פרופ' יהודה אדלר, שיבא ודיקן במרכז הלימודים אקדמיים אור יהודה מארח את ד"ר אמיר תירוש,-מנהל המרכז המחקר לסוכרת במטבוליזם בשיבא. הפלרה של מי השתייה שהשרה לשעבר יעל גרמן ביטלה והרב ליצמן סגן שר הבריאות החזיר, מחלת הסוכרת
 
סוג מדיה:  רדיו
מקור:  רדיו תל-אביב
תאריך:  03/06/2015
שעה:  20:04:28
תכנית:  תכנית הבריאות
אורך:  51:09
מרואיינים:  
 
בכל שאלה או בקשה התקשרו לטל. 03-5635050
או במייל ל - מחלקת שירות לקוחות
תמלול    הסתר
קטע מתוך ראיון;
פרופ' יהודה אדלר ;ערב טוב, כאן פרופ' יהודה אדלר- מנהל בית חולים שיבא. מנהל תלפיות שיבא, יו"ר ועדת התמחות של שיב"א, גם דיקן במרכז ללימודים אקדמאים באור יהודה. יו"ר המנהלת לפיתוח המחקר בגליל. היום אנחנו עם נושא מרתק . לצערינו מאד שכיח, הרבה יותר ממה שחושבים. זה נושא הסוכרת. איתנו נמצא היום ד"ר אמיר תירוש. אמיר תירוש הוא, חוץ מזה שהוא חבר שלי , הוא גם תלפיונר שלי. שייך לתלפיות שיבא - דור המנהיגות הבא. אבל, אמיר, אתה כבר מנהיג היום של הרפואה הישראלית. מנהל המרכז למחקר בסוכרת ומטבוליזם במכון האינדוקריני בשיבא. אמיר הוא גם פרופ' עמית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד. אבל לפני שעבור לסוכרת, אנחנו כמנהגנו נגיד תודה לאנשים שחשובים, הרבה יותר חשובים ממני. אלעד בילו שם מאחורי הזכוכית ואיתנו מאיה קנולר. עכשיו מאיה קנולר היא לא סתם מאיה קנולר, היא האחיינית של פרופ' נחשון קנולר שהוא גם מנהל היחידה לניתוחי עמוד שדרה בבית חולים שיבא. במקרה נפגשנו כאן, אבל זה טוב תמיד להרגיש במשפחה. אני רוצה לדבר היום על נושא שעלה לכותרות בשבוע אחרון, זה נושא של הפלרה של מי השתיה. כידוע לכולנו לאחר ביטול הפלרה, תוספת הפלאוריד למי השתיה במדינת ישראל על ידי שרת הבריאות הקודמת, הגב' גרמן, החליט הרב ליצמן- סגן שר הבריאות, מי שממונה על תיק הבריאות מטעמו של ראש הממשלה מטעמנו כולנו על החדרת הפלרה. הרבה שואלים; האם זה נכון? האם זה לא נכון? קודם כל, מה זה הפלרה? זה כינוי למעשה להוספה מערכתית על ידי רשויות במדינה של פלואוריד למי שתיה, מועברים לשימוש האוכלוסיה. שהמטרה היא למעשה להפחית את שיעור העששת בעיקר אצל ילדים. יוד הפלאוריד משפר את העמידות של האמייל, אותו חומר לבד שמצפה את השן בעששת. למעשה ברוב משחות השיניים נמצאים פלואורידיזם. בדרך כלל כמה פלואורידים שונים במשחה אחת. ביניהם יש לנו המינפלוריד - נתן פלואוריד. במטרה להביא פלואוריד להיקף רחב של אוכלוסיה שאינו משתמש במשחות שיניים עם פלאוריד. החליטו בחלק ממדינות העולם על הפלרה של מי השתיה לציבור הרחב. הדבר מסייע במיוחד להבאת פלאוריד אל שכבות סוציואקונמיות נמוכות, שכידוע, פחות מקפידות על הגיינת הפה.
אם אני אקריא לכם עכשיו משהו שהתפרסם בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אצלנו במדינת ישראל. כותבים כך; אוכלוסית ישראל מורכבת מקבוצת מוצא שונות, עקב כך קיימת בקרב האוכלוסיה בעיות שיניים מגוונות. במהלך השנים נערכו בישראל סקרים בתחום בריאות הפה ונמצא, כי חלה עליה בשיעורי עששת עד שנות השמונים. ואילו בשני עשורים אחרונים יש לנו מגמה ברורה של ירידה, במיוחד במקומות שבהם מוסף הפלאוריד למים, או שהיה בהם פלואוריד טבעי. בקרב כמה קבוצות עולים נמצא הצורך בטיפול דנטלי מקיף, כמו כן נמצא כי בקרב קבוצות אילו יש רמה נמוכה של מודעות וחינוך לבריאות הפה, כך שהמסקנה היא, כי יש לקדם צעדים לחיזוק מערך בריאות הפה במיוחד בתחום המניעתי. יש מחקרים רבים שנעשו בעיקר בשנות השישים שמצביעים באופן עקבי על הבטיחות, על היעילות שבהפלרת מי השתיה, בשמירה על בריאות הפה והשיניים של ילדים וגם מבוגרים. מדובר על מניעה של עד 65 אחוז מנגעי העששת בשיני חלב - עד 35 אחוז בשיניים קבועות. כ-20-40 אחוז מאירועי העששת נמנעים בעקבות הפלרת מי השתיה. הדבר הזה גם נכון בעידן של היום של זמינות פלואוריד ממקורות נוספים, כמו למשל משחות שיניים. בשנת
2000 לפני 15 שנה, פורסם בארצות הברית דו"ח הרופא הראשי, הסרג'ן ג'נרל, בנושא בריאות הפה והשיניים -שהמסקנה היתה כי הפלרת מי שתיה היא אמצעי ובטוח ביותר למניעת עששת. התרומה החשובה ביותר לקידום בריאות השיניים לבני כל הגילאים , לכל שכבות האוכלוסיה. בעיקר לשכבות המצוקה החברתית כלכלית. לפי שתי הערכות, אחת ב-2002 ואחת
ב-2005 במדינת ישראל, 25 אחוז מהתחלואה בעששת, נמנעת באיזורים שמי השתיה מכילים פלאוריד ברמה מיטבית לעומת איזורים שטרם נעשה כן , והרמה שם נמוכה מדי. בשנת 93 הוציאה מועצת המחקר הלאומי של ארצות הברית דו"ח שהצביע על כך שרמות הפלואוריד המותרות למי השתיה לא מהוות כל סיכון לתחלואה בסרטן, אי ספיקת כליות, או מחלות של השלד. למעשה ארגון הבריאות העולמי תומך בהפלרת מי השתיה משנת
1964. שב-94 לפני כ-10 שנים, פירסמה ועדת מומחים של ארגון הבריאות העולמית דו"ח שאישש את תמיכת הארגון בהפלרה כאמצעי בטוח ואפקטיבי למניעת עששת. הועדה אז הצהירה ואמרה, שבמידה ולקהילה יש מערכת אספקת מים בצנרת, הפלרת מים הינה שיטה אפקטיבית ביותר להגיע לכלל האוכלוסיה, כך שכל השכבות בחברה יפיקו את יתרונותיה ללא צורך בהשתתפות פעילה של הפרט. לאורך השנים קמה התנגדות להפלרת מי שתיה. נעשו. נשמעו טענות שונות כמו למשל, טענות של גב' גרמן על מחלות מסויימות, על פגיעה במערכת עצבים, נושא של עלות מול תועלת. החומציות שיש בפלואוריד וכו'. אבל אין ספק, כי נושא הפלרה הוא יעיל, הוא טוב, הוא נכון. בארצות הברית מעל 65
אחוז מאוכלוסיה מקבלים מי שתיה מופלרים. ישנם מדינות כמו קליפורניה המחייבות הפלרה של אספקת המים בישובים בעלי אוכלוסיה של למעלה ממאה אלף נפש. למעלה משלושים מדינות בעולם מפלירות היום את מי השתיה שלהם. בברזיל מקבלים למעלה ממאה מליון נפש מים מופלרים. בסינגפור - ההפלרה היא מלאה. באוסטרליה - הפלרה מקיפה 75 אחוז מאוכלוסיה. אותה החלטה אומללה של הגב' גרמן ב-11 אפריל 2013 שהיא חתמה על תקנות חדשות שמבטלות את הפלרת המים בישראל משנת
2014 בוטלה בשבוע זה על ידי כבוד הרב ליצמן. אני רוצה לברך את השר ליצמן על החלטה נוספת, נכונה, צודקת ,שוויונית. אגב, גם נכונה מאד כלכלית. ידוע שכל דולר אחד שמושקע בהפלרה יחסוך כ-38 דולר בעלויות טיפולי שיניים עתידיים. יישר כוח הרב ליצמן!. אנחנו נעבור מהנושא הזה לנושא הסוכרת שהוא גם נושא שבנפשינו הוא כוללני, הוא בעייתי, הוא -אפשר להגיד באיזה מקום אפילו איזה מגיפה.
