מגיש: פרופ' יהודה אדלר, ביה"ח שיבא, סגן דיקן במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה. באולפן: תא"ל פרופ' יצחק קרייס, קצין הרפואה הראשי לשעבר. פרופ' אלחנן בראון, מנהל אורתופדיית ילדים, שניידר.
 
סוג מדיה:  רדיו
מקור:  רדיו תל-אביב
תאריך:  20/05/2015
שעה:  20:04:16
תכנית:  תכנית הבריאות
אורך:  48:21
מרואיינים:  
 
בכל שאלה או בקשה התקשרו לטל. 03-5635050
או במייל ל - מחלקת שירות לקוחות
תמלול    הסתר
פרופ' יהודה אדלר : ערב טוב, שלום. מדבר פרופ' יהודה אדלר, מנהל המשאב הרפואי שיבא, מנהל תלפיות שיבא. סגן דיקן במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה. היום יש לנו נושא מאוד מיוחד וייחודי, לא רק מיוחד, גם ייחודי, אבל לפני זה אנחנו קודם כל נודה לאנשים שאיתנו, אלעד בילו התותח, שרלוט לוי התותחית שבלעדם אין תוכנית. והנושא היום הוא רפואת אסונות, וזה כתוצאה האסונות הנוראיים שקרו בנפאל. דיברנו בתוכנית הקודמת על כל הנושא של התינוקות שהובאו בנפאל, בתוכנית מרתקת שהייתה על הפונדקאות שלא ידענו שהיא כל כך מפותחת בנפאל. נמצאים איתנו שני אורחים מכובדים ביותר, תת אלוף, פרופ' יצחק קרייס, קצין הרפואה הראשי לשעבר, למעשה איציק סיימת לפני כמה חודשים.
תא"ל פרופ' יצחק קרייס : כן. לפני חצי שנה סיימתי את התפקיד, ואני בהנהלת שיבא היום.
פרופ' יהודה אדלר : הנהלת שיבא, יחד איתי. יש לי כבוד, איציק אפילו למד איתי, אני למדתי איתו יחד באוניברסיטה העברית וגדלנו ביחד. איציק הוא גם מומחה ברפואת חירום אסונות וסיוע הומניטריים ויהיה לנו את העונג לשמוע את האיש שהוא מומחה מספר אחד בנושא הזה. בנוסף אורח לא פחות מכובד פרופ' אלחנן בראון, מנהל אורתופדיית ילדים שניידר. אלחנן, ערב טוב.
פרופ' אלחנן בראון : ערב טוב.
פרופ' יהודה אדלר : וכבוד לנו לארח אותך. אני שמעתי עליך הרבה דברים טובים, אבל אני בטוח שאיציק בהמשך יגיד אותם ביתר ובפרוטרוט. אבל אנחנו נתחיל דווקא בנושא שלא קשור, כמו תמיד אנחנו מתחילים בנושא שהוא כללי, והפעם אנחנו נתחיל בנושא הזה מכיוון שיש לנו כאן חילופי שלטון במדינת ישראל, ואני מכוון למשרד לפיתוח הנגב והגליל. אנחנו יודעים שיש פערים גדולים בתחום הבריאות בין ישובי המרכז לישובי הפריפריה, יש העדר תקציבים והשקעות ברפואה בפריפריה ובמשך שנים הדבר הזה יביא לכך שבאזורי הפריפריה תוחלת החיים קצרה בשלוש עד ארבע שנים לעומת המרכז. זה דבר שהוא מזעזע לדעת שאדם שחי בפריפריה חי פחות מאשר אדם במרכז. לא כולנו יודעים את זה, אבל זו המציאות. תמותת התינוקות .... פי ארבע נקודה שש, והמצב דומה גם בשיעורי תחלואה כמו מחלות סוכרת שהרבה יותר שכיחים, בהרגלי עישון ואפילו בסרטן.
בנוסף נוצרו גם פערים גדולים והולכים בין הפריפריה למרכז בזמינות בנגישות לשירותי הבריאות האיכותיים ושירותים מיוחדים. כמו גם מספר מיטות לנפש ועלויות של בדיקות רפואיות. וכל זאת למרות העקרונות של הצדק, השוויון, העזרה ההדדית שנקבעו בחוק הבריאות הממלכתי בינואר תשעים וחמש. כמובן שעקב אותו אי שוויון נוראי שאנחנו עדים לו באוכלוסיה במדינה הקטנה שלנו יש לכך משמעויות חברתיות מוסריות כלכליות ועוד. שלושה עוגנים חשובים להביא מהווים קרן אור במצב העגום של הפערים בבריאות והביאו לתחילתו של השינוי בפריפריה הצפונית. נתחיל קודם כל בהקמת הפקולטה החמישית לרפואה בישראל בצפת. הייתי חבר בוועדת ההיגוי של הפקולטה, מי שעמד מאחורי כך היה המשרד לנגב ולגליל, בראשותו של השר סילבן שלום. והיום אני חייב להגיד הצלחה בלתי רגילה לפקולטה, כבר בשנה שעברה, עשרות בוגרים באיכויות הגבוהות ביותר, כבר פזורים ברחבי הארץ גם מחפים על מחסור ברופאים, ובהחלט הצלחה גדולה.
