פרופ' יהודה אדלר- שיבא, המרכז ללימודים האקדמיים אור יהודה מארח את פרופ' בועז וייס- מומחה ברפואת העובר שיבא, עודף בדיקות הריון בארץ, שיעור הפסקות הריון בארץ, שאלות מאזינים
 
סוג מדיה:  רדיו
מקור:  רדיו תל-אביב
תאריך:  08/03/2017
שעה:  20:03:45
תכנית:  תכנית הבריאות
אורך:  50:34
מרואיינים:  
 
בכל שאלה או בקשה התקשרו לטל. 03-5635050
או במייל ל - מחלקת שירות לקוחות
תמלול    הסתר
פרופסור יהודה אדלר : ערב טוב. שוב אתכם בתכנית הבריאות של ישראל, כאן פרופסור יהודה אדלר, הנהלת בית החולים שיבא, המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, מינהל מערכות בריאות. היום אנחנו מדברים על רפואת העובר, הריונות, הפריית עובר. איתי כאן משמאלי נמצא הפרופסור בועז וייס.
פרופסור בועז וייס : ערב טוב.
פרופ' יהודה אדלר : ערב טוב, בועז, שחוץ מזה שהוא מומחה במיילדות וגינקולוגיה ומנהל את השירות בתחום רפואת העובר במרכז הרפואי שיבא, הדבר הכי חשוב בתארים שלו, שהוא בוגר המחזור הראשון של תכנית תלפיות שיבא, נכון, בועז?
פרופ' בועז וייס : נכון. כבוד גדול.
פרופ' יהודה אדלר : בהחלט. כבוד גם שלי, שלנו. אז לפני שאנחנו נתחיל לדבר על היריון, על רפואת עובר, עליך אישית, פרופסור בועז וייס - מומחה במיילדות וגינקולוגיה ומנהל שירות בתחום רפואת העובר במרכז הרפואי שיבא, בוגר המחזור הראשון של תכניות תלפיות שיבא. איך זה להיות מחזור ראשון?
פרופ' בועז וייס : מאוד מאתגר, כבוד גדול. המחזור הראשון הוא בעצם המחזור החלוצי, אנחנו הקמנו ביחד את תכנית תלפיות, עיצבנו אותה וזה היה כבוד גדול לזכות ולהיות אחד מהראשונים בעצם, מהשלושה - ארבעה ראשונים שנבחרו לתכנית וזה מציב גם דגל לאחרים, איך להיות בשביל להתקדם כרופא ולנסות להגיע למצב שאתה ראוי לתכנית תלפיות בשיבא.
פרופ' יהודה אדלר : בהחלט. בוא נתחיל משאלה אישית נוספת, מה משך אותך כסטודנט וסטז'ר לבחור להתמחות דווקא בגינקולוגיה, ברפואת הנשים?
פרופ' בועז וייס : אני זוכר את החוויה כסטודנט ולאחר מכן כסטז'ר במחלקה הגינקולוגית, זאת הייתה חוויה מאוד מטלטלת, אתה יודע, עכשיו אנחנו דיברנו על המוות, זה היה התחברות או חיבור לגלגל החיים, זאת חוויה שקשה להסביר אותה, כשאתה תורן בלילה ואתה באותה מחלקה עצמה, באותו ערב, באותו לילה, אתה מתעסק ביצירת החיים, אתה מנתח ניתוח קיסרי ואתה מחלץ עוברים ואז קוראים לך לפרוזדור אחר באותה מחלקה ושם, אתה מטפל בחולה גינקולוגית -אונקולוגית, עם סרטן מפושט ואתה מנקז לה את המימת ואתה רואה את הצד השני של גלגל החיים, זה ממש הסעיר אותי באותה תקופה. היכולת לראות את הדינמיקה הזאת, את היצירה, את הבריאה ואת המוות, באותו מקום עצמו, בעצם גרמה לי להתחיל להתאהב במקצוע. לאחר מכן, היו דברים אחרים, אתה יודע, זה מקצוע שהוא ממש רב- תחומי, עם הרבה מאוד מחקר שמעורב, הרבה מאוד טכנולוגיה שמעורבת בזה, זה מאוד משך אותי לתחום הזה.
פרופ' יהודה אדלר : בסיום ההתמחות, אתה נסעת והשתלמת בתחום רפואת העובר. מה התחום הזה, מה הייחוד בו?
