ד"ר ליעד מודריק, אונ' ת"א, פרופ' ידין דודאי, מכון ויצמן למדע: מסתורי המוח: האקדמיה הלאומית למדעים מארגנת סדרת הרצאות שעוסקת בנושא מדע ומדינה. 70 שנה אחרי קום המדינה, האם הגשמנו את חזון הציונות הרוחנית וייצרנו מדע פורץ דרך.
 
סוג מדיה:  רדיו
מקור:  גלי צה"ל
תאריך:  14/11/2017
שעה:  12:32:41
תכנית:  רינו צרור
אורך:  08:45
מרואיינים:  ליעד מודריק, ידין דודאי, רינו צרור
 
בכל שאלה או בקשה התקשרו לטל. 03-5635050
או במייל ל - מחלקת שירות לקוחות
תמלול    הסתר
רינו צרור: דוקטור ליעד מודריק, אוניברסיטת תל אביב, צהריים טובים. והפרופ' ידין דודאי ממכון ויצמן למדע, צהרים טובים גם לך הפרופסור דודאי. ואנחנו מבקשים מדוקטור מודריק להתעסק הפעם בסדרת ההרצאות של פרופסור ידין, מדע ומדינה.
ליעד מודריק: כן, אז האמת שהיום הפינה שלנו היא קצת שונה, יש, האקדמיה הלאומית למדעים בעצם מארגנת סדרת הרצאות שידין שותף בארגון שלה ועוד אחרים משתתפים, שעוסקת בעצם בנושא הזה של מדע ומדינה, וחשבנו שאולי שווה פעם אחת לקחת את הפינה הזו לכיוון קצת אחר, אז לא נדבר הרבה על המוח עצמו, אבל כן נדבר על האנשים שחוקרים אותו וגם חוקרים דברים אחרים, ונדבר בעיקר על המצב של המדע במדינת ישראל, שבעים שנה אחרי קום המדינה, האם אנחנו הגשמנו במובנים מסויימים את חזון הציונות הרוחנית וייצרנו כאן גוף שמצליח לייצר מדע פורץ דרך, שאולי יהיה אור לאחרים או המדע שלנו נמצא באיזשהו סוג של משבר, הