פרופ' יהודה אדלר-שיבא,סגן דיקן במרכז הלימודים אקדמיים אור יהודה מארח את פרופ' גל מרקל, מדען ראשי של מכון אלה בשיבא- סרטן העור, מלנומה, הטיפולים החדשניים
 
סוג מדיה:  רדיו
מקור:  רדיו תל-אביב
תאריך:  17/06/2015
שעה:  20:24:00
תכנית:  תכנית הבריאות
אורך:  31:02
מרואיינים:  
 
בכל שאלה או בקשה התקשרו לטל. 03-5635050
או במייל ל - מחלקת שירות לקוחות
תמלול    הסתר
יהודה אדלר : אנחנו נעבור לפרופסור גל מרקל, מעבר חד. אני רוצה להדגיש שאתם מוזמנים לשלוח שאלות בסמסים ל-7000102-055. ואיתנו נמצאים שני חברים מקצוענים סופר, בשם מולי דניאל אפנביין ושם מאחורי הזכוכית אלעד בילו, שהם איתי בקשר כל השבוע, בסמסים, כל הזמן הוא מרגיע אותי, שואל, הכל בסדר, לא בסדר. והאורח, האורח המכובד, פרופסור גל מרקל. גל בוא ספר לי קצת על עצמך בכמה מילים, ועל מקום עבודתך.
גל מרקל : ערב טוב יהודה. אני משמש בתור מנהל המחקר והמדען הראשי של מכון אלה למלבאום, למלנומה בתל השומר, בראשות פרופסור יעקב שכטר, כשהמשימה העיקרית שעומדת לנגד עינינו, נגד כל צוות המכון, היא לספק שירות קליני, ברמה המובילה ביותר בעולם, לחולי המלנומה בישראל, ולפתח וליישם טכנולוגיות קליניות פורצות דרך במלנומה ובסרטן בכלל. אני בוגר האוניברסיטה העברית לרפואה, חבר סגל בפקולטה לרפואה בתל אביב, פרופסור לאימונולוגיה בחוג לאימונולוגיה בפקולטה.
יהודה אדלר : וחבר תלפיות שיבא.
גל מרקל : וחבר תלפיות שיבא, בוודאי.
יהודה אדלר : הרי לא היית יכול להגיע למה שהגעת, בלי תלפיות שיבא.
גל מרקל : אין ספק.
יהודה אדלר : גל, בוא נדבר קצת על רפואה, מהי מלנומה, האם מדובר על מחלה מסוכנת, מה גורם לה, דברים בסיסיים, קודם כל לקהל שיידעו מה זה סרטן עור?
גל מרקל : זהו, המילה סרטן העור, היא כוללת בחובה, היא צופנת בחובה, משפחה נרחבת של מחלות, כשמלנומה היא אחת מהן. בתוך העור שלנו ישנם תאים שהם יוצרים פיגמנט כאשר אנחנו נחשפים לשמש, לקרינת היו-וי, והתאים האלה למעשה מגינים עלינו מפני הקרינה. כאשר התאים הללו עוברים התמרה והופכים לתאים סרטניים, כאשר לקרינת השמש יש תפקיד, תפקיד בתהליך הזה, התאים הללו הופכים למה שנקרא מלנומה, ומדובר בהחלט במחלה מסוכנת. מדובר במחלה, שלמרות שמתוך סך ממאיריות העור, היא מהווה בסך הכל כארבעה אחוזים, היא מהווה גורם לתמותה מכלל סרטני העור, בסך הכל, של בין שבעים לשמונים אחוז אם לא יותר. כך שבהחלט מדובר במחלה בעלת פוטנציאל קטלני. מדובר במחלה שהיא מהווה את הגורם מספר אחד לתמותה כתוצאה מסרטן במבוגרים צעירים, בגילאי השלושים, ולא מעט מהמטופלים שאני מטפל בהם, הם למעשה בגיל שלי פלוס-מינוס. ככל שאנחנו מתבגרים, שיעור המחלה הולך ועולה, אבל זאת בהחלט מחלה שאנחנו רואים בה שיעור יחסית גדול, גדול יחסית של אנשים צעירים, בהשוואה לממאיריות אחרות, כמו ממאיריות של מעי, ריאות וכדומה.
