הזאת בעצם מאפשרת להם שני דברים, א' יש את הסדירויות של התוכנית שמאפשרת להם להמשיך לעבוד, לא לוותר על מקום העבודה, כדי להגשים את חלומם ולרכוש תואר אקדמי ותעודת הוראה, אלא לעשות את זה במקביל, אבל יש כאן משהו מעבר לענין הטכני של הפרנסה במקביל, יש כאן איזה שהוא הידהוד שהוא מאוד חשוב בין החוויה שהם עוברים בכיתת הלימודים, מול הילדים כשהם מלמדים את שיעורי ההעשרה של קרב, לבין מה שהם ילמדו כאן בכיתת הלימודים במכללת קיי, על עקרונות של חינוך בלתי פורמלי, חינוך הומניסטי, חינוך דיאלוגי, ויש איזה שהוא הידהוד. עם המטען שהם מקבלים כאן בכיתת הלימודים בקיי, הם באים לעבודה שלהם מול הילדים ושיעורי ההעשרה בתוכנית קרב. ועם המטען שהם מקבלים והחוויות שהם... וההתנסויות שהם עוברים שם, הם באים לכיתת הלימודים בקיי ויש כאן איזה שהיא הזנה הדדית והמסלול כאן נבנה על בסיס זה שאנשים באמת מביאים את החוויות ואת ההתנסויות שלהם מהעבודה בחינוך הבלתי פורמלי.
רונן הירשלר: בעצם מביאים מנסיונם המעשי בשטח של הלימודים האקדמים.
אורי ליברטי : כן.
רונן הירשלר: מהלימודים האקדמים הם מביאים אל הפרקטיקה בשטח.
אורי ליברטי : בהחלט.
רונן הירשלר: טוב, נדמה לי שהארת עוד איזה שהיא נקודה. פרופ' קוזמינצקי אני מנסה לייצג את הסטודנטים לעתיד שמקשיבים ושואלים את עצמם במה תהיה שונה חוויית הלימודים שלי ממסלולים אחרים כאן במכללה?
פרופ' לאה קוזמינצקי : חוויית הלימודים תהיה שונה כי אנחנו מאוד מנסים להפוך אותה ללמידה משמעותית חווייתית. וכמו שמקודם אמנון תיאר, אנחנו נשתמש בדרך הוראה שנקראת למידה מבוססת פרויקטים, באנגלית קוראים לזה פרוג'קט בייס לרנינג. שהמהות של ההיא...
רונן הירשלר: PBL.
פרופ' לאה קוזמינצקי : PBL, נכון.
רונן הירשלר: במושגים מקצועיים.
פרופ' לאה קוזמינצקי : יופי.
רונן הירשלר: סתם, קראתי הכל ואני מוכן היטב, כן.
פרופ' לאה קוזמינצקי : שהמשמעות שלה היא שהסטודנט בוחר באיזה שהוא סוגיה שהיא חשובה מאוד בעיניו, כך שהאוטונומיה שהוא לומד, הבחירה שלו היא במרכז, וסביב הסוגיה הזאת הוא בונה איזה שהוא פרויקט שיכול גם למשל להועיל אחר כך אל תוך הקהילה, ומכוון את כל הלמידה שלו לקראת התוצר הזה של הפרויקט.
רונן הירשלר: כלומר הוא בעצם נאלץ ללמוד את הנושא בעצמו.
פרופ' לאה קוזמינצקי : נכון מאוד ולמידה עצמאית ולמידת חקר. היום מסתבר שבמאה ה- 21 מחפשים עובדים יזמים, אנשים שיודעים לבנות למידה לקראת תוצר, ולהביא את התוצר הזה באיזה שהיא עבודה שהיא עבודת שיתוף. כאילו הנושא של עבודת צוות ואיך לומדים ביחד ומשתפים פעולה, השימוש בטכנולוגיות מידע חדשניות, איך האינטרנט הופך להיות חלק מהותי בתוך הלמידה. בו זמנית איך הלמידה לא צריכה להיות רק בשעתיים שבאתי לקורס, איך הלמידה יכולה להתרחב בכל מקום שאני נמצא בו, ולהמשיך ללמוד לעשות ולחשוב, זה חלק מהותי בתוך הלמידה הזאת.
רונן הירשלר: טוב, לא הספקתי להיפרד מאורי ליברטי, רכז ישובי באיזור הדרום של תוכנית קרב, הוא כבר ברח לי. פינה את הכיסא לטובת יניב קקון, רכז לחינוך בלתי פורמלי במכון לחינוך דמוקרטי, בוקר טוב גם לך.
יניב קקון : בוקר טוב רונן.
רונן הירשלר: כמו שאתה רואה את זה, מה הייחוד בעצם של התוכנית?
יניב קקון : התוכנית...
רונן הירשלר: תוכנית שבילים למי ש...
יניב קקון : תראה אני, אני אדבר גם בכובע של המכון לחינוך דמוקרטי שהוא חלק מהשותפים לבניה של התוכנית, אבל גם כאיש שטח. אני חושב שהתוכנית הזו היא תוכנית שמיועדת לאנשי שטח פורצי דרך. אנשים מכל הארץ שרוצים להגיע, מי ששומע אותנו ומי שיש לו חברים ושומעים אותנו שהם כאלה. אנשי שטח פורצי דרך שרוצים להגיע למצב שבו הם מאתגרים את המתח בין השטח לבין האקדמיה, בין הלמידה של מודל אקדמאי מובהק והגעה לאט לאט לכיוון התואר הראשון והתעודות הרבות שהמסלול מעניק, תיכף נפרט אותן, לבין מה שהם חווים ביומיום שלהם. המסלול, אנחנו באמת מאתגרים את התפיסה האקדמאית שבה יש איזה שהוא ניתוק בין מה שאתה לומד באקדמיה לבין מה שאתה חווה בשטח.
