אהרון ברנע עם פרופ' מיכאל סלע- לשעבר נשיא מכון ויצמן , עומד בראש נשיאות התנועה למען איכות השילטון בישראל . כיהן כיו"ר האגודה לאימונולוגיה הישראלית , יועץ לארגון הבריאות העולמי . בין מפתחי תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה. השתתך בגילוי תרופת ארביטוקס לטיפול בסרטן. שיכנע את אלי הורוביץ שחברת טבע תשקיע
 
סוג מדיה:  טלויזיה
מקור:  ערוץ הכנסת
תאריך:  27/09/2017
שעה:  20:30:01
תכנית:  היו ימים
אורך:  27:51
מרואיינים:  אהרון ברנע, מיכאל סלע
 
בכל שאלה או בקשה התקשרו לטל. 03-5635050
או במייל ל - מחלקת שירות לקוחות
תמלול    הסתר
אהרון ברנע : היו ימים שהאורח שלנו היום סטודנט לתואר ראשון, שני ודוקטורט בכימיה באוניברסיטה העברית. היו ימים שהוא כיהן כראש המחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע. 10 שנים הוא כיהן כנשיא השישי של מכון ויצמן והיה גם, סגן יושב ראש מועצת המנהלים של המכון. היו ימים שהוא כיהן בתפקידים בכירים רבים בארץ ובעולם, ביניהם יושב ראש האגודה הישראלית לאימונולוגיה, יועץ מקצועי לארגון הבריאות העולמי, לאונסק"ו ולארגון האירופאי לביולוגיה מולקולרית. היו ימים שהאורח שלנו פיתח יחד עם פרופסור רות ארנון ודוקטור דבורה טייטלבאום זכרה לברכה, את תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה. הוא השתתף בגילוי תרופת ארביטוקס לטיפול בסרטן גרורתי של המעי ובסרטן ראש צוואר. האורח שלנו הוא חבר באקדמיות רבות למדעים ולרפואה בעולם, בין היתר באקדמיה למדעים של הוותיקן, באקדמיות למדעים בארצות הברית ובאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הוא אף עומד בראש נשיאות התנועה למען איכות השלטון בישראל. האורח שלנו זכה לפרסים רבים על עבודתו המדעית ובהם, פרס ישראל למדעי הרפואה, פרס רוטשילד לכימיה, פרס וולף, יחד עם פרופסור רות ארנון והוא בעל אות ליגיון הכבוד הצרפתי. שלום, פרופסור מיכאל סלע.
פרופ' מיכאל סלע : שלום, שלום.
אהרון ברנע : מותר לי לפתוח בשאלה, איך הגעת לתחום המדע? מכיוון שאתה גם ידוע כאדם של מדעי הרוח, אם אפשר לומר זאת, אתה חובב גדול של אמנות, של מוזיקה, של מחול.
פרופ' מיכאל סלע : אני אוהב מוזיקה מאוד ואני לא יודע לקרוא תווים, אני יודע אולי מאות יצירות להגיד מי ומה, ככה שזה לחוד וזה לחוד. איך הגעתי למדע? אני חושב שתי.. שתי סיבות. גדלתי בבית של בית חרושת לטקסטיל כל השנים וידעתי תמיד שללמוד אני צריך או טווייה או חוטים חדשים, זו הייתה סיבה אחת. סיבה אחרת הייתה שהיה לי דוד, שהיה כימאי מאוד ידוע, שהוא קודם היה ב.. זה נקרא היום מקס לפאנק, זה נקרא קייזר וילהלם בברלין והיות והוא היה קומוניסט, הוא הסכים לבוא בתשלום דולרי, בנסיעה כל שנה לחודש לריביירה הצרפתית, אבל היה כוכב גדול אצל הרוסים, עד שבאיזה שהוא שלב, הוא לא וויתר על הדרכון הפולני ועל ה.. וחזר, הדבר האחרון ששמעתי זה שהוא ואשתו לקחו ציאניד בגטו בברנוביצ'ה.
אהרון ברנע : בזמן מלחמת העולם השנייה.
פרופ' מיכאל סלע : שמו סינגאלובסקי, היו שלושה אחים, אחד הקים את אורט.
אהרון ברנע : אורט יד סינגאלובסקי.
פרופ' מיכאל סלע : הכרתי אותו טוב, כי זה היה אח של דוד. השלישי, הגיע עוד לפני מלחמת העולם הראשונה כציוני ואחד הראשונים אחרי בן יהודה שדיברו עברית ושמו היה אביזוהר.
אהרון ברנע : והם שהובילו אותך למדע?
פרופ' מיכאל סלע : הדוד הזה, גם כן מצאה חן בעיניי הדמות, כי הוא איש נורא נחמד, זה כדי לענות מהר על השאלה הזאת.
אהרון ברנע : כן, אבל אתה הרי התחלת את דרכך במכון ויצמן, כעוזרו של אפרים קציר, לימים נשיא המדינה הרביעי.
פרופ' מיכאל סלע : כן, תלמידו.
אהרון ברנע : תלמידו גם של אפרים קציר.
פרופ' מיכאל סלע : הוא היה המנטור שלי.
אהרון ברנע : כן.
פרופ' מיכאל סלע : נכון שאחר כך..
אהרון ברנע : ואז אתם עסקתם, תגיד לי אם אני, אם אני אומר את זה נכון, אתם עסקתם בפיתוח פולימרים שהיו מודלים לחלבון.
פרופ' מיכאל סלע : בדיוק ככה.
אהרון ברנע : נכון?
פרופ' מיכאל סלע : וככה הגעתי לאימונולוגיה.
אהרון ברנע : עד כמה הוא השפיע עליך, אפרים קציר, להמשיך ולהתקדם בתחום הזה?
פרופ' מיכאל סלע : בהחלט כן, אבל הוא הפך להיות לי גם בין הידידים הקרובים.
אהרון ברנע : אה, נהייתם ידידים מאוד קרובים.
פרופ' מיכאל סלע : עד היום האחרון. כן, זה מעניין כי הוא היה 8 שנים מבוגר ממני ורות ארנון ב-8 שנים צעירה ממני והיה איזה מין המשך, כן.
אהרון ברנע : ואתה עבדת גם עם אחיו, אהרון קציר? שנרצח, למי שלא זוכר.
פרופ' מיכאל סלע : לא, עבדתי אבל מאוד התיידדתי. הייתה תקופה שהייתי יותר קרוב לו מאשר לאפרים, מבחינה פשוט שהיינו שנה בברקלי ביחד.
אהרון ברנע : הוא היה הרבה בברקלי, אני זוכר, אני בעצמי למדתי שם בשנות ה-70'. בתו, יעל, למדה שם גם.
פרופ' מיכאל סלע : וודאי, וודאי, כולם.
אהרון ברנע : הוא היה בא כל שנה לסמסטר, או טרימסטר ומרצה שם.
פרופ' מיכאל סלע : אני הייתי שנה, פחות, גם כן, תקופות.
אהרון ברנע : ולמי שלא זוכר, אהרון קציר, נהרג בפיגוע בנמל התעופה בן גוריון ב-72'. אז גם איתו הייתה לך מערכת יחסים מאוד קרובה.
פרופ' מיכאל סלע : כן, בהחלט.
אהרון ברנע : אבל במחקר, עבדת עם אפרים.
פרופ' מיכאל סלע : אפרים, אפרים, כי זה היה באמת, אמרת את זה בצורה נכונה, פולימרים של אבני בניין של חלבון, של חומצות אמינות, היו מודלים של חלבון, אז אם זה מודלים של חלבון, על זה אני עבדתי, זה הדוקטורט שלי, פולימרים כאלה, אבל אז עלה על דעתי, הרי חלבון אפשר להזריק לחיית ניסוי ונוצרים נוגדנים. זה אנטיגן, אז אני רציתי לראות אם זה גם כן אנטיגן והזרקתי לחיות ניסוי, זה היה ההתחלה של אימונולוגיה שלי, לא היה לי מושג מה זה אימונולוגיה אז, לו הייתי יודע אולי לא הייתי נכנס לתחום, אבל אני באתי מבחינה זו, שברגע שזה היה חיובי, אפשר היה לעשות המון מדידות ולדעת ללמוד מה זה אנטיגן. וזה מה שלוקח לי 60 שנה, כדי להבין שאז זו הייתה הרפתקה מטורפת, אבל כתוצאה מזה יצאה אימונולוגיה מולקולרית כמותית, שזה הבסיס של אימונולוגיה היום. היום באים ומזכירים, אומרים לי את זה ואני אומר : כן והיו כמה מטורפים בעיקר אני מתכוון לאיש נהדר, פרופסור שאול אדלר, שהוא התלהב מזה נורא. אני חושב שהייתה לו יד חזקה כשקיבלתי פרס ישראל ב-1959, בגיל 35.
