פרופ' יהודה אדלר- שיבא, המרכז ללימודים האקדמיים אור יהודה מארח את ד"ר הילית דורי פסיכולוגית התפתחותית מומחית במכון להתפתחות הילד מכבי שירותי בריאות מחוז השרון. חיים ארנטל- יו"ר עמותת זכרון מנחם ,למען ילדים חולי סרטן
 
סוג מדיה:  רדיו
מקור:  רדיו תל-אביב
תאריך:  01/03/2017
שעה:  20:04:04
תכנית:  תכנית הבריאות
אורך:  50:33
מרואיינים:  חיים ארנטל
 
בכל שאלה או בקשה התקשרו לטל. 03-5635050
או במייל ל - מחלקת שירות לקוחות
תמלול    הסתר
פרופסור יהודה אדלר : ערב טוב. תכנית הבריאות של ישראל. כאן פרופסור יהודה אדלר, הנהלת בית החולים שיבא, המרכז ללימודים אקדמיים, מינהל מערכות בריאות אור יהודה. היום אנחנו מתחילים סדרה של תכניות, עם תחום שנקרא - מקצועות הבריאות. מולי יושבת לא אחרת מאשר דוקטור הלית דורי, שהיא גם נויורו-פסיכולוגית וגם פסיכולוגית התפתחותית מומחית, במכון להתפתחות הילד, מכבי שירותי בריאות, מחוז השרון. הלית, ערב טוב.
דוקטור הלית דורי : ערב טוב.
פרופ' יהודה אדלר : אנחנו בדרך כלל מתחילים בנושא אקטואלי כל שהוא, פעם זה פוליטיקאי, פעם זה.. בדרך כלל זה לא פוליטיקאים, אני לא אוהב פוליטיקאים בתכנית, אלא אם כן זה שר הבריאות, שהוא מעל הכל, אבל אנחנו נראיין בהמשך, בנושא מאוד רגיש את חיים ארנטל - יושב ראש עמותת זיכרון מנחם, אבל אנחנו נתחיל איתך. אז קודם כל, נויורו פסיכולוגית, פסיכולוגית התפתחותית. מה ההבדל בין פסיכולוג ילדים לבין פסיכולוג התפתחותי? או מה זה בכלל פסיכולוג התפתחותי?
ד"ר הלית דורי : הפסיכולוג ההתפתחותי, מטפל בעצם בילדים עד גיל סביבות גיל תשע, שפרט לאולי בעיות רגשיות, התנהגותיות, שיש להם, יש גם ברקע איזה שהן בעיות נויורולוגיות בעצם, עיכוב בדיבור, ADHD או בעיות קשב וריכוז, עיכובים מוטוריים, זה מאוד משנה את הגישה הטיפולית כלפי הילד, מכיוון שאם למשל, ניקח ילד בגיל ארבע -חמש, שיכול בטיפול פסיכולוגי רגיל בעצם, לדבר ולספר ולדווח מה שקורה, ילד שיש לו עיכובים שפתיים, לא יכול לעשות את זה, אז אנחנו נצטרך לגשת לטיפול בכלל, מאיזה שהוא כיוון אחר ועדיין לנסות לטפל בקשיים הרגשיים, שמתלווים לקושי השפתי או הקושי המוטורי לצורך העניין, לא יכול להתנועע במרחב באותה צורה ואנחנו נצטרך להתאים את הטיפול לצרכים של הילד.
פרופ' יהודה אדלר : אז את יכולה לעשות את זה לבד, או את חייבת נוירולוג ילדים לצידך?
