פרופ' עודד אהרונסון: ראש המרכז למדעים פלנטריים במכון ויצמן למדע, חבר בוועד המנהל במכון דוידסון. סופות שלג במאדים, מחקר חדש בכתב העת נייצר גיאוסייאנס.
 
סוג מדיה:  רדיו
מקור:  כאן תרבות
תאריך:  29/08/2017
שעה:  08:19:18
תכנית:  שלושה שיודעים
אורך:  06:02
מרואיינים:  נתיב רובינזון
 
בכל שאלה או בקשה התקשרו לטל. 03-5635050
או במייל ל - מחלקת שירות לקוחות
תמלול    הסתר
דודו ארז : שימו לב לפי מחקר חדש שפורסם בכתב העת נייצ'ר גאו סיינס בכוכב הלכת מאדים בלילה משתוללות סופות שלגים כן כן , לא רק בדרום ארצות הברית יש בלגן אקלימי , אבל לא מדובר בשלג עדין וגבישי אלא , משהו שמזכיר יותר חתיכות קרח קטנות, אבל בכל זאת מדובר בשלג והקוריוז הוא לא רק של מסתבר שהקוריוז הוא לא רק שמדובר בשלג אלא , שמדובר בסופות שלג .
אז אנחנו רוצים לדבר עם מי שבקי בעניין הזה . שלום לפרופסור עודד אהרונסון ראש המרכז למדעים פלנטרים במכון ויצמן למדע, וחבר בוועד המנהלת של מכון דוידסון . שלום לך .
פרופ' עודד אהרונסון : שלום רב טוב לשמוע אותך שוב דודו.
דודו ארז : אז אנחנו רוצים באמת להבין באמת ממך מה המשמעות של הגילוי הזה ומה באמת מצאו בכוכב הלכת מאדים, מהן אותן סופות שלג לא ידענו שיש שם שלג כי אז מה זה אומר שאפשר הנה יש לנו אנדר כן , או.קי. ידענו שיש שלג אבל לא ידענו שיש סופות בבקשה.
פרופ' עודד אהרונסון : אה או.קי. אז באמת בוא אתה יודע אני אוהב לעשות קצת סדר בהתחלה , אז קודם כל אנחנו ידענו שיש שלג על מאדים אבל דווקא שלג מסוג אחר , דווקא ידענו על השלג היותר ארזוטי מסוג של בC02 קרח יבש, רוב האטמוספירה של מאדים עשויה מ-C02 והטרמוספירה הזו בלילה או בחורף הופכת להיות מצב מוצק, זאת אומרת פרוסט או שלג. וחלק מהשלג הזה נופל מבאטמוספירה חלק מהשלג הזה מתגבש באופן ישיר על פני שטח של המאדים .
מה שחדש במחקר הזה ואגב גם מה שיפה זה שבעצם הגיעו לתובנה הזאת דרך התאוריה דרך סימולציות ולא צפו בזה באופן ישיר, כי קשה להסתכל על האטמוספירה בלילה כשאין שמש.
החוקרים עשו חישוב שהראה שאם אנחנו פשוט ניקח את האטמוספירה של מאדים ונחשב את כל התנודות של החום ואת כל התנודות של החומר בתוכה, מה שמצפים שיקרה זה כמו שאתה אמרת שגבישי קרח קטנים יווצרו ואז יפלטו חום , וככל שהם פולטים יותר חום הם גדלים וגדלים עוד ועוד מים מתגבשים עליהם ואז הם נופלים מהאטמוספירה תחת כוח הכבידה שלהם .
עכשיו מה שמעניין זה שני דברים א' שזה קורה בקיץ במאדים והסיבה שזה קורה בקיץ , כי בקיץ הקוטב הצפוני מעט מתאדה זאת אומרת יש קרח על פני השטח של מאדים שמתאדה, ממלא את האטמוספירה בלחות ואז אותם עננים של קרח נוצרים נופלים מהשמיים .
דודו ארז : רגע קודם כל אנחנו מגלים באמצעותך הרבה מאוד דברים אז תן לנו לעכל את המידע, יש עונות שנה בכוכב הלכת מאדים ואתה מדבר על קרח שיורד שם מסוג של שמיים אבל האם מדובר בהתעברות מים בצורה של עננים כמו אצנו, או שזו תעבות מסוג אחר .
פרופ' עודד אהרונסון : לא זה דומה מאוד לעננים בכדור הארץ כן, שוב יותר קשה לראות אותם בגלל שהנפילה שלהם בעיקר קורת בלילה כמו שאמרת . אבל היו מעבר לתאוריה הזאת היו כמה תצפיות שכנראה הם מוכיחות שזה באמת קורה ככה.
משתי חלליות, חלילית אחת שמקיפה את מאדים שמקיפה כרגע את מאדים במסלול סיבו, וחללית שניה שנחתה על מאדים שנקראת פיניקס ובאמצעות לייזר היא בעצם כוונה לייזר כלפי מעלה לשמים ומדדה את ההחזרים של הלייזר וכבר אז הם חשדו שהם ראו משהו במשך הלילה , כמובן שאין שמש הדרך היחידה לעשות את זה זה ממקור אור שהבאת מהבית.
דודו ארז : רגע, אז אם יש בעצם סוג של מים בכוכב הלכת מאדים זה התחלה טובה . מה הטמפרטורה שם אולי אפשר לעקור לשם עם כל הבלגן והפיח בערים הגדולות ?
פרופ' עודד אהרונסון : כן, אז באמת המולקולה שאנחנו מדברים עליה זה מים H2O אבל שים לב שכל הזמן אני דיברתי עכשיו על מים שהם או במצב צבירה של אדים או במצב צבירה מוצק . זאת אומרת אנחנו לא הזכרנו מים נוזליים שאנחנו חושבים שזה אחד האלמנטים הכי חשובים לחיים . אז לפני שאתה עולה על החללית אני מציע שתוודה את מצב הצבירה גם של המים ..
דודו ארז : רגע למה, מה הטמפרטורה בכוכב הלכת מאדים ?
פרופ' עודד אהרונסון : הוא אז באמת המצב צבירה באמת תלוי בטמפרטורה והטמפרטורות במאדים יש טווח מאוד גדול, בגלל שהאטמוספירה של מאדים יחסית דקיקה , אנחנו דיברנו על הירח לפני כמה שבועות, האטמוספירה של מאדים לא דקיקה כמו של הירח כמו של הירח אין בכלל כמו של מאדים יש פי מאתיים פחות מלכדור הארץ , לכן יש הפרשי טמפרטורות מאוד גדולות בין היום והלילה והחורף והקיץ .
במאדים אנחנו מדברים על טמפרטורה מינימלית של משהו כמו נגיד מינוס שבעים על פני השטח של מאדים וטמפרטורה מקסימלית שיכולה להיות כמו אצלך בחדר הקריר שביקרתי בו . אבל , מאוד נעים לחיים.
הבעיה היא שכשבמאדים שמאוד מאוד קר אז האדים באמת מתגבשים למצב מוצק . וכשהטמפרטורות מתחילות לעלות אז אין כמעט לחות . אז אתה במן קטץ' 22 כשיש מספיק אנרגיה בשביל לחמם את הקרח ולהפוך אותו הוא כבר מזמן לא נמצא שם .
דודו ארז : או.קי. טוב, זה מרתק. אז אתה אומר שאין צורך כמובן לעלות על חללית ולגשת לכוכב הלכת מאדים לבנות שם איש שלג .
פרופ' עודד אהרונסון : זה ממש לא מה שאמרת אני חושב שזה הצעד הבא .
דודו ארז : אה כן , אז אתה כן תומך בתאוריית הקונספירציה שלי לעבור לגור שם .
פרופ' עודד אהרונסון : כן כן , אני בעד.
דודו ארז : כי הנדל"ן שם עדיין זול ככל שידוע לי לא ?
פרופ' עודד אהרונסון : אני לא חושב שזה יהיה מה שיעצור בעדך
דודו ארז : או.קי. זול יקר, או.קי. אני רוצה להודות מעומק הלב לפרופסור עודד אהרונסון
ראש המרכז למדעים פלנטרים במכון ויצמן למדע , וחבר בוועד המנהל של מכון דוידסון תודה רבה על השיחה הזו .
פרופ' עודד אהרונסון : להתראות בינתיים .
5 אייטמים אחרונים של נתיב רובינזון
שנה מרואיינ/ת: נתיב רובינזון
 