אהרון ברנע : מדהים.
פרופ' מיכאל סלע : יחד עם ברטונוב, זריצקי, יזהר סמילנסקי, אפרים קציר.
אהרון ברנע : כן. לפני שנחזור רגע למדע, אתה הרי גם.. הייתה לך, ממה שאני קראתי, הייתה לך מערכת יחסים קרובה עם פוליטיקאים, כמו עם לאה ויצחק רבין, עם לילי ואריק שרון, נכון?
פרופ' מיכאל סלע : נכון, נכון, אבל אף פעם לא ממש בפוליטיקה, אני אגיד על פוליטיקה גם,אבל עם רבין ועם לאה, זו הייתה ידידות אישית ושמחתי מאוד, כי די הזדהיתי, איתו.
אהרון ברנע : עם דרכו הפוליטית.
פרופ' מיכאל סלע : אצל אריק ולילי, הייתה ידידות גדולה וזה היה ברור שהדעות שלי לא היו דומות לדעות שלו, עד שהוא נהיה לנשיא, לראש ממשלה והדעות השתנו פתאום, גם זה היה בסדר.
אהרון ברנע : אבל הם גם היו שדכנים בשבילך, לא?
פרופ' מיכאל סלע : בהחלט. טוב, זה שוב סיפור, אבל על זה תצטרך חצי שעה.
אהרון ברנע : לא, אבל זה רק ככה, בסוגריים. הם הכירו לך את אשתך השנייה, את שרה, שהיא אשתך היום.
פרופ' מיכאל סלע : אנחנו נשואים כבר 42 שנים.
אהרון ברנע : כן ירבו. תגיד, פרופסור סלע, על מה קיבלת את פרס ישראל, הזכרת עכשיו, בשנת 59'? הרי קיבלת את הפרס עוד לפני הקופקסון.
פרופ' מיכאל סלע : איזו שאלה. קופקסון זה עשרות שנים אחר כך.
אהרון ברנע : אבל כבר אז ידעת שאתה בדרך להצלחה בסדר גודל עולמי, כשקיבלת את פרס ישראל?
פרופ' מיכאל סלע : תראה, אני עד היום לא חושב שקופקסון זה הדבר, מדעית, הכי חשוב שעשיתי ואני חושב שרוב הפרסים הרבים שקיבלתי, על דברים כמו.. לא אכנס, כי זה מדע, אבל דברים לגמרי אחרים, הבסיס התורשתי של גנטיקה, של אנטיגנים, כמה דברים. נורא נהניתי מהקופקסון. דרך אגב, מה זה קופקסון? זה עוד קופולימר.
אהרון ברנע : אה, זה גם פולימר של חלבון?
פרופ' מיכאל סלע : שקראנו לו, היה קופולימר 1, קופולימר 2, אז אמרנו קופ 1, קופ 2, קופ 1 היה מוצלח, בתעשייה הכניסו AX כי זה גם תרופה אימונולוגית וגם תרופה נוירולוגית, אז הקופקסון זה תוצאה של קופולימר 1 ואקסון.
אהרון ברנע : הבנתי, אבל אתה יודע, פרופסור רות ארנון, שהיא השותפה שלך בעניין הזה, הייתה כאן לפני כמה שבועות והיא סיפרה לנו פה בתכנית הזאת, על הדרך הארוכה שעברתם עם פיתוח התרופה הזאת לטרשת נפוצה. בהתחלה, בכלל לא התכוונתם לפתח את התרופה הזאת, נכון?
פרופ' מיכאל סלע : בהתחלה רצינו לנצל פולימרים שלנו כדי לגרום לחיות להיות חולות, שזה יהיה מודל שאפשר עליו ללמוד איך לרפא ואז הגענו לשלושה פולימרים כאלה, קופ 1, 2, 3 והזרקנו אותם שנה לחיות והן לא רצו להיות חולות.
אהרון ברנע : הן לא רצו להיות חולות.
פרופ' מיכאל סלע : רק אז הבנו שהן מרפאות.
אהרון ברנע : שזה מרפא, לא מחליא.
פרופ' מיכאל סלע : כן, כן, זה היה...
אהרון ברנע : וככה זה התפתח. עכשיו, היא גם סיפרה שכל מיני חברות תרופות שפניתם אליהן לא רצו לשמוע על זה ואתה היית זה ששכנעת את אלי הורביץ, שחברת 'טבע' תשקיע בתרופה הזאת. איך שכנעת אותו?
פרופ' מיכאל סלע : אלי הורביץ היה חבר בלי שום קשר ל'טבע', קודם כל, פשוט היינו חברים. היות והעבודה התקדמה יפה. אז אי אפשר היה להגיד את זה, אבל החבר שלנו בארצות הברית, פרופסור מארי בורנשטיין, זיכרונו לברכה, קיבל אז לפני 30-40 שנה מיליון דולר מ- NIH, המכונים הלאומיים לבראות, אני לא פעם הייתי אומר ל'טבע' תמצאו עוד מישהו שייתן.. היום זה כבר כמו חמישה מיליון וככה נעשתה עבודה. פשוט עשינו עבודה טובה, זה כבר היה כתוב, אחרי 10 שנים שהייתי נשיא, הייתי שנה בשמחה גדולה בשבתון בבוסטון ואז כתבתי עם מארי בורנשטיין את המאמר.
אהרון ברנע : על הקופקסון?
פרופ' מיכאל סלע : ושלחנו את זה לדפוס וכשידעתי ש'ניו-אינגלנד ז'ורנל אוף מדיסין', העיתון הכי טוב בעולם, שזה כבר בדפוס, צלצלתי לאלי, אמרתי : תכין.. נו, מה שמראה את השיקופיות, מקרן שיקופיות וארוחה קלה ואני בא עם שרה. ואז, הראיתי לו הכל ואז למעשה, היה הרעיון הגאוני לקבל את זה.
אהרון ברנע : לפתח את התרופה אצלו במפעל? בטבע?
פרופ' מיכאל סלע : כן.
אהרון ברנע : כן. עכשיו, התרופה הזאת בעצם, עשתה את טבע לחברה ענקית בסדר גודל עולמי?.
פרופ' מיכאל סלע : ללא כל ספק.
אהרון ברנע : נכון? אבל גם אותך ואת פרופסור רות ארנון וגם את מכון ויצמן.
פרופ' מיכאל סלע : זה לא גם וגם, זה עשה את מכון ויצמן..
אהרון ברנע : אני מדבר מבחינת ההכנסה.
פרופ' מיכאל סלע : מבחינת ההכנסה, מכון ויצמן באופן רציני קיבל ומה שקיבל ידע להשקיע טוב וזה חשוב מאוד. הקרן השמורה של המכון. חלק מזה הלך לממציאים ואני חילקתי את זה בין 7 אנשים, 4 יותר ו-3 פחות וכל אחד מאיתנו, כשמקבל את זה, חצי הולך למס הכנסה ויחד עם זאת, יפה מאוד גם רותי וגם אני קיבלנו ומוכנים לעשות דברים טובים, כי אנחנו הרבה.. מתברר שאנחנו גם פילנתרופים גדולים וגם רותי.
אהרון ברנע : יפה. כמה נכנס למכון ויצמן מהקופקסון הזה? יש איזו הערכה מספרית?
פרופ' מיכאל סלע : לא, לא. בוא נגיד ככה, כמה 'טבע', בכמה 'טבע' מכרה קופקסון? לפי דעתי לפחות 50 ביליון, 50 מיליארד דולר וכל כך פחדו שקופקסון ייגמר, שהתחילו על שמאל ועל ימין, לקנות חברות שלא שוות גרוש ובזבזו למעשה את כל ההכנסה. אני מצטער להגיד, אני, אבל היום אני בגיל זה אומר כל מה שאני חושב. מכון ויצמן, שבו אני עובד כבר 67-68 שנים, הוא החיים שלי, אבל 'טבע', הייתה לי גם כן קרובה מאוד..
