פרופ' יהודה אדלר-שיבא,סגן דיקן במרכז הלימודים אקדמיים אור יהודה, אורח באולפן פרופ' קובי ג'ורג'-מנהל מערך הלב ביה"ח קפלן ברחובות. נושא של השמנת יתר, הדוגמניות וחוק הפוטו שופ, טרשת עורקים, סוכרת ,לחץ דם, צינתורי לב
 
סוג מדיה:  רדיו
מקור:  רדיו תל-אביב
תאריך:  10/06/2015
שעה:  20:03:48
תכנית:  תכנית הבריאות
אורך:  51:35
מרואיינים:  
 
בכל שאלה או בקשה התקשרו לטל. 03-5635050
או במייל ל - מחלקת שירות לקוחות
תמלול    הסתר
קטע מתוך ראיון;
פרופ' יהודה אדלר ; ערב טוב. כאן פרופ' יהודה אדלר- מנהל המרכז הרפואי בשיבא, מנהל תלפיות שיבא. סגן דיקן במרכז ללימודים אקדמאים באור יהודה ותפקידים רבים אחרים שלא נרחיב עליהם. היום יש לנו כאן אורח, מאד מאד מכובד, שהוא גם חבר אישי שלי ,זה פרופ' קובי ג'ורג'- מנהל מערך הלב בבית החולים קפלן ברחובות. קובי ערב טוב.
פרופ' קובי ג'ורג' ; ערב מצויין פרופ' אדלר.
פרופ' יהודה אדלר ; קובי, ברשותך, אנחנו נתחיל בנושא כללי, כך אני תמיד נוהג שגם קשור לטרשת עורקים וזה השמנה. עכשיו איך הגעתי להשמנה דווקא היום?! כבר משבוע התחילו כתבות שונות ומשונות על הפוטושופ. על דוגמניות, על חוק הפוטושופ, איך אנחנו רואים אותם רזות. למעשה הם פחות רזות במציאות, או הפוך. וחוק הפוטושופ שגם הוא חוק ייחודי. יש כל מיני סיפורים מאד מעניינים, אם זה בריטני ספירט דוגמנית מ-2008 שהיא לא היתה רזה מספיק לטעמם של עורכי המגזין, לכן השמינו אותו בפוטושופ. הפדיחה של רלף לורן ב-2009 . ברבי ב-2013 שנתנו לה מימדים חדשים, כמו שאמרנו, חוק הפוטושופ. למעשה ישראל היתה בין המדינות הראשונות שחוקקו חוקים שמגבילים העסקת דוגמנים רזים ושימוש בעריכה גרפית כדי להשיג דוגמנים ודוגמניות בפרסומות. כל זה מביא אותי לנושא של השמנה. השמנה גורם סיכון חד משמעי גם לטרשת עורקים וגם לגורמי סיכון לטרשת עורקים, כמו למשל סוכרת, כמו למשל יתר לחץ דם. השמנה זה מצב גופני שלמעשה מתאפיין בעודף משקל אצל בני אדם ובעלי חיים עקב הצטברות של שומן תת עורי בגוף. אדם יכול להגיע למצב הזה בכל גיל. גם גברים וגם נשים. חוץ מהבן אדם יש מספר בעלי חיים שמסוגלים גם לפתח מצב של השמנה בתנאי שבפיזיולוגיה שלהם הם יכולים לאגור שומן תת עורי. מצב של השמנת יתר חולנית, זה מצב קיצוני של השמנה בו השמנה עלולה לגרום לתחלואה ואפילו למוות. החשש מהשמנה עלול להביא לידי הפרעות אכילה כמו אנורקסיה, בולמיה, וכו' וכו'. כאמור, השמנה הולכת עם סיכונים, סיכונים למספר מחלות בעיקר מחלות לב, סוכרת, לחץ דם. למעשה השמנת יתר גורמת להכבדה על פעילות הלב, לסתימת עורקים ורידים, הקשחה של הורידים והעורקים. על כך נדבר בהמשך שנדבר גם על צינתורי לב. השמנת יתר מוגדרת במספר קריטריונית - או עלית משקל גוף הכולל למעל 15 אחוז מתווסף למשקל המומלץ על פי גיל ומין. או לחילופין, מצב שבו למעשה הרקמות השומניות עולה על 30 אחוז ממס הגוף הכוללת לגבר, או 40 אחוז לאישה. מדד מאסת הגוף נקראת בי אם אר -בודי מס אינדקס שמעל ל-30. ואמנם יש מספר דרכים למדוד השמנה , כמובן המשקל עצמו, ה-בי אם איי שזה מדד שלוקחים את משקל האדם בק"ג ומחלקים אותו בגובהו במטר ריבוע. גם מדד נוסף שהוא חשוב מאד זה היקף המותניים. מימדי התופעה מדאיגים. למעשה השמנת יתר היום היא אפידמיה בעולם. ב-
