פרופ' יהודה אדלר -הנהלת שיבא, המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, מנהל מערכות בריאות. פז מושקוביץ'-עברה 3 השתלות כליה, מחוברת למכשיר דיאליזה ביתי. מריאור - מטפלת הוליסטית. שרי גולדארט -אחות אחראית,מנהלת מחל' דיאליזה באסותא. פרופ' אירית בכר - רופאת עיניים מנתחת מומחית לקרנית,מנהלת רפואית אסותא,
 
סוג מדיה:  רדיו
מקור:  רדיו תל-אביב
תאריך:  26/07/2017
שעה:  20:04:39
תכנית:  תכנית הבריאות
אורך:  50:11
מרואיינים:  
 
בכל שאלה או בקשה התקשרו לטל. 03-5635050
או במייל ל - מחלקת שירות לקוחות
תמלול    הסתר
פרופ' יהודה אדלר : ערב טוב. כאן פרופסור יהודה אדלר, הנהלת שיבא, המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, מנהל מערכות בריאות. יש לנו היום תכנית מאוד ייחודית, אני חייב להגיד, שהחדר, הלשכה הזאת מלאה. ארבעה אורחים, לא פחות ולא יותר, אבל זה מה שקורה כשמזמינים את פז מושקוביץ'. ערב טוב, פז.
פז מושקוביץ' : ערב קסום. מה שלומך?
פרופ' יהודה אדלר : אני בסדר. מי בא איתך? תציגי לנו את כולם.
פז מושקוביץ' : אוקיי. אז הגיע איתי, אישי, האיש שלי, האיש שאיתי מקס בעלי.
מקס גנזך : ערב טוב.
פז מושקוביץ' : מקס גנזך והגיעה איתי אימא, מריאור.
מריאור : ערב טוב.
פז מושקוביץ' : מטפלת הוליסטית והגיעה איתי שרי גולדהכט המדהימה, האחות האחראית ומנהלת מחלקת הדיאליזה באסותא.
שרי גולדהכט : ערב טוב.
פרופ' יהודה אדלר : ערב טוב.
פז מושקוביץ' : ויכולתי להביא עוד אנשים אבל ריחמתי עליך, זהו.
פרופ' יהודה אדלר : כן, אין מקום.
פז מושקוביץ' : אין מקום.
פרופ' יהודה אדלר : אז אנחנו נדבר על סיפור החיים הנדיר שלך, שאת עברת שלוש השתלות כליה, כולן נכשלו. עד היום, אף מומחה בעולם לא יודע למה הם נכשלו.
פז מושקוביץ' : נכון.
פרופ' יהודה אדלר : ועשית תקדים במדינה, שאת היחידה שמחוברת למכשיר דיאליזה בבית.
פז מושקוביץ' : נכון.
פרופ' יהודה אדלר : בשיטה מיוחדת, שמאריכה תוחלת חיים, אולי, עוד מעט נדבר על זה, אבל, לפני זה, תמיד אנחנו מתחילים בנושא אחר ועל הקו נמצאת, הפרופסור אירית בכר, רופאת עיניים ומנתחת מומחית לקרנית, המנהלת הרפואית של אסותא, עוד פעם אסותא.
פז מושקוביץ' : אסותא שולטים.
פרופ' יהודה אדלר : היום אנחנו באווירה של אסותא.
פז מושקוביץ' : אסותא בגזרה.
פרופ' יהודה אדלר : אופטיק ומנהלת מחלקת העיניים של בית החולים בילינסון. אירית?
פרופ' אירית בכר : כן. ערב טוב לכם.
פרופ' יהודה אדלר : ערב טוב. מה שלומך?
פרופ' אירית בכר : טוב, תודה.
פרופ' יהודה אדלר : אז בואי נדבר קצת על לייזר, ניתוח לייזר. מה יש לך להגיד לנו, כי לי יש מלא שאלות והזמן נורא קצר.
פרופ' אירית בכר : אז הנושא שלנו למעשה, ניתוחי לייזר להסרת משקפיים, משום שהנושא של לייזר הוא מאוד רחב, ברפואת עיניים, אבל ניתוחי הלייזר להסרת משקפיים, בעצם התחילו בסביבות שנות השמונים וכבר נצבר ניסיון רב בעולם, בתחום הזה, נותחו כבר למעלה מעשרות מיליונים, של אנשים ברחבי העולם.