אהרון ברנע : לא, אבל מכון ויצמן, זה הפך לחלק חשוב בתקציב שלו?
פרופ' מיכאל סלע : זה לא בתקציב, חס וחלילה, זה בהכנסה.
אהרון ברנע : בהכנסה.
פרופ' מיכאל סלע : אני חושב שהוציאו רק חלק קטן בהתחשבות והרוב נמצא בתוך קרן שמורה.
אהרון ברנע : למה? שמורה למה, הקרן?
פרופ' מיכאל סלע : כשאומרים ENDOWMENT.
אהרון ברנע : ENDOWMENT, זאת אומרת, משקיעים את זה במחקרים.
פרופ' מיכאל סלע : להרווארד יש 30 מיליארד, לייל דומה, לנו, כשיש 4-5 מיליארד זה כבר גדול, אבל חלק גדול מזה, זה בא מקופקסון.
אהרון ברנע : כן. אתה חושב, פרופסור סלע, שמדינת ישראל משקיעה מספיק משאבים בפיתוח המדע, המחקר המדעי כאן בארץ?
פרופ' מיכאל סלע : תראה, אני חושב שאם סופרים את כל המחקר, כולל מחקר ביטחוני וזה, ישראל לא יותר גרועה מאחרים. כשמדובר על מחקר שגורם לפיתוח.. זה חסר, זה חסר.
אהרון ברנע : חסר?
פרופ' מיכאל סלע : בוודאי שזה חסר, אבל זה מתחיל עוד מקודם, כי הרמה של ילדים שלומדים מתמטיקה בארץ, הם היו ביןרומניה למולדובה ואחר כך ירדו מתחת למולדובה וזה לא פשוט. נכון ש..
אהרון ברנע : אתה מדבר על המקצועות הריאליסטיים.
פרופ' מיכאל סלע : כן.
אהרון ברנע : מתמטיקה, פיזיקה, כימיה.
פרופ' מיכאל סלע : נכון, אני מדבר בעיקר על מתמטיקה, אבל העניין הוא שיש לנו בכל זאת ילדים ונוער נהדר, אני בתור מכון לא מרגיש, כי יש תמיד אנשים נהדרים שרוצים ללמוד ולבוא.. מה שמעניין על המכון, היום יש באונברסיטת דלפט, כבר עשרות שינם, איזה מקום שממיין את כל המחקר. לא אוניברסיטאות, אלא איפה..
אהרון ברנע : מכוני מחקר.
פרופ' מיכאל סלע : מכוני מחקר. זה כבר מ-..19, סליחה, 2011 עד 2017, זה כבר 5-6 שנים שתמיד יש 10 הטובים ביותר, זה תשעה מרכזי מחקר מאמריקה ומכון ויצמן.
אהרון ברנע : מה אתה אומר?
פרופ' מיכאל סלע : לפני מקס פלאנק בגרמניה, לפני.. בצרפת, לפני קיימברידג', לפני אוקספורד.
אהרון ברנע : זאת אומרת, עד היום מכון ויצמן בעשירייה הראשונה של מכוני המחקר בעולם כולו.
פרופ' מיכאל סלע : בעולם כולו, אבל עכשיו, יש במקום אחר, בעיתון NATURE, בדקו בצורה אחרת איזה מחקרים גרמו ממש לפיתוח ואז אנחנו במקום השישי.
אהרון ברנע : השישי.
פרופ' מיכאל סלע : כן ואני אמנם לא יודע פרטים, אבל אני מוכרח להניח שזה בעיקר בגלל קופקסון.
אהרון ברנע : בגלל הקופקסון. מה זה היה ארביטוקס שהיית שותף בזה? ארביטוקס, אין לי איתו למעשה כלום. אני לא נכנס לפרטים, אבל הגילוי שלי היה שלפעמים אם יש שני דברים, שזה כמעט תרופה, אבל לא די טוב וזה לא די טוב, אם אתה עושה קומבינציה של שניהם, זה הופך להיות תרופה. כאשר היום יש 3-4 תרופות תמיד של ארביטוקס עם תרופה אחרת. הדבר האחרון זה נגד תאים לא קטנים של..
אהרון ברנע : סרטן המעי?
פרופ' מיכאל סלע : סרטן ה.. נו..
אהרון ברנע : לא סרטן המעי?
פרופ' מיכאל סלע : לא, לא. אני מדבר על..
אהרון ברנע : על הסרעפת? ריאות, מה?
פרופ' מיכאל סלע : רגע, רגע, ריאות.
אהרון ברנע : סרטן ריאות.
פרופ' מיכאל סלע : עכשיו יש לסרטן ריאות תרופה, שזה קומבינציה, ארביטוקס ועוד משהו, והם צריכים לבוא להעברת ידע של מכון ויצמן, לקבל אישור ותמלוגים.
אהרון ברנע : של האף-די-איי.
פרופ' מיכאל סלע : ותמלוגים.
אהרון ברנע : ובאמת, זה מרפא או מונע?
פרופ' מיכאל סלע : מרפא, אבל יש ריפוי ויש ריפוי. אני קורא ריפוי רק אם אתה יכול לתת משהו פעם אחת וגמרת. אין שום דבר, המחשבה הראשונה ע לריפוי וסרטן זה עבודה של זליג אשחר, אצלי במעבדה, שכתוצאה ממנו בין השאר, חברת קייטן שנמכרה עכשיו ב-12 מיליארד דולר. זה מקרים ראשונים של ריפוי בדרך כלל זה טיפול, לי אומרים..
אהרון ברנע : זה טיפול כימותרפי או ביולוגי? ביולוגי - אימונולוגי?
פרופ' מיכאל סלע : אימונו-תרפי.
אהרון ברנע : אימונו-תרפי. זאת אומרת, זה מפעיל את מערכת החיסון של הגוף..
פרופ' מיכאל סלע : כן, אבל זה לא כל כך פשוט, זה מסובך. אני מאוד שמח, כי זה הכל התחיל אצלי במעבדה, אבל הוא עשה, זה היה רעיון שלו, כשהוא רצה לכתוב עבודה משותפת, אמרתי, בשום אופן לא, אני אעזור לך לכתוב ואכניס לך את זה לעיתון של האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית. זה דבר חשוב. הדברים שאנחנו מדברים זה טיפול. הקופקסון זה טיפול נורא מוצלח, כי אותם 80 אחוז של אנשים שיש להם רק השלב הראשון..
אהרון ברנע : של טרשת נפוצה.
פרופ' מיכאל סלע : כשאתה לוקח את זה כל יום, כל יומיים, אתה לא מקבל יותר התקפים אבל בכל זאת, אם אתה צריך לתת את זה כל הזמן, זה לא ריפוי, זה טיפול, טיפול מוצלח. לצערי, בכל הדברים של סרטן, זה מאריך.. נכון שזה מאריך ב-6 חודשים, או בשנתיים, זה חשוב מאוד, אבל זה לא ריפוי.
אהרון ברנע : ברור. יש איזה שהוא סיכוי כמו שאתה רואה את זה מהמקום שאתה נמצא בו, שיגיעו לריפוי בסרטן?
פרופ' מיכאל סלע : זה הרבה יותר רחוק, סליחה, זה לא הביטוי הנכון. אני רוצה להגיד, זה הרבה יותר מוקדם, כי יש מקרים..
אהרון ברנע : הרבה יותר מוקדם ממה? ממה שאנחנו חושבים?
פרופ' מיכאל סלע : כן, כי אצל אותו סטיב רוזנברג ב- NIH בבת'סדה, יש כבר מקרים ראשונים, יש בן אדם עם.. אני מדבר בעיקר על סרטן מוצק, בגדול, שבזה כמעט שלא יכולים לנגוע. ההצלחות, כבר יש ריפוי מלא..
אהרון ברנע : בגרורות.
פרופ' מיכאל סלע : לא, לא, כשיש גרורות זה לא.. אני מדבר על לוקמיה ולימפומה.
אהרון ברנע : סרטן דם.
פרופ' מיכאל סלע : שם יש מקרים שאפשר, גם מקודם.. אבל המטרה הגדולה, התקווה הגדולה, להגיע באיזה שהוא יום, כשיש גידולים עם מוצקים, גודל של ...
אהרון ברנע : גידולים.
פרופ' מיכאל סלע : כן, גידולים של זה ועכשיו, יש מקרים ראשונים שבגידולים כאלה, בטכניקה החדשה.
אהרון ברנע : שזה עוצר את הגידול.
פרופ' מיכאל סלע : כן, לא, זה מעלים את הגידול.
אהרון ברנע : מעלים אותו בכלל.
פרופ' מיכאל סלע : כן, אבל זה מקרים ראשונים, זה ייקח עוד שנים, אבל סוף- סוף יש איזו דרך לריפוי. אני מאוד מקפיד במילים.. בוא לא נדבר רק על סרטן ועל מחלות.
אהרון ברנע : תגיד, פרופסור סלע, איך אתה היית, איך היית מגדיר את מצב המדע בישראל, אתה רמזת קודם, בין מולדוביה ורומניה, אני יודע מה? אבל יחסית, המדע בישראל, יחסית לשאר העולם, אני אגיד לך למה אני שואל את זה, כי פה, הרבה מאוד פעמים מתלוננים שמדענים טובים שצמחו כאן, נכללים בסוף בתופעה הזאת של מה שנקרא 'בריחת מוחות', עוברים לעבוד בחוץ לארץ.
פרופ' מיכאל סלע : נכון, יש הרבה מזה. אנחנו במכון ויצמן, תודות לנשיא שלנו עכשיו, לא בוכים אלא עושים. אז תוך כמה שנים, הבאנו 60 מדענים כאלה.
אהרון ברנע : הבאתם מחוץ לארץ, מדענים ישראלים?
פרופ' מיכאל סלע : כן, כן וכל אחד מקבל הרבה כסף, לפחות מיליון דולר..
אהרון ברנע : מענקי מחקר.
פרופ' מיכאל סלע : כדי להתארגן. אחר כך במענקים, תדע לך שבאיחוד האירופי, שאנחנו שייכים לזה מבחינה מדעית, כמות הכסף שהחבר'ה שלנו מקבלים, ללא כל פרופורציה.
אהרון ברנע : יותר מקבלים פה מאשר במדינות אירופה?
פרופ' מיכאל סלע : ישראלים מקבלים, פרט לאנגליה אולי וגרמניה, מקבלים די הרבה.
אהרון ברנע : מה אתה אומר?
פרופ' מיכאל סלע : בגלל הרמה.
אהרון ברנע : אז באמת, איך אנחנו לעומת שאר העולם מבחינת מצב המדע? היום.
פרופ' מיכאל סלע : שזה יותר רמה של קודם.
אהרון ברנע : יותר גרוע?
פרופ' מיכאל סלע : יותר גרוע מבחינת.. למרות המימון הזה. לולא הדברים האלה, מבחינת המימון המקומי, המימון מהממשלה או מזה, אני חושב שאנחנו הגענו.. אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל אני חושב שהריבית שמגיעה אלינו מתוך הקרן השמורה, זה כמעט שווה למה שכל מה שמקבלים מהממשלה.
אהרון ברנע : הבנתי. אז מה לדעתך צריך לעשות כדי לשפר את המצב? להתחיל עוד מבית ספר תיכון, עם מתמטיקה ומקצועות ריאליים?
פרופ' מיכאל סלע : זה לחוד וזה לחוד.
אהרון ברנע : זה לחוד וזה לחוד.
פרופ' מיכאל סלע : זה לחוד וזה לחוד, כי זה.. כמה הם טובים במתמטיקה לא משפיע על כמות הכסף שמגיעה מהמדינה.
אהרון ברנע : ברור.
פרופ' מיכאל סלע : אבל זה מנוהל טוב ויש.. על כסף אני לא יכול דבר, אבל מי ש.. אפילו אני, יגאל אלון התקשר איתי כשהייתי בשנה בשבתון, אני כבר ידעתי שאין ברירה, אני אגיע להיות נשיא אבל עוד הייתי בבת'סדה, פרצה מלחמת יום כיפור, אני חזרתי ותוך זמן קצר התפקיד שלי כמדען בוועדה הזו, ות"ת - וועדה לתקצוב ותכנון, היה בעיקר בקשר לבניינים ואמרו : אי אפשר לבנות שום דבר. ובינתיים, באוניברסיטת חיפה, הם קנו את המגדל הגועלי, בצורה.. זה נבנה באיטליה וכל שבועיים, אונייה מביאה קומה אחת. איך אתה יכול לעצור דבר כזה? טוב, זו רק דוגמה.
אהרון ברנע : כן. במה אתה עוסק היום, בקיצור, פרופסור סלע?
פרופ' מיכאל סלע : אני מצד אחד, ממשיך ב-6-7 השנים האחרונות, אני עוסק בעיקר בסרטן הלבלב. יש לנו הישגים, אבל יש לנו, בדיוק עכשיו..
אהרון ברנע : אתה עוד הולך למעבדה כל יום?
פרופ' מיכאל סלע : ב-8:30, או ב-8:00. כן ויש.. אני עדיין מפרסם. פה אני מוכרח, אתה דיברת קודם על רות ארנון, היא הייתה תלמידה ראשונה.
אהרון ברנע : כן, היא סיפרה לי.
פרופ' מיכאל סלע : זה היה לפני 60 שנה וגילינו שזה 60 שנה שאנחנו עובדים ביחד, אמנם הרוב שלה ושלי זה כבר דברים לגמרי אחרים, אבל אין שנה שלא פרסמנו עבודה או על סרטן או על זה.. אז זה 60 שנה.
אהרון ברנע : יוצא מן הכלל. תשמע, נגמר לנו הזמן, אז מה שלא נותר לי, פרופסור סלע, זה רק לאחל לך עוד הרבה שנים של בריאות טובה והמשך של מחקר פורה. ותודה גם לכם, שהייתם איתנו.
פרופ' מיכאל סלע : תודה רבה.
5 אייטמים אחרונים של אהרון ברנע
שנה מרואיינ/ת: אהרון ברנע, מיכאל סלע
 
15/10/2017,   ערוץ הכנסת ,  אהרון ברנע משוחח עם עודד קוטלר שחקן ובימאי, לשעבר המנהלת האומנותי של תיאטרון חיפה, מנהל פסטיבל ישראל וחבר ההנהלה האומנותית של תיאטרון הקמארי ייסד את הפסטיבל התיאטרוני בנווה צדק, אץ פסטיבל עכו לתיאטרון אחר ואת תיאטרון המעבדה בירושלים. קיבל את פרס כנור דוד, פרס המועצה לתרבות ואומנות, פרס יו"ר הכנסת     הזמן תמלול
08/10/2017,   ערוץ הכנסת ,  אהרון ברנע עם תא"ל במיל אריאל היימן , אונ' עברית לשעבר קצין מילואים ראשי: גיאולוג מומחה לרעידות אדמה. כיהן בוועדות לטיפול בסיכוני רעידות אדמה בישראל. כיהן כמנכ"ל מכון דוידסון לחינוך מדעי במכון ויצמן. היערכות ישראל לרעידת אדמה , רעידת אדמה כסכנה קיומית לישראל. ישראל חוסכת בעלות בניה בטוחה. כוחות     הזמן תמלול
08/10/2017,   רדיו ללא הפסקה ,  אהרון ברנע - אב שכול מחולון: ביום כיפור הלך להתפלל בבית הכנסת הגדול בעיר ונתקל בהפרדה בין אשכנזים לספרדים. התייחסות לתגובת מ' המחלקה לתרבות תורנית בעיריית חולון אילן כהן.     הזמן תמלול
02/10/2017,   ערוץ הכנסת ,  אהרון ברנע עם תא"ל במיל אביגדור קהלני : 44 שנה למלחמת יום כיפור . זכה בעיטור הגבורה על לחימתו במלחמה. זכרונות מהמלחמה ,לקחי המלחמה    הזמן תמלול
01/10/2017,   ערוץ הכנסת ,  אהרון ברנע עם פרופ' משה צימרמן - אונ' עברית : מחבר הספר גרמנים נגד גרמנים. מומחה לעם ולהסטוריה הגרמנית. הבחירות בגרמניה. התחזקות הימין באירופה    הזמן תמלול