יהודה אדלר : אז אנחנו נגיד לכם שגל מרקל, שהוא פרופסור, הוא בן שלושים ו..
גל מרקל : ושש.
יהודה אדלר : שלושים ושש, הוא קיבל את הפרופסורה עוד לפני שהוא עשה את שלב א', בהתמחות באונקולוגיה, ותמיד כשבאים אליי אנשים ושואלים אותי על גל, הם אומרים לי : איך הוא פרופסור כל כך צעיר? ואני תמיד אומר להם : אין לכם מה לדאוג, הוא עובד על זה יום יום. כלומר, הזמן עובר ואתה יודע, עוד עשרים שנה יגידו לך, שאתה כבר לא כל כך צעיר, ולמרות הגיל אתה מוביל בתחום הזה, אבל גל תספר לנו, מה אפשר לעשות כדי להפחית את הסיכון ממלנומה, קודם כל רפואה מונעת.
גל מרקל : אני מסכים בהחלט. רפואה מונעת זה הפתרון הטוב ביותר, ואנחנו יודעים שכאשר מלנומה מזוהה בשלב שהוא מוקדם, והכוונה היא כשאני מוקדם, הכוונה היא למצב שבו הגידול הוא מקומי בלבד, ונמצא אך ורק בעור, ניתן להגיע לריפוי כמעט מלא, או באחוזים ששואפים למאה אחוז באמצעות ניתוח פשוט, שאורך מספר דקות. ולכן יש כאן חשיבות עצומה לגילוי מוקדם. את הגילוי המוקדם, אין לנו, כיום אין לנו טכנולוגיות לסריקה באמצעות בדיקת דם, או איזו שהיא בדיקה גנטית פשוטה שיכולה להצביע מי נמצא בסיכון מובהק ומי לא, ולכן ישנם שני פקטורים מרכזיים : אחד- הוא כמובן להיות חכם בשמש, ופה על זה הקמפיינים של האגודה למלחמה בסרטן בתחום, הם באמת היו פורצי דרך כשהם יצאו כבר לפני למעלה מעשרים שנה. אז אין ספק שלאוכלוסייה של סך הכל אוכלוסייה משמעותית שהיא יחסית בהירת עור, באזור שהוא המזרח התיכון, אין ספק שאנחנו נמצאים בסיכון מוגבר מהבחינה הזאת. נקודה מספר שתיים, היא בדיקה תקופתית אצל רופא עור. אנשים שיש להם היסטוריה משפחתית של מלנומה, ובוודאי היסטוריה אישית, להגביר את תדירות הבדיקה אצל, את תדירות הבדיקה אצל רופא עור. ישנם רופאי עור שמשתמשים, המיין סטיי מה שנקרא, של בדיקה עורית, היא באמצעות מכשיר שנקרא דרמוסקופ, שמאפשר לרופא העור להסתכל בהגדלה ותאורה שמאפשרות לו ממש להבחין בצורה משופרת, בהשוואה לעין בלתי מזוינת, בנגעים שיכולים להיות מסוכנים. אז.
יהודה אדלר : יש עור שהוא רגיש יותר למלנומה? אני לא מדבר על סיפור משפחתי, שאני מבין שזה גם הולך עם המחלה, אבל למשל ג'ינג'ים, האם לאנשים שהם כהי עור יש פחות מלנומה?
גל מרקל : זאת שאלה מצוינת, ואכן מקובל לחלק את טיפוסי העור באמת על פי דרגת הכהות שלהם, ואכן בעלי הפנוטיפ.. או התצורה שנקראת אנשים שהם ג'ינג'ים, בהירי עור, בהירי עיניים, בפירוש נמצאים בסיכון מוגבר ללקות במלנומה, בהשוואה לאנשים שהם כהי עור.
יהודה אדלר : הבנתי. הבנו שאם הנגע העורי, המלנומה היא ממוקדת בלי גרורות, כורתים את האזור, הדברים האלה הם בסך הכל די פשוטים. מה קורה באותה מלנומה גרורתית? כלומר, שיש כבר גרורות, שלוחות בעברית, ניתן לטפל? יש טיפול?