פרופ' יהודה אדלר : ואיך מחליטים למי עושים, למי לא עושים, למי ניתן לעשות, למי לא ניתן לעשות?
פרופ' אירית בכר : אז באופן עקרוני, הניתוח הזה, זה ניתוח שיש צורך כמובן, לעשות איזו שהיא הערכה רפואית לפניו. קרוב לשליש מהאנשים בכלל לא מתאימים לניתוח להסרת משקפיים ובעצם, יש צורך בבדיקה מקיפה שכוללת בדיקת ראייה ובדיקת תקינות העין ועובי הקרניות, כשבעצם מעל הקרנית אנחנו מבצעים את הניתוח. אנשים צריכים להיות בטווח הגילאים המתאים, קרי מעל גיל שמונה עשרה ובדרך כלל, אנחנו מבצעים את הניתוח הזה גם בתנאי שהמספר יציב, לפחות שנה לפני הניתוח, מספר המשקפיים.
פרופ' יהודה אדלר : פרופסור בכר, כמה ניתוחים כאלה יש במדינת ישראל בשנה?
פרופ' אירית בכר : קרוב לעשרים אלף ניתוחים.
פרופ' יהודה אדלר : הרבה.
פרופ' אירית בכר : כן.
פרופ' יהודה אדלר : ותגידי, זה כואב?
פרופ' אירית בכר : הניתוח עצמו לא כואב, לא. הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית, כלומר בטיפות, טיפות הרדמה, הוא נמשך כעשר דקות ואין כאבים במהלך הניתוח, יש אולי איזו שהיא אי נוחות קלה, אבל לא חווים תחושה של כאב.
פרופ' יהודה אדלר : ואחרי הניתוח, יש כאבים?
פרופ' אירית בכר : לאחר הניתוח, זה תלוי בשיטת הניתוח. הניתוחים להסרת משקפיים, בעצם נחלקים לשתי שיטות עיקריות, כששיטה אחת היא שיטה, בה הליטוש של הלייזר מתבצע על פני שטח הקרנית. זאת שיטה שנקראת טרנספירקיי ובשיטה השנייה, ליטוש הלייזר נעשה בעומק הקרנית, השיטה הזאת באסותא נקראת זילסיק. כאשר ההבדל העיקרי בין שתי השיטות הוא תהליך ההחלמה. בשיטת הטרנספירקיי, בשיטה שנעשית על פני שטח הקרנית, תהליך ההחלמה הוא קצת יותר הדרגתי והוא מלווה בימים הראשונים בכאבים ובשיטה השנייה, ההחלמה היא מהירה יותר, כבר למחרת ניתן לחזור לתפקוד ובו לרוב, חווים איזו שהיא אי נוחות בשעות הראשונות, אבל לא ממש תחושה של כאב.
פרופ' יהודה אדלר : התוצאות הן לנצח? עשיתי ניתוח, אני לא אחזור להרכיב משקפיים?
פרופ' אירית בכר : התוצאות הן לא לנצח. יש בכל ניתוח גם שיעור של אנשים שזקוקים לתיקון חוזר. שיעור הניתוחים החוזרים שאנחנו עושים הוא בסביבות העשרה עד חמישה עשר אחוז, זה מאוד תלוי בקבוצה של מה גודל המספר שצריך ללטש ומה גיל הנבדק ובעוד הרבה מאוד דברים אחרים, אבל סך הכל ... הסיכוי שתצטרך להגיע לתיקון, הוא משהו בסביבות החמישה עשר אחוז, כלומר, שמונים וחמישה אחוז לא יידרשו לתיקון.
פרופ' יהודה אדלר : עכשיו, יש לי שאלה אישית אלייך. זה בכובע שלך, כמנהלת רפואית של אסותא אופטיק. מה היתרון של אסותא אופטיק כבית חולים, על פני מכונים אחרים ויש לא מעט מכונים?
פרופ' אירית בכר : תראה, אסותא אופטיק, יש בעצם את המעטפת המקצועית של בית חולים.
פרופ' יהודה אדלר : ותהיי אובייקטיבית..