2001 כבר נמצא כי בארצות הברית שישים ואחד מן המבוגרים ויותר מ-20 אחוז מילדים סובלים מהשמנה. וכן נמצא, כי מספר הסובלים מהשמנת יתר הוא הגבוה ביותר מאז החלו לעקוב אחרי התופעה בישראל . ב-2010 היו 33 אחוז בעודף משקל. מדדים שהם גדולים פי 4 מאשר קוריאה ויפן. 54 אחוז מהאוכלוסיה כן רצו להפחית ממשקלם, אבל תתפלא קובי לדעת ש-34 אחוז רצו לשמור על המשקל שלהם למרות עודף משקל. 21 אחוז היו בדיאטה. אחת הבעיות הקשות היום זה השמנת ילדים ונוער בישראל. על פי נייר עמדה של האיגוד הרפואי האמריקאי שתוכניו אומצו בישראל, ילד בעל עודף משקל מוגדר ככזה שערך ה-בי אם איי שלו נמצא מעל אחוזון ה-85 לגיל ומין. ילד שמן הוא ילד שה-בי אם איי שלו מעל אחוזון 95. שכיחות עודף משקל והשמנה אצל בני נוער בישראל בחינוך הממלכתי גם היהודי וגם ערבי הוא 17 אחוז אצל בנות ו-20 אחוז אצל בנים. כלומר, למעשה כל 1 מ-5 ילדים יש לו עודף משקל במדינת ישראל, והמספרים האלה הולכים ומחמירים. מה הגורמים? הגורמים מרובים. קודם כל אורח החיים שלנו, אכילת יתר, גם מה שאנחנו אוכלים כמובן ואני מדבר על כל הג'אנק פוד שאוכלים בחוץ. שההורים מתעצלים, או שאין להם זמן להכין אוכל בריא לילדים שלהם. העדר פעילות גופנית, תורשה, יש הרבה ילדים שמנים להורים שמנים. השפעה של ההורים עם אורח החיים בבית וכמובן גם, גורם סביבתי פסיכולוגי כי אם החבר שלך קונה גלידה ,גם אתה תקנה גלידה. למעשה יש כאן הדבקה חברתית שהיא הופכת למימדים של מגיפה. מעניין להגיד שבאירופה, בתקופת ימי הביניים עד המאה ה-19 האישה השמנה נחשבה כבריאה ופוריה. וגבר שמן נחשב לבעל נכסים וחשיבות. מאד יכול להיות שהתפיסות האלה נבעו מהתפשטות של מחלות רבות, שרזון היה סימפטום בולט שלהם, כמו גם תת תזונה בקרב מעמדות נמוכים. כמובן שהתפיסה הזאת היום אינה נכונה, אבל אנחנו יודעים על הסיכון של השמנה כגורמי סיכון למחלות שציינתי מקודם. אפשר להרחיב על השמנה בהרבה הרבה כיוונים. אבל אנחנו חייבים לטפל בנושא השמנה בעולם המערבי, אם על ידי אורח חיים תקין, אם על ידי תזונה נכונה, פעילות גופנית, פחות לשבת מול המחשב, פחות לראות טלביזיה. לגרום לילדים שלנו להיות יותר ויותר פעילים ולא רק לרדת ולעלות במדרגות בבית, אם יש בכלל מדרגות בבית. מהמקרר לטלביזיה ולמחשב. אגב, השמנה הולכת גם עם יותר מקרה סרטן מסויימים לכן, רבותי, השמנה היא מגיפה. חייבים להתגבר על המגיפה הזו בדרכים הנאותות, על ידי חינוך נכון ורפואה מונעת שהיא הווייתה של כל הרפואה המערבית היום. איתנו היום באולפן נמצא דניאל אפנביים ואלעד בילו. השניים שבלעדם אי אפשר כאן לזוז. אני רוצה להזכיר לצופים, אפשר לשלוח שאלות למספר -055-7102.