גל מרקל : אנחנו היום נמצאים, אם הייתי שואל אותי את השאלה הזאת לפני מספר שנים, אז הייתי אומר שניתן לטפל, אבל היעילות של הטיפולים הייתה מוגבלת בלבד. חשוב לציין, אני שוב, אני חייב לומר, אני אחזור ואומר לגבי מלנומה מקומית, או אפילו מלנומה אזורית ששולחת, שניתן למצוא את השלוחות שלה באגני הלימפה האזוריים, כמו למשל בבית השחי או במפשעה, אלה מחלות שעדיין ניתן להגיע לריפוי באמצעות ניתוח. כמובן שאותם חולים נמצאים בסיכון מוגבר שמחלתם תתקדם לכדי מחלה גרורתית שלא ניתן לרפא אותה באמצעות ניתוח. המתאר שעליו שאלת יהודה, הוא לגבי מתאר של מחלה מפושטת, שלא ניתן לכרות את אתרי המחלה, והסיטואציה שבה אנחנו נמצאים היום, האמת היא סיטואציה מאוד מרגשת, באמת. ישנם, אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה, של מהפכת הטיפולים הביולוגיים שהחלה כבר לפני מספר שנים, באפיק שנקרא רפואה מותאמת אישית, ובשנים הממש, בשנתיים-שלוש האחרונות, אנחנו עדים לפריצה מטורפת של טכנולוגיות אימונולוגיות, שבאמצעותן .. שהרעיון שעומד מאחוריהן, הוא רתימה של מערכת החיסון של החולה, כדי שהיא תתקוף את הגידול של אותו חולה. אין דבר יותר מותאם אישית, ממערכת החיסון של אותו בן אדם. אז היום אנחנו בהחלט יש לנו בארסנל כלים חדשים, שמאפשרים לנו לטפל בחולים.
יהודה אדלר : אנחנו יכולים לבוא היום לחולי מלנומה גרורתית ולהגיד לו : יש לך סיכוי לחיות?
גל מרקל : זאת שאלה שכמובן מאוד מאוד תלוי באיך מפרשים את התשובה. על פי הספר, אחרי שלב א', אנחנו מבינים את הספר בצורה יותר טובה, על פי הספר וההיסטוריה הפרוגנוזה או היכולת.. או תוחלת החיים הממוצעת של חולי מלנומה גרורתית היא פחות משנה. אני לא רוצה לנקוב במספר המדויק אבל אלה סדרי הגודל. היום, אנחנו יודעים, אנחנו רואים את זה בקליניקה בצורה ממש, בצורה יום יומית, שהמעקב אחרי חולים, יש לנו יותר ויותר חולים שאנחנו רואים אותם לא רק שנה, אנחנו רואים אותם כבר שנתיים ושלוש, כשהם במצב תפקודי טוב, כך שבהחלט אפשר היום לומר שבהשוואה למה שהיה לנו לפני מספר שנים, בהחלט אנחנו מצליחים להאריך את תוחלת החיים של חולי המלנומה עם איכות חיים, גם שהיא טובה. ישנם כמובן מצבים שבהם זה טוב יותר או טוב פחות, ואנחנו מדברים כאן חשוב להדגיש על אוכלוסייה, בחולה הבודד, לעולם אנחנו לא יודעים מה יקרה, זה חשוב גם להבין את זה, כשאנחנו נמצאים אל מול המטופלים, אבל כשמסתכלים ככה על התהליך באופן כוללני, אין ספק שהמצב היום הוא טוב בהרבה, בהשוואה למה שהיה בעבר הקרוב, וזה מרגש וגם מאוד מאוד מעודד, כי כשאנחנו רואים את ההתקדמות המטאורית שחלה בשנים האחרונות, אז כשמסתכלים, מנסים להסתכל עשור קדימה למשל, אז התמונה נראית מעודדת. יש עוד הרבה מאוד מה לעשות, אני לא חושב שאפשר לדבר על ריפוי המלנומה ומיגור המלנומה, מאוד מאוד מוקדם, אי אפשר להגיד כאלה דברים, אבל חד משמעית, המצב הוא הרבה הרבה יותר טוב, בהשוואה למה שהיה לפני מספר שנים.