פרופ' אירית בכר : אז אני רוצה לומר לך, שאסותא, בניגוד למכונים פרטיים, קטנים או מכונים אחרים שונים במדינה, יש לו את המעטפת המקצועית של בית חולים גדול, מתקדם, שיש לו תקן ג'יי.סי.אל. שזה תקן של איכות בין -לאומי, שבעצם בית החולים הזה, דואג להבטחה של האיכות ולבטיחות ברפואה ויש איזה שהוא פיקוח הדוק, מבחינה מקצועית על הצוות הרפואי, שהוא צוות בעל ניסיון רב שנים.
פרופ' יהודה אדלר : נו, זה יתרון חשוב מאו.
פרופ' אירית בכר : בהחלט.
פרופ' יהודה אדלר : פרופסור אירית בכר, אני מודה לך מאוד, על השיחה הקצרה שהייתה לנו בנושא של לייזר, לחובשי המשקפיים. שיהיה לך ערב טוב ותודה רבה.
פרופ' אירית בכר : תודה לכם וערב טוב. ביי ביי.
פרופ' יהודה אדלר : להתראות, ביי ביי. אז נחזור שוב, היום אנחנו מדברים עם פז מושקוביץ', עם בעלה מקס גנזך ומה זה גנזך? זה מצרפת?
מקס גנזך : לא, זה לא.
פרופ' יהודה אדלר : טוב, עם אימא של פז מריאור ועם הגברת האחות, שרי גולדהכט. אחות אחראית ומנהלת מחלקת הדיאליזה בבית החולים אסותא, רמת החייל תל אביב.
שרי גולדהכט : נכון.
פרופ' יהודה אדלר : מי אתם? פז, מקס, מריאור?
פז מושקוביץ' : אני אציג את עצמי בקצרה, למי שעדיין לא מכיר. אני פז, שחקנית, סופרת, יוצרת ומחוברת לחיים וגם מחוברת עשרים ושמונה שנים, למכונת דיאליזה. שזה כבר בפני עצמו סיפור נדיר.
פרופ' יהודה אדלר : וגם מחוברת למקס.
פז מושקוביץ' : מחוברת, חבל על הזמן, רשמית, רשמית. הוא שילם עליי.
פרופ' יהודה אדלר : אוקיי.
פז מושקוביץ' : ואני מטופלת המו-דיאליזה, היחידה והראשונה בישראל, שעושה את זה לבד בבית, בזכות בית חולים אסותא. שרי עוד מעט תדבר והיא תייצג את בית החולים אסותא המדהימים ומכבי שירותי בריאות.
פרופ' יהודה אדלר : לדעתי, שוקי שמר לא קיבל כזה פרגון, מאז הקמת אסותא.
פז מושקוביץ' : נכון.
שרי גולדהכט : אבל בצדק.
פרופ' יהודה אדלר : חד משמעית, לשוקי מגיעה כל מחמאה שהיא.
פז מושקוביץ' : בדיוק.
שרי גולדהכט : גם לבית החולים אסותא.
פז מושקוביץ' : כל המערכת הזאת, באמת, אנשים מדהימים שזיהו את הפוטנציאל הטמון בנו והם בעצם, הבינו שאם כבר לפרוץ דרך, עם המו-דיאליזה בבית, זה עם פז ומקס ואימא מריאור ואורן אח שלי. פרצנו את הדרך הזאת לפני חמש שנים, אני מוגדרת עדיין כפיילוט, אבל זה כבר סטטוס קוו, זה הפך להיות פיילוט מאוד מוצלח, תכף שרי תעיד על זה. אז בעצם אני, מעבר לזה שאני מעצימה, מטופלת דיאליזה, בעצם גיליתי שכל אחד יש לו את הדיאליזה שלו ובהרצאות שלי וגם בספר, מחוברת צופן ליזה, אני בעצם מראה לאנשים, איך מתוך כל קושי, מתוך כל דיאליזה שאתם מתמודדים איתה, כמו חוף ... כמו פרידה מאדם אהוב, כמו עצב גדול של .. כל דבר, כמו כל קושי שיש לכם בחיים, אתם יכולים למנף את זה לליזה. מה זה ליזה? תבואו כבר להרצאות, אני לא אחפור לכם כאן, אם יהיה לנו אני אסביר, אבל זה בעצם איך אני רואה את האור בתוך החושך ולא כקלישאה, כי אני דוגמה חיה לכך. לספר עכשיו גם על פריצת הדרך? לא, עוד לא.
פרופ' יהודה אדלר : עוד מוקדם.
(10 עמודים)