הדבר השני היה הקמת המנהלת לפיתוח המחקר הביו-רפואי בגליל, שוב משרד נגב גליל יחד עם חברת מיגל בקרית שמונה. וכאן אני רוצה להדגיש מה היא אותה מנהלת. הרופא המודרני שאמור להוביל את הרפואה היום הוא אותו רופא שש... בתוכו רפואה לשמה ומחקר רפואי. אנחנו עדים להתפתחויות טכנולוגיות שדורשים רופאים טובים ומשכילים יותר, שמצליחים לשלב מחקרים בסיסים וקליניים בעבודתם. ההחלטה של המשרד לפיתוח הנגב והגליל וחברת מיגל להשקיע במחקר ביו-רפואי בגליל, נובעת מהמחשבה שבאמצעות השקעה ברופאים בגליל ובמחקר נצליח לעלות את רמת הרפואה באזור לשיאים שלא ידענו קודם. ובכך נגרום לאותם רופאים טובים א' להתפתח בצפון, וגם להשאר בצפון ולא לברוח למרכז כמו שקרה בכל שנות קיום המדינה. התקציב שניתן לנו היה תקציב מאוד גדול של שמונה מיליון לשנתיים, וקרוב לארבעים רופאים זכו במלגות מחקריות עם פיתוח מחקר בלתי רגיל בכל בתי החולים בגליל, בכל ששת בתי החולים, עם פיתוח רפואה בלתי רגיל, דבר שמביא ל... של הרפואה ואין ספק שהוא יביא לצמצום הפערים בעתיד.
די להזכיר שבשנה וחצי האחרונים עקב אותה מנהלת שאני היושב ראש שלה אגב ומי שהמנכ"ל שלי הוא פרופ' איתמר שליט, מי שהיה מנהל בית החולים כרמל ושניידר, הוא היה מנהל שלך, אלחנן. איש יוצא מן הכלל איתמר שליט. אנחנו למעשה הצלחנו להביא שניים עשר מיליון שקל מחברות פרמה, כלומר כבר תקציב של עשרים מיליון שרובו מחברות פרמה. אנחנו עדים לחילופי שלטון. המשרד לנגב וגליל סיים את תפקידו סילבן שלום, שהלך לתפקידים בכירים אחרים, חשובים לא פחות, אפילו יותר, אבל המשרד עצמו שהוא חשוב מאוד עכשיו מאויש על ידי השר אריה דרעי. ואני קורא מכאן לשר אריה דרעי לשמור על הקיים. מכיוון שהדברים האלה הם דברים לאומיים, לא תלויים באדם כזה או אחר. זה לא משנה אם אני אהיה שם, אם איתמר יהיה שם, אבל הדבר הזה חייב להמשיך. השילוב הזה בין המשרד לנגב וגליל לחברת מיטל הוא בנפשנו. אגב הדבר השלישי שאנחנו מפתחים זה תלפיות צפון, נדבר על זה פעם אחרת. טיפוח דור מנהיגות בצפון המדינה, שכבר החלנו לפעול יחד עם חברת לוטם, עם המשרד לנגב לגליל בנושא הזה, וזה למעשה סינונים לתלפיות שיבא, אבל על כך אנחנו נדבר בהמשך. ולכן קריאתנו לשר דרעי לשמר את הדברים הטובים שפותחו במשרד לנגב לגליל, ולהמשיך ולהצעיד ולהקטין את הפערים האלה בין המרכז לפריפריה שהם בנפשנו. זאת פצצת זמן מתקתקת, שחייבים להמשיך לטפל בה. ואין לי ספק שהשר דרעי שהוא איש חכם מאוד, עם ניסיון רב, מבין את הדברים האלה ויעשה את הדברים האלה בצורה הטובה ביותר.
שרלוט, אנחנו נעבור לשיר הראשון, שהוא יהיה,
שרלוט לוי : חוה אלברשטיין.
פרופ' יהודה אדלר : חוה אלברשטיין, תיתן לנו שיר שקשור להר געש, שקשור לתוכנית שאנחנו כבר מתחילים.
(שיר)
פרופ' יהודה אדלר : ערב טוב, לפתע הר געש, היה רעיון שלך אלחנן, אחר כך תגיד לנו גם למה. אבל בוא נתחיל בנושא של רפואת אסונות, פרופ' קרייס, אנחנו שומעים הרבה על אסונות, אנחנו רואים בתקשורת הרבה מאוד על אסונות. ומה שראינו בנפאל ראינו תמונות מזעזעות שפשוט אנשים התרסקו שמה יחד עם המבנים הרעועים וכו', בוא נתחיל בשאלה הבסיסית, מה, מה היא בכלל רפואת אסונות.
תא"ל פרופ' יצחק קרייס : ערב טוב יהודה. ערב טוב חנן. ערב טוב למאזינים. רפואת אסונות היא, הוא תחום ברפואה שעוסק במענה הרפואי הייחודי במצבי אסון. לפני שאנחנו דנים במהות שלה, צריך להבין מה זה אסון, אנשים רבים מגיבים למילה אסון בצורות שונות. לאסון יש הגדרה מקצועית, זה מצב שיש בו, יש אי הלימה, פער בין הצורך הקף הנפגעים התשתית הרפואית לבין היכולות של הטיפול. לפעמים מספר הנפגעים הוא גבוה, לפעמים התשתיות הם לא מספיקות, ואז מתקיים מצב שאנחנו מתחילים להגדיר אותו כאסון, זה לא מספיק, כדי שזה יקרה אסון צריך להיות גם שהרמה המקומית איננה יכולה להסתדר איתו לבד וצריך סיוע ברמה הלאומית או הבינלאומית אפילו. התחום הזה ברפואה הוא איננו התמחות בפני עצמה אלא הוא רב תחומי שואב את הידע שלו מתחומים שונים, כמו למשל מאורתופדיה, מכירורגיה, ממחלות זיהומיות, ממחלות ילדים, נשים, ואולי גם מתחומים שונים כמו רפואה צבאית אתיקה, מנהל ואפילו מנהיגות.