רונן הירשלר: כן, וזה אומר גם ד"ר גלסנר...
יניב קקון : דיברו הרבה, דיברו כולם לפניי על זה. אני חושב שהסיבה שכולם דיברו על זה לפניי זה שזה הלב של הסיפור. יש כאן ענין קריטי של אנשי שטח שזועקים אנחנו רוצים שהאקדמיה תיתן לנו כלים פרקטים שדרכם אנחנו נוכל לעשות מציאות אחרת בשטח שלנו. והתוכנית הזו באה כתשובה לשאלה הזו. כל מי ששואל את עצמו את השאלה הזאת ושומע כרגע, מוזמנים לבוא.
רונן הירשלר: זו התוכנית. אז רמזת קודם, עם מה בעצם יוצא סטודנט שיסיים את המסלול הזה?
יניב קקון : סטודנט שמסיים את המסלול הזה יוצא בעצם עם תעודות מעבר לנסיון המעשי שתיכף אני אדבר עליו, הוא יוצא עם תעודות. קודם כל עם תואר B.D, תואר ראשון שמאפשר לו המשך לימודים אקדמאים נורמטיבים לחלוטין, הכל כרגיל, זה נשמע שהמסלול הוא מאוד מאוד מאוד פורץ דרך, אבל אנחנו כרגע גם משאירים לבנים שהם לבנים שמאפשרים התקדמות באקדמיה. תעודת הוראה על יסודית שכמו בלימודים, לימודי נהיגה, אם אתה לומד על הילוכים אז זה תופס גם על אוטומטי, אז לימודים על יסודיים תופסים ליסודי. תעודת עובד חינוך שאחרי חוק הנוער שבעוד שלוש שנים ייכנס סופית לתוקף, יהיו התעודות, תהיה בעצם התעודה המקבילה לתעודת הוראה אחר הצהריים, תעודה ממלכתית שאתה תהיה חייב להחזיק בה כדי להדריך בכל מה שהוא מרחב ציבורי אחר הצהריים. תעודת מדריך קרן קרב, תעודה של המכון לחינוך דמוקרטי שיש 25 מוסדות מוכרים ורשמיים שהם מוסדות דמוקרטים פרוגרסיבים ברחבי הארץ, מה שיתן לך עדיפות בכניסה אליהם, ותעודה של טיצ'ר טיצ' של גוגל, שזה בעצם...
רונן הירשלר: מה זה?
יניב קקון : אז אני מסביר. זה פעם ראשונה שמלמדים את זה. ובעצם זה הפיין טיונינג, השורה התחתונה של הסיפור של הכניסה למאה ה- 21. לא מספיק שאנחנו מאתגרים את המתח בין הפורמלי והבלתי פורמלי, זה לא מספיק שאנחנו נותנים כאן כלים של אקדמיה מול שטח, אנחנו גם נותנים את הכלים הכי עתידנים למה שנקרא מידענות. אנחנו עברנו מהמהפכה התעשייתית של דחיפה של ידע.
רונן הירשלר: דור הטאבלט.
יניב קקון : אני רגע לא משטיח את זה, לא נותן לזה סיסמאות.
רונן הירשלר: אני, אני משטיח, אתה יכול להרחיב.
יניב קקון : טאבלט לכל ילד כזה, זה לא כזה. אני חושב שיש ענין במהפכת הידע, לאה הזכירה קודם את מה מחפשים היום מעסיקים, אז מחקר שיצא בארה"ב אומר שמעסיקים היום מחפשים קודם כל יכולת לשתף פעולה, דבר שני סקרנות ויכולת למידה עצמאית. במקום השביעי הם מחפשים ידע שהוא ספציפי לאותו מקצוע שבשבילו הם מעסיקים.
רונן הירשלר: כן.
יניב קקון : ומה שאנחנו מנסים לעשות דרך הריבוי התעודות זה א' לאפשר באמת נסיון מעשי בכל התחומים, כדי שתוכל ליצור דיאלוג, שיתוף פעולה, סקרנות, למידה עצמאית. והדבר השני זה שאנחנו, הריבוי תעודות הזה מאפשר לך כשאתה יוצא החוצה להגיע, וכאן זה משפט חשוב מאוד לכל מי שמקשיב, בעיקר לך רונן ככה בתוך השיחה בינינו.
רונן הירשלר: ברור.
יניב קקון : אין מוסד ציבורי מוכר ורשמי במדינת ישראל שאם אתה עברת את מסלול שבילים, אין לך כרטיס כניסה אליו כעובד.
רונן הירשלר: וזה יתרון תעסוקתי מובהק.
יניב קקון : חד משמעי, בנוסף לנסיון המעשי.
רונן הירשלר: טוב. יניב קקון, רכז לחינוך בלתי פורמלי מהמכון לחינוך דמוקרטי, תודה רבה.
יניב קקון : תודה לך.