06/09/2017,   כאן תרבות ,  יעל צ'רני: מנהלת כאן קול המוזיקה, פבארוטי, אופרה מוכרת.     הזמן תמלול
06/09/2017,   כאן תרבות ,  פרופ' יעקב גרטי: בוטנאי, חוקר צמחים, אוניברסיטת תל אביב, תוכנית בנושא עצים.     הזמן תמלול
06/09/2017,   כאן תרבות ,  פרופ' יעקב גרטי: בוטנאי, אוניברסיטת תל אביב.עצים.     הזמן תמלול
06/09/2017,   כאן תרבות ,   אלי תבור: עיתונאי ותסריטאי מיתולוגי, קיבל פרס מפעל חיים של האקדמיה הישראלית לקולנוע. אחראי לסרטים: אסקימו לימון, ספיחס, רומן זעיר, הרימו עוגן, אלכס חולה אהבה,סולומינקו, בוא נפוצץ מיליונים, מי הגנרלית, צארלי וחצי, חגיגה בסנוקר. ראיון לרגל יום הקולנוע הישראלי, סרטים ישראלים ב10 שקלים.     הזמן תמלול
06/09/2017,   כאן תרבות ,  פרופ' יעקב גרטי: בוטנאי, אוניברסיטת תל אביב.עצים. הוריקן הארוי ואירמה.     רכוש תמלול