פרופ' יהודה אדלר-סגן דיקן במרכז הלימודים אקדמיים אור יהודה, מנהל המשב הרפואי שיבא. אורח באולפן ד"ר דב גביש מביה"ח וולפסון- מומחה שומני הדם, מחלת הרשתית, התקפי לב, התכנית מוגדש לאורי שלף שנפטר השבוע מדום לב, שאלות מאזינים
 
סוג מדיה:  רדיו
מקור:  רדיו תל-אביב
תאריך:  01/04/2015
שעה:  20:03:29
תכנית:  תכנית הבריאות
אורך:  51:11
מרואיינים:  
 
בכל שאלה או בקשה התקשרו לטל. 03-5635050
או במייל ל - מחלקת שירות לקוחות
תמלול    הסתר
פרופ' יהודה אדלר : ערב טוב, כאן פרופ' יהודה אדלר, מנהל המשב הרפואי שיבא, מנהל תלפיות שיבא. סגן דיקן במרכז ללימודים אקדמים באור יהודה, יו"ר המחקר הביו רפואי בגליל. היום אנחנו נארח אורח מכובד ביותר מבית החולים וולפסון, את ד"ר דב גביש שהוא גם מנהל מחלקה בבית החולים וולפסון וגם מומחה בליפידים ויועץ לכל הקופות בנושא שומני הדם. בכלל בתוכניות הראשונות שאנחנו עושים מאז שהתחלנו בשבוע שעבר עם יתר לחץ דם, אנחנו ניגע בעיקר בגורמי סיכון ולאחר מכן אנחנו נעבור לנושאים נוספים שקשורים לגורמי סיכון, למחלה תורשתית, להתקפי לב ולמחלות בכלל. את התוכנית הנוכחית אני אבקש להקדיש לאורי שלף, עליו השלום, שנפטר השבוע. אורי היה עורך דין, סופר, כדורסלן, ומאמן כדורסל ישראלי. אחיו של קפטן מכבי תל אביב ונבחרת ישראל בכדורסל לשעבר, גור שלף, ובנו של עמי שלף עליו השלום. גם עמי שלף היה שחקן הפועל תל אביב ונבחרת ישראל בכדורסל לשעבר, ולצערנו ולדאבוננו איבדנו את אורי שלקה בדום לב. והרבה אנשים שואלים אותי, אותנו הרופאים מה זה דום לב. איך מתים מדום לב? איך קורה בכלל דום לב? אז אני אפתח ואגיד כמה מילים לגבי הנושא של דום לב. דום לב הוא כינוי למצב שבו יש למעשה הפסקה מוחלטת בפעילות של הלב. ומכיוון שפעילות הלב פסקה יש מיד הפסקה של זרימת הדם לגוף, שהרי הלב הוא משאבה שתפקידה הוא להזרים דם לגוף. חוסר באותה אספקת דם גורם למוות של תאים עקב חוסר בחמצן ואז יש גם חוסר חמצן במוח, ואז אותם חולים, אותם חולים שלוקים בדום לב מאבדים את ההכרה עד להפסקת נשימה תוך זמן קצר מאוד מרגע הפסקת פעולת הלב. פגיעה מוחית מתרחשת קרוב לודאי תוך ארבע דקות מאז שהיה האירוע של דום לב, וזה ארבע דקות שמאוד קריטיות למי שיכול לטפל באותו אדם שמתמוטט לידו ומאבד את ההכרה. אדם שליבו פסק מלפעום ולא טופל במשך הזמן הזה, סביר מאוד שלא יוכל לחזור ולהיות בין החיים בשל מוות של תאים בגזע המוח עקב חוסר בחמצן, ולזה אנחנו קוראים מוות מוחי. ניתן לטפל בדום לב, אפילו באחוז גבוה, אם אנחנו מטפלים נכון ובזמן. וזה פשוט לעשות החייאה. אפשר לעשות החייאה פשוטה של חולים על ידי עיסוי הלב והנשמה, ואפשר גם לעשות את ההחייאה על ידי דפברילטור, ואנחנו עוד מעט נדבר על נושא הדפברילטור, אבל לפני שניגע בטיפול עצמו אני רוצה לסכם בקצרה מה הם הגורמים לדום לב. הגורם העיקרי לדום לב שממנו לצערנו נפטר אורי שלף השבוע, שלו מוקדשת