פרופ' בועז וייס : רפואת העובר זה תחום חדש יחסית, אתה יודע, במונחים של תחומים ברפואה. זה התחיל בשנות השמונים, כשהתחילו לראות את העוברים, על ידי השימוש באולטרסאונד, התחילו להבין שמדובר כאן בעוד פציינט, כאשר האישה בהיריון, יש בעצם שני פציינטים, יש את האישה עצמה והעובר עצמו וזה פתח תחום חדש, תחום רפואי - אבחוני מאוד-מאוד גדול ולאחר שמאבחנים מחלות, אפשר להתחיל גם לטפל בהן, בצורות שונות, רפואיות, כירורגיות ואחרות וכיום, יש לתחום הזה גם השלכות אחרות, אתיות, יש ממש אנשים שמתמחים באתיקה של רפואת העובר וזה תחום שהוא הולך וצובר תאוצה בעולם כולו וגם בארץ. רפואת העובר עצמה כיום, מתמקדת באבחון בעיות עובריות בכלל ובחלק לצערי קטן מהבעיות העובריות, אנחנו כבר יכולים לטפל. הדבר התחיל אני חושב, בשנות השמונים, כשהתחלנו לתת דם לעוברים, עוברים היו אנמיים, האנמיה גרמה להם למות בעצם בתוך הרחם ועל ידי זה שאנחנו נתנו, או שנתנו דם לעובר בתוך הרחם, ישירות לשליה ולחבל הטבור, הצלחנו להציל את העוברים. לאחר מכן, התחום התפתח לדברים נוספים, הצלחנו לנקז עוברים מהצטברות נוזלים שהצרה על הריאות או על בית החזה שלהם. כיום, אנחנו מטפלים בהריונות מרובי עוברים, בתאומים מסובכים ואנחנו מצליחים לטפל גם במחלות כמו בקע סרעפתי והעתיד עוד רב מאוד.
פרופ' יהודה אדלר : איך המצב ברפואת העובר בארץ, יחסית לעולם?
פרופ' בועז וייס : תראה, אנחנו בארץ..
פרופ' יהודה אדלר : ואני כבר מזהיר אותך, יש פיצוץ של שאלות מהמאזינים.
פרופ' בועז וייס : אנחנו מתקדמים מאוד, יחסית לעולם. צריך לציין שרפואת העובר, הובאה לארץ, אפשר להגיד, או הבן אדם המרכזי שהביא אותה, הוא מורי ורבי, פרופסור שלמה ליפיץ', שעוד עובד איתנו כרגע והוא בעצם התחיל ומעבר לזה שהוא התחיל את התחום הזה, הוא גם מלמד אחרים וזה אחד הדברים הגדולים שהוא עושה, אבל בארץ בעצם אנחנו בקדמת הנושא. אנחנו בעצם בארץ מבצעים כמעט את כל הפעולות שיכולים לבצע גם בחו"ל. בתחום האבחוני אנחנו אפילו אולי טובים יותר מהם, תחום האולטרסאונד או האבחון באולטרסאונד הוא מצוין בארץ, תחום האבחון ב-MRI עוברי בארץ הוא אחד המתקדמים בעולם ואנחנו בעצם, בפרסומים רבים, בהשתתפות בכנסים, מובילים את העולם בתחום הזה מאוד. יש מרכזים גדולים יותר כמובן, שמסתמכים כמובן על אוכלוסייה גדולה יותר, על אפשרויות מחקר גדולות יותר, חלק מהמרכזים בארצות הברית, חלק מהמרכזים נמצאים באירופה, באנגליה, בבלגיה, בספרד, אבל אני לא חושב שיש לנו מה להתבייש בדבר.
פרופ' יהודה אדלר : תראה, שואלת כאן רחל מתל אביב, למה תמיד כששולחים לבדיקת אולטרסאונד של עובר, תמיד יש חשד של משהו וזה נגמר במי שפיר?