קובי, שוב ערב טוב, שוב איתנו פרופ' קובי ג'ורג', מנהל המערך הקרדיולוגי בבית חולים קפלן, מי שעושה מהפכה בבית חולים קפלן ובקופת חולים כללית כולה בנושא של מכון הלב שנבנה שם. קובי, אני מבין שנבנה מכון חדש.
פרופ' קובי ג'ורג' ; אכן כן. לאחר מספר שנים שבהם עסקנו בתכנון, אנחנו היום לקראת בנית מרכז הלב הגדול ביותר במזרח התיכון. בנין של 7 קומות שיכיל מיטות בסטנדרטים הגובים ביותר. מיטות אשפוז בסטנדרטים גבוהים הן בטיפול נמרץ והן במחלקות הבניים. כולל אם אר איי, לב, שיהיה בתוך הבנין, כולל סי טי לב. כולל חדרי צנתורים משוכללים וכולל פינה חמה וגדולה מאד לתחום של אי ספיקת לב שהולך ותופס יותר ויותר בתוך הקרדיולוגיה המודרנית.
פרופ' יהודה אדלר ; יפה מאד. כל הכבוד. קובי, בוא נתחיל, לפני שנדבר מה הוא צנתור לב. איזה חולים צריכים בכלל צינתור לב? איך הם מגיעים לזה? באיזה סיטואציות ולמה?
פרופ' קובי ג'ורג' ; הסיבה לצנתורי לב, היצרויות בעורקים עורקים של הלב. התהליך, דיברת ארוכות עכשיו על השמנה.ה שמנה זה אחד מגורמי הסיכון, אחד מכמה גורמי סיכון. למרבית השמחה דווקא אפשר להתערב בו בניגוד לגנטיקה. אבל המגוון הזה של גורמי הסיכון שכנראה לכל אחד מאיתנו יש משהו מהם, בגיל מסויים, גורם לכך שנוצר מצב שבו רמות השומנים, השומנים בתוך הדם שוקעים בדופן כלי הדם. כאשר זה קורה בעורקים גדולים כמו אבי עורקים או עורקי הכליה אז לדברים יש פחות משמעות.אבל כאשר ההיצרויות האלה קורות בעורקים של מספר מילמטרים, כמו עורקי הלב, התוצאה של זה יכולה להיות לטווח הארוך היצרויות שגורמות להפחתת זרימת הדם בעורקי הלב. מה שנקרא תעוקת לב, או אנגינה פקטוריס, בשפת העם. או כאשר התהליך הזה מואץ, ופה היו הרבה מאד הבנות חדשות בשנים אחרונות, כאשר התהליך מואץ ובנוסף לתהליך הזה של השומנים שסותמים את העורקים נוצר גם מרכיב דלקתי שעליו נוצר גם תהליך של קרישה מואץ עם יצירה של קריש דם, אז אנחנו מכירים את זה בצורה המפחידה יותר וזה מה שנקרא שבץ לב, או אוטם שריר הלב או התקף לב, שוב בשפת העם. פה כבר התולדות של התהליכים האלה הם הרבה הרבה יותר הרסניות. פה אנחנו נכנסים באמת לתחום נשוא השיחה וזה תחום של צינתורי לב. צינתורי לב , כשאנחנו אומרים צינתור, אנחנו מתכוונים לפעולה שבה אנחנו מכניסים צנתר. לכן צינתור - צנתר, זה צינור פלסטיק דק יחסית שאנחנו מכניסים אותו דרך שרוולית, דרך עורק. כלי דם. דרכו אנחנו מטיילים אל אבי העורקים משם אל העורקים של הלב, מזריקים חומר שהוא על בסיס של יוד ומדגימים בחלק ההבחנתי של הצינתור את עורקי הלב. אנחנו מדגימים את ההיצרויות במידה ויש. במידה וצריך להתקדם הלאה אז כמובן אנחנו מתקדמים ופותחים.