התוכנית, הוא אוטם בשריר הלב, מה שנקרא התקף לב, מיאוקדל אינפקשן. ואז יש עורק שנחסם, בדרך כלל זה עורק ראשי של הלב, שגורם להפרעת קצב בלב, בדרך כלל מדובר על הפרעת קצב של פרפור חדרים, ונטירקוראל פבריליישן, שבה חדרי הלב רוטטים במקום שהם באמת צריכים להתכווץ ולספק משאבה לדם לכל הגוף, ובכך בעצם הם לא מזרימים דם לגוף והגוף עצמו מת, המוח מת והאיש לצערנו הולך לעולמו. דום לב יכול להיות גם ממחלות שלא אסכמיות, כמו למשל מחלות שריר הלב, מה שנקרא קרדיו מיופטיות, או כתוצאה מטראומה לבית החזה, ויש גם גורמים אחרים מאוד נדירים כמו הפרעות במאזן המלחים בגוף, הרעלות, חמצת של הדם. אבל צריך לזכור שהדבר העיקרי הוא למעשה חסימה של עורק, התקף לב, והפרעת הקצב שעליה דיברנו. כאמור הטיפול חייב להיות מיידי, והוא חייב להיות על ידי אנשים שבדרך כלל מיומנים לנושא הזה וכך זה ענין של מזל, אבל גם אנשים שלא מיומנים ולמדו החייאה בסיסית יכולים להציל חיים של אנשים שלוקים בדום לב על ידי החייאה, עיסוי הלב והנשמה. ולכן ביצוע החייאה בסיסית הכוללת עיסוי לב והנשמה, בהחלט יכול להציל אחוז גדול מאוד של הלוקים בדום לב. אם יש דפברילטור וזה השם המקצועי למתן מכת חשמל שמועברת לשריר הלב בזמן דום לב, למעשה דפברילטור יכול להציל כאן חיים בקלות ואנחנו צריכים לזכור שיש את חוק הדפברילטורים במדינת ישראל, שלמעשה לשון החוק היא שכנסת ישראל מחייבת דפברילטור בכל מקום ציבורי עם מעל 500 איש. לצערי החוק הזה לא מיושם כולו במדינת ישראל, אנחנו במועצה הלאומית למניעת מחלות לב וכלי דם הבאנו את הנושא הזה לפיתחה של הממשלה, לפיתחו של משרד הבריאות. לשמחתנו זה נכנס לתוקף, אבל אין על כך פיקוח מספיק. הדפברילטור על ידי מכת חשמל יכול להחזיר בקלות אנשים כאלה לחיים ולתת להם פשוט לחזור ולהיות בתפקוד תקין, כמו שהם היו מקודם לאחר שמצנתרים אותם, פותחים את העורק והם חוזרים לביתם תוך כמה ימים בריאים ושלמים. חשוב מאוד להכיר את הנושא הזה, למעשה גורמי הסיכון הם אותם גורמי סיכון שגורמים לחסימה של העורק, של הלב, כמו למשל מה שנקרא היום עם ד"ר דב גביש, נושא יתר שומנים בדם, יתר לחץ דם, סוכרת, עישון, סיפור משפחתי ודברים נוספים שעליהם אנחנו נדון בתוכניות הקרובות. איתי באולפן דניאל אפנביים ואלעד בילו. אני מציע שנעבור לפרסומות או לשיר, אז השיר הראשון שהייתי רוצה לזכרו של אורי שלף, "אדומה שלי" של אריק איינשטיין.
* * * * *
פרופ' יהודה אדלר : אריק איינשטיין, "אדומה שלי". האמת היא שעם המצב של הפועל תל אביב בכדורגל השנה, אני כל פעם שאני יוצא מבלומפילד עם האוהדים אני שמח שלאף אחד אין דום לב. ואז אנחנו נושמים לרווחה ומגיעים הביתה, אבל מעבר להומור התוכנית היא לזכרו של אורי שלף, עליו השלום. איתנו ד"ר דב גביש. ד"ר גביש הוא מנהל מחלקה פנימית א' בבית החולים וולפסון, מומחה עולמי בתחום הליפידים ורפואה מונעת. ד"ר גביש ערב טוב.
ד"ר דב גביש : ערב טוב.