ד"ר הלית דורי : בדרך כלל, בצוות הטיפולי, יש לנו גם נויורולוג, ככל מהצוות האיבחוני יותר, לא מהצוות הטיפולי - טיפולי. בצוות הטיפולי של מכון התפתחות הילד יש לך גם קלינאית תקשורת ויש לך מרפאה בעיסוק ופיזיותרפיסטים ואת הפסיכולוג. הפסיכולוג גם אמון על הנושא של איבחון, אבל גם על החלק הטיפולי, שזה עוד רכיב נוסף על החלקים נניח, על ריפוי בעיסוק שמתעסק יותר במוטוריקה נניח העדינה ודברים כאלה, אז הפסיכולוג יוסיף את החלק הרגשי. בדרך כלל, לכל הקשיים האלה, המוטוריים, השפתיים, מתלווה ביחד עם זה, איזה שהוא רכיב רגשי וקושי רגשי, שנובע מתחושת תסכול, מתחושת חוסר מסוגלות, שהיא די נכונה, יש בעיה, במקור יש פה בעיה, זה לא מבוסס על כלום, הילד יודע מה הוא מרגיש ומבין מה קורה איתו.
פרופ' יהודה אדלר : אני יכול לשער שלך הרבה יותר פשוט להיות פסיכולוגית התפתחותית.
ד"ר הלית דורי : בגלל הרקע?
פרופ' יהודה אדלר : בגלל בעלך.
ד"ר הלית דורי : אה, בגלל בעלי.
פרופ' יהודה אדלר : הרי יש לך בעל נויורולוג, אמנם הוא הלך לעצב שריר, מדובר על דוקטור אמיר דורי, שדרך אגב, הוא היה כאן בתכנית.
ד"ר הלית דורי : נכון.
פרופ' יהודה אדלר : והוא תלפיונר שלי.
ד"ר הלית דורי : נכון.
פרופ' יהודה אדלר : ואת אשתו.
ד"ר הלית דורי : נכון.
פרופ' יהודה אדלר : אבל יותר נכון להגיד שהוא בעלך.
ד"ר הלית דורי : גם אפשר את זה להגיד, היינו הך.
פרופ' יהודה אדלר : איך אתם עושים אבחנות לילדים בגילאים כל כך צעירים?
ד"ר הלית דורי : קודם כל, יש לנו תהליך איבחוני מבוסס על ה-DSM, יש ספרים ויש היום גם איזה שהוא ספר שנקרא - DC - אפס עד חמש, שהוא דומה ל-DSM, אז אפשר ללכת עם הספרים האלה, אבל האמת שבתחום הזה, זה הרבה מבוסס על תצפית על הילד, בסביבות שונות שלו, גם בסביבה שלנו בקליניקה, גם בסביבה שלו בגן. בנוסף לזה, אנחנו מסתכלים על אינטראקציות עם ההורים, שזה חלק מאוד-מאוד חשוב, על הדינמיקה עם ההורים, זה חלק מאוד עקרוני מכל הסיפור הזה וגם, אנחנו עובדים לפעמים רק עם ההורים, זאת אומרת, גם משובים מההורים, מה ההורה מספר, מה הגננת מספרת, כל האינפורמציה הזאת, אנחנו אוספים אותה ביחד ועל רקע העניין הזה, אנחנו בעצם ככה עושים את התהליך האיבחוני. הרבה ניסיון אגב, צריך.
פרופ' יהודה אדלר : אז זהו, אני מכיר הרבה מקרים שההורים פספסו.
ד"ר הלית דורי : כן. יש לכאן ולכאן, אגב בעניין הזה. יש מצבים של פספוס, אני חושבת שהיום זה הולך ופוחת. הורים הרבה יותר מודעים, גננות, חברים לפעמים שהם מעירים תשומת לב, כן מודעים וכן שולחים היום יותר לאיבחונים, אבל האם יש פספוס.. אני לא אוהבת לקרוא לעניין הזה פספוסים, כי זה שם המון אשמה על ההורה.
פרופ' יהודה אדלר : את צודקת.
ד"ר הלית דורי : זה מאוד בעייתי העניין הזה. אני חושבת שלפעמים..
פרופ' יהודה אדלר : זאת הדחקה?