ד"ר אמיר תירוש ; לגמרי.
פרופ' יהודה אדלר ; לגמרי. ד"ר אמיר תירוש- מנהל מרכז המחקר לסוכרת ומטבוליזם במכון האינדוקריני בשיבא. אמיר, בוא נתחיל בשאלה בסיסית , מהי סוכרת?
ד"ר אמיר תירוש ; אז קודם כל ערב טוב יהודה וערב טוב למאזינים.
פרופ' יהודה אדלר ; ערב טוב.
ד"ר אמיר תירוש ; כמו שציינת, סכרת בישראל כמו בכל העולם וזה נכון גם לעולם המפותח וגם לעולם המתפתח עולה במימדים אדירים בעשורים האחרונים. לשאלה של מהי סכרת יש תשובה פשוטה . אנחנו מאבחנים את זה על ידי רמות סוכר גבוהות בדם. בכל מצב יש את הקריטריונים השונים שבהם הסוכר גבוה מערכים נורמאלים - אנחנו מגדירים כסכרת. אבל זה התשובה הפשוטה וחלקית. סכרת היא כמובן הרבה יותר מרק כמות סוכר גבוהות בדם, זה סיבוכים מתלווים לסכרת. זה דברים נוספים- המחלות שמתלוות לסכרת השמנה, סיבוכי הלב, כלי הדם שגם עליהם. גם בהם צריך לטפל.
פרופ' יהודה אדלר ;אפשר לשאול אותך על מדדים. למשל, בן אדם מהישוב הולך לרופא המשפחה, בצום כמובן, עשר שעות של צום. לוקח בדיקת דם. מתי הרופא חושד מעל איזה רמות שיש לו סוכרת, מה הוא עושה עם הנבדק?
ד"ר אמיר תירוש ; שאלה מצויינת. הויכוח רב בספרות המקצועית על איפה בדיוק להגדיר. אנחנו יודעים ששום דבר במערכות ביולוגיות בבני אדם לא מתנהג במדרגות. אבל איפה שהוא, אנחנו כן צריכים למתוח את הקו ולהגדיר מה הם ערכים לא נורמאלים. כיום מקובל בישראל ובארצות הברית להגדיר סוכר בדם בצום עד ערך של 100 כערך תקין, באירופה זה נחשב
110, למשל. כל הערכים בצום של
126 ומעלה מוגדר כסכרת. זה דרך אחת פשוטה מאד לאבחן סכרת.
פרופ' יהודה אדלר ; אז רגע, זה אז למעשה עד 126 בצום זה נטיה בין 100 לבין 126.
ד"ר אמיר תירוש ; נכון. אנחנו קוראים לזה קדם סכרת או טרום סכרת עליה בסוכר בצום. יש לזה כמה הגדרות. עיקר המשמעות של זה קודם כל העליה בסיכון של אותו אדם לפתח סכרת בשנים הקרובות. אנחנו יודעים שגם ללא הגדרה רשמית של סכרת, בטווח הזה עדיין אנחנו רואים כבר עליה מסויימת בתחלואה. פה אני מדברת על סכרת מסוג 2. אולי נזכיר את הסוגים תכף. הסכרת מסוג 2 היא סכרת הנפוצה ביותר .היא זו שעולה בשנים אחרונות במימדים כל כך גדולים. אותם אנשים כבר יש להם נטיה למחלות לב, אפילו לפני שהם הגיעו להבחנה של סכרת, לכן גם ההבחנה של טרום סכרת או קדם סכרת יש לה חשיבות רבה הן במניעה של סכרת להתקדם ולהתפתח.