פרופ' יהודה אדלר : הרי מה שקרה לאורי שלף, רוב הסיכוים שנבע מגורמי סיכון שמהם הוא לקה, כולל אולי, אני לא מכיר, שומנים בדם. ושומנים בדם, מה שנקרא היפר ליפידמיה, זה גורם סיכון ידוע למחלות לב. אולי תיתן לנו קודם כל דברים בסיסיים לגבי הנושא, אגב אני רוצה להזכיר לצופים מי שיש לו שאלות, ל- אס.אמ.אס למספר 055-7000102. ד"ר גביש.
ד"ר דב גביש : כמו שאנחנו יודעים אדם הוא סביבה מימית וכדי ששומנים שיכולים לבוא מהמזון, או שיכולים לבוא מהכבד שמייצר אותם, יסתובבו בגוף ויגיעו למקומות שהם צריכים להגיע, הם צריכים להינשא על ידי חלקיקים, שכל אחד צריך כמות מסוימת של שומנים בדם כי זה דרך להעביר באמת שומנים מהמזון, שזה מקור אנרגיה, או הורמונים שעל בסיס של כולסטרול שהגוף מייצר, שגם הם צריכים לעבור ממקום למקום, וגם בבניה ושיקום רקמות. אבל הכמות שאנחנו באמת צריכים, הכמות שאנחנו נולדים איתה של החלקיקים הללו, של השומנים בדם, היא כמות קטנה בהרבה מהכמות שרובנו נושאים בגלל צורת ההתנהלות שלנו, האוכל שאנחנו אוכלים וכדומה. אנחנו למשל תינוק שנולד יש לו כמות שהיא פי עשר שהיא יותר נמוכה בזמן הלידה מהכמות הממוצעת אצל אדם מבוגר, זה עולה קצת במשך שנה, ברגע שהוא מתחיל לגדול, מגיע לגיל 18, הערכים הם כבר הרבה יותר גבוהים, הרבה יותר גבוהים ממה שאנחנו צריכים.
פרופ' יהודה אדלר : זאת אומרת שהערכים הולכים ועולים במשך החיים.
ד"ר דב גביש : במשך החיים הערכים הולכים ועולים, ואנחנו מגיעים לערכים ממוצעים של בן אדם בריא שאנחנו כל הזמן שואלים אותי למה הערכים כל הזמן משתנים, כאילו מה קרה? מה שקרה שאנחנו אוספים יותר נתונים, אנחנו יודעים מה קורה ואנחנו יודעי לנתח את הנתונים ולראות מה קיים אצל אנשים, מה קיים בתקופות שונות ומה קשור לסיכון יותר גבוה. עכשיו כשמדברים על החלקיקים המסוכנים, אלה החלקיקים שאנחנו מכנים הכולסטרול הרע או ה- LDL, זה חלקיקים שיש להם חלבו מסוים.
פרופ' יהודה אדלר : LDL.
ד"ר דב גביש : LDL, לואו... של החלקיקים. אבל לא צריך לזכור את זה יותר מדי. בכל אופן יש להם חלבון ספציפי שמסמן אותם, אותו חלבון קיים גם בחלקיקים שנושאים את הטריגליצרידים, השומנים ה...
פרופ' יהודה אדלר : הטריגליצרידים גם הם מסוכנים לטרשת עורקים?
ד"ר דב גביש : הטריגליצרידים הם מסוכנים כי הם מייצגים... כשיש טריגליצרידים הם בדרך כלל לא לבד, הטריגליצרידים וכולסטרול בחלקיקים שהם חלקיקים שמכילים קצת יותר שומן, והם בדרך כלל מנבאים, כשיש למישהו טריגליצרידים גבוהים זאת אומרת שיש לו מצב מטבולי לא כל כך טוב, זאת אומרת שיש סיכוי שיש לו סוכרת, השמנה, לחץ דם, דברים שהולכים ביחד, והחלקיקים הללו גם הם יכולים להצטבר בדפנות של כלי הדם ואז ברגע שיש לנו צבירה של שומנים בדפנות כלי הדם, לאט לאט העורק באופן לא קבוע בנקודות מסוימות...
פרופ' יהודה אדלר : נחסם, אבל לפני שנחסם...
ד"ר דב גביש : לא נחסם... זו לא חסימה. מה שקורה הוא חולה במקום כשהוא לא חסום.