פרופ' בועז וייס : שאלה מצוינת. הרבה מאוד מהדברים שאנחנו מוצאים בבדיקות האולטרסאונד, הם ממצאים שלכשעצמם, החשיבות שלהם היא מוגבלת, או שאין להם חשיבות בכלל, יש ממצאים כאלה, הם נקראים - סמנים רכים ובעצם מדובר בילד, שאם זה הבעיה היחידה שלו, הוא יהיה בריא לחלוטין, או שיש באמת בעיה, אבל אם זאת הבעיה היחידה, אנחנו נוכל לפתור אותה, למשל, עיוותים בגפיים או בעיות אחרות, אבל הבעיות האלו יכולות להיות גם קצה קרחון, קצה קצהו של קרחון, שהוא חלק מתסמונת גנטית, אשר אנחנו נוכל לאתר אותה, רק אם נבצע בדיקת דיקור מי שפיר או בדיקה אחרת, שבעצם בודקת את הדי.אן.איי. העוברי. לכן הדבר הראשון שאנחנו רוצים, זה לראות האם מדובר בבעיה מבודדת ואז נוכל לתת בעצם את הייעוץ הנכון, את הטיפול הנכון ובעצם גם להגיד להורים, שכנראה הכל יהיה בסדר, או בבעיה שאנחנו רק רואים אותה, אבל בעצם מתחתיה יש סינדרום שלא משנה כמה ננסה לטפל, הסינדרום עצמו יכריע אותנו.
פרופ' יהודה אדלר : אבל בכל זאת, אתה יודע, יש רושם שיש רופאי נשים שאצלם תמיד הכליות קצת גדולות ואז, באמת, יש לכם בעיה. אני מבין שכולם רוצים לכסות את עצמם והנשים משלמות הרבה כסף על הבדיקות האלה. יש כאן בעיה.
פרופ' בועז וייס : תראה, אני הייתי רוצה להפריד..
פרופ' יהודה אדלר : צריך להודות, אנחנו צריכים להודות כרופאים, יש כאן בעיה.
פרופ' בועז וייס : אני חושב שבצד המקצועי אין בעיה, כלומר, אם אנחנו כולנו נהיה מקצוענים ונפריד את האלמנט הכלכלי מהאלמנט הרפואי, אנחנו נוכל להתרכז ברפואה וברפואה עצמה, אם אתה עושה את העבודה נכון ואתה לא נזהר יותר מדי מהצד המשפטי ואתה לא מושפע מהצד הכלכלי, אתה יכול בעצם לתת את הייעוץ הנכון והייעוץ הנכון, הוא בעצם בהתאם למה שאתה מוצא, בהתאם לסקירה שאתה עושה, בהתאם להערכת המשקל שאתה עושה, בהתאם להערכת מצבו של העובר ומשם, אתה צריך להמשיך בייעוץ הנכון האלה. זה נכון, יש אנשים שנזהרים יותר, מפחדים מתביעות וכולי ולכן מכסים את עצמם באלף בדיקות אחרות, יש אנשים אולי שמושפעים גם מאלמנטים כלכליים כאלו ואחרים, אבל זה לא הצד המקצועי שהייתי רוצה להדגיש.
פרופ' יהודה אדלר : ואתה צודק במאה אחוז.
ברקע מתנגן שיר. הפסקת פרסומות.
פרופ' יהודה אדלר : ערב טוב. שוב, פרופסור יהודה אדלר, תכנית הבריאות של ישראל, אנחנו עם פרופסור בועז וייס - מומחה במיילדות וגינקולוגיה ומנהל השירות בתחום רפואת העובר במרכז הרפואי שיבא. בועז, בהמשך למה שסיימנו לפני הפרסומות, הדיבור המקובל בארץ שיש לנו הרבה או עודף בדיקות בהיריון ואני חייב להגיד לך, שגם אני שומע את זה מכל מיני כיוונים, אני לא גינקולוג אבל אני שומע את זה מכל מיני כיוונים, או איזה רצון שיהיה תינוק מושלם. מה דעתך על הטענה הזאת ואגב, יש השוואה בינינו לבין, נניח, ארצות הברית לגבי בדיקות היריון או בינינו לבין איטליה, או בכלל ארצות באירופה?
פרופ' בועז וייס : בהחלט, אבל לפני שניגע בזה, צריך לזכור שאתה יודע, כולנו מבקרים אולי את הרצון לילד המושלם, אבל כולם רוצים ילד בריא, זה בלי קשר למוצא, לדת, לגיל ואני מטפל בכל סוגי הנשים בארץ, כולם משוועים לילד בריא. זה נכון שאנחנו כאן עושים יותר בדיקות, בוודאי יותר בדיקות מאשר בארצות הברית ויותר בדיקות מאשר בחלק גדול מאירופה, דווקא באיטליה עושים הרבה בדיקות, אבל במקומות אחרים עושים הרבה פחות.
פרופ' יהודה אדלר : הם מאוד דומים לנו באישיות.
פרופ' בועז וייס : נכון, נכון מאוד.
פרופ' יהודה אדלר : או שאנחנו דומים להם, תלוי מאיזו זווית.
פרופ' בועז וייס : כן.