ד"ר הלית דורי : זה גם יכול להיות, זה גם יכול להיות, או מסתדרים עם זה, איכשהו, לפעמים מסתדרים. יש גם את הסיפורים ההפוכים, שהם כן באים, כן שומעים שיש בעיה ואז אומרים : לא, אנחנו לא יכולים כרגע להתמודד עם זה וזה גם בסדר, אגב.
פרופ' יהודה אדלר : ויש גם מקרים שאחד מההורים לא מוכן להתמודד גם וההורה השני מתמודד לבד, גם את זה ראיתי.
ד"ר הלית דורי : נכון, יש כאלה. האמת, שמה שנעשה, בגלל זה, הרבה פעמים הפסיכולוג מאוד מעורב בכל הסיפור הזה. מה שנעשה בכל הסיטואציות שכבר הורים כן מגיעים וכן עוברים תהליך, אנחנו מודעים לעובדה שלפעמים הבשורות הן בשורות קשות ואנחנו עושים תהליכים עם ההורים, גם אנחנו, אם אנחנו נראה שיש הורים שנראה לנו, שייקח, שצריכים לעבור איזה שהוא תהליך עד לקבלת הבשורה, אנחנו נעשה איתם את התהליך הזה, אנחנו לא נפיל עליהם ישר את חוות הדעת, נעכב את זה לפעמים טיפה, לא הרבה, בסוף נגיד, גם אם זה יעלה לנו במחיר, אבל אנחנו נעכב טיפה, כדי יותר להראות את הקשיים להורים, זאת אומרת, נשתף אותם יותר בהסתכלות, נראה להם את מה שאנחנו רואים, יותר נעשה איתם את העבודה.
פרופ' יהודה אדלר : את פסיכולוגית ילדים.
ד"ר הלית דורי : כן.
פרופ' יהודה אדלר : לפעמים ההורים צריכים פסיכולוג גם.
ד"ר הלית דורי : בעצם..
פרופ' יהודה אדלר : ובלי ההורה, אי אפשר יהיה לטפל בילד.
ד"ר הלית דורי : נכון. בעצם כל... האמת, שכל הטיפול, כפסיכולוג התפתחותי, הוא המון עבודה דווקא עם ההורים וזה דבר מאוד מעניין, כי הורים, הרבה פעמים מגיעים עם הילד שלהם להתפתחות הילד ואומרים : הנה הילד, תתקנו אותו, תסדרו את העסק הזה, זה לא מסתדר לנו כל כך טוב, בואו תתקנו את העניין הזה ובעצם, פתאום אנחנו מפתיעים אותם ואנחנו אומרים : בואו אתם להדרכה, או בואו נעשה מה שאנחנו קוראים - טיפול דיאדי, שבו אנחנו עובדים על הקשר בין ההורה לילד וזה מאוד מפתיע, אבל ילד גדל בסביבה הורית ובמיוחד בגילאים הצעירים האלה, ההורים מאוד משפיעים וגם, אם אנחנו חושבים על טיפול פסיכולוגי, אז נניח, אני רואה את הילד פעם בשבוע לשעה, כמה כבר השפעה יכולה להיות לי, על הילד, לעומת ההורים שלו, או הגננת לצורך העניין, שרואים אותו הרבה יותר שעות ויכולים הרבה יותר להשפיע ולעשות את השינוי בצורה מהותית ולכן, אנחנו כן, נלמד את ההורים לטפל בילדים שלהם.
פרופ' יהודה אדלר : אוקיי. נעבור קצת לשירים, להתאושש.
ד"ר הלית דורי : מעולה.
פרופ' יהודה אדלר : השיר הראשון, נתתי לך לבחור אותו. מה בחרת?
ד"ר הלית דורי : ספיד אוף סאונד, שאני מקדישה לבעלי.
פרופ' יהודה אדלר : לאמיר.
ד"ר הלית דורי : כן.
(ברקע מתנגן השיר)
פרופ' יהודה אדלר : שוב, תכנית הבריאות של ישראל, כאן פרופסור יהודה אדלר ואנחנו מדברים היום עם דוקטור הלית דורי, על נויורו-פסיכולוגיה, פסיכולגיה התפתחותית, אבל הלית, תמיד אנחנו מתחילים עם נושא מיוחד, לפעמים זה נושאים אקטואליים, לפעמים זה נושאים מיוחדים. היום, יש לנו נושא מאוד מיוחד, על הקו נמצא חיים ארנטל- יושב ראש עמותת זיכרון מנחם. חיים, אתה איתנו?
חיים ארנטל : כן. ערב טוב.
פרופ' יהודה אדלר : ערב טוב. מה שלומך?
חיים ארנטל : ברוך השם.
פרופ' יהודה אדלר : אנחנו מציינים עשרים ושבע שנים לפטירתו של בנכם, הנער מנחם ארנטל, שלזכרו הוקמה העמותה הפועלת למען ילדים חולי סרטן. מנחם הוא בנכם הבכור.
חיים ארנטל : מנחם, בננו הבכור. חלה בגיל שנה בלוקמיה והצליח לשרוד קרוב לחמש עשרה שנה עם חזרה שוב ושוב של המחלה. לצערנו, בתקופה ההיא, לפני ארבעים וכמה שנים, לא ידעו לאבחן בצורה מסודרת, לא היו טיפולים מתאימים ולכן, בתקופות ההן, בקושי ילדים שחלו בלוקמיות, בקושי שרדו, לעומת היום, שמוכרחים להגיד, שרוב הילדים, שכבר נושקים לתשעים אחוז מהילדים, החולים, מבריאים כבר בפעם הראשונה של הטיפול ונמצאים במקום אחר.
פרופ' יהודה אדלר : מה הוביל אתכם להקים את העמותה?
חיים ארנטל : אנחנו, מנחם היה הבן הבכור שלנו. אנחנו הקמנו משפחה אחרי שמנחם חלה, זאת אומרת, בצל המחלה של מנחם, כשאנחנו התמודדנו עם המחלה ועם כל המשפחה, שעוברת סבל נפשי, בעיקר מאוד קשה. לנו לא היה, לא קרה שמישהו דפק על הדלת או בא לבית חולים ואמר - אני רוצה לעזור לכם והרגשנו מאוד-מאוד את החיסרון הזה, באיזה ארגון שיבוא ויושיט יד ויבין מה אנשים עוברים, יודע איפה והיכן ולמעשה, הדבר הראשון שאנחנו פתחנו בזיכרון מנחם, היה הקמת מאגר של תורמים, למרכיבי דם. מנחם שלנו היה באמצע, באחד מהשלבים של המאבק שלו, היה לו כמה וכמה זיהומים קשים והמערכת החיסונית שלו הייתה באדמה, מה שנקרא, ספירה אפס ומה שהציל אותו בסופו של דבר, זה היה תרומת גרנולוציטים מבן אדם בריא, שאותו חיפשנו כמה ימים, כשמנחם נאבק בין חיים למוות ואז הבטחנו לעצמנו, שכשאנחנו פעם נהיה פנויים, אנחנו נקים מאגר של אנשים בדוקים.. שיכולים לתרום בכל רגע. כיום, יש לנו מאגר כזה של כאלפיים תורמים, בדוקים ויום -יום נשלחים לבתי חולים, לשבת על מכונות הפרזיס, ההפרדה ותורמים, טרומבוציטים ... דם ואת הגרנולוציטים, שזה המערכת החיסונית ועוזרים מאוד, אבל זה היה הדבר הראשון שהתחלנו, אבל היום זה כבר, עולם שלם של קודם כל מתנדבים, שזה אולי הדבר היפה ביותר של מאות מתנדבים, יום- יום, בכל רחבי הארץ, שבאים ותומכים במשפחות, אצלם בבית, בבית חולים, באחים, בהורים, ממש מערך שלם. אנחנו מדברים על שנת 2016, למעלה ממאתיים חמישים אלף שעות התנדבות רשומות, שאנחנו יודעים בדיוק כל מתנדב איפה ומה. יש לנו בירושלים, יש לנו מועדונית, מרכז יום, של אלפיים מטר, שאנחנו מעסיקים פה הן את הילדים החולים בתקופה שספירות הדם שלהם נמוכות והן את האחים. הילדים באים לפה, לומדים פה, חוגים, מוזיקה, ספורט, אמנות, נגרות, צילום, כל דבר שרק אפשר לחשוב ואנחנו נותנים לילדים ולא רק לילדים, גם לאחים, נותנים להם המון אמפתיה ומבינים אותם, כשאנחנו גם יש לנו פעילויות חוץ, מחנות נופש, אנחנו עושים בחנוכה, אנחנו שבוע באילת ואני מדבר על איזה מאה חמישים ילדים חולים ואנחנו מטפלים בילדים עד גיל עשרים וחמש, בילדים, בוגרים, עד גיל עשרים וחמש, אנחנו יוצאים עם איזה קרוב למאה, בסביבות מאה חמישים חולים, כשאיתנו לטיול כזה, מחנה, מתלווים חמישה רופאים ויש אחיות ופסיכולוגים, מערך שלם ואיתנו יוצא גם מערך שלם של בית חולים נייד ממש, אנחנו עושים ספירות דם במקום ותפקודי כבד וכליות ויכולים לתת כל שירות שבית חולים נותן, מלבד מוצרי דם וכך, אנחנו מבטיחים לילדים שכשהם באים איתנו, אז במשך התקופה הזאת, הם לא רואים בית חולים ואנחנו פעם בשנה נוסעים לאירופה. השנה, היעד שלנו יהיה הולנד, אז נוסעים לאיזה מחנה של אחד עשר יום, מאתיים חמישים איש טסים לשבוע של חלומות ובאמת, דברים מאוד-מאוד מיוחדים ואנחנו רואים שכשאנחנו חוזרים, ילדים חוזרים הביתה מאוד-מאוד שונים ואנחנו מאוד-מאוד רואים בצורה מאוד מוחשית, איך ספירות הדם, איך הכל משתנה אצל הבן אדם ואנחנו מבינים מאוד, את הדבר הזה, שהנפש משפיעה כל כך על הגוף.
פרופ' יהודה אדלר : אין ספק.
5 אייטמים אחרונים של חיים ארנטל
שנה מרואיינ/ת: חיים ארנטל
 
14/06/2018,   רדיו ירושלים ,  חיים ארנטל, מייסד עמותת זכרון מנחם.    הזמן תמלול
02/02/2018,   רשת 13 ,  חיים ארנטל - עמותת זכרון מנחם : בנו מת מסרטן. העמותה מסייעת לילדים חולי סרטן. מוציאים ילדים חולים למחנות נופש בארץ ובעולם . יצאו בקמפיין לקידום תרומות לחולי סרטן בשיתוף חברת פנטן. דסי גולדמן - חלתה בסרטן בפעם השניה ,נעזרת בפאה בעבר , השתתפה במחנות נופש של העמותה .    הזמן תמלול
31/12/2017,   רדיו ירושלים ,  קותי פונדמינסקי: פינת האוכל, פיקולינו,מסעדה איטלקית חלבית, כיכר המוזיקה, ירושלים.    הזמן תמלול
31/12/2017,   רדיו ירושלים ,  דנה: סטייליסטית, פינת הסטיילינג.     הזמן תמלול
31/12/2017,   רדיו ירושלים ,  עמיחי גרינברג: בימאי הסרט העדות, עולה למסכים ב11 בינואר, בכיכובו של אורי פפר, מגלם חוקר שואה דתי, מגלף שכבות זהות עצמית בעקבות אירוע שעבר, מבוסס על סיפור אמיתי, השבח בטירת רסניץ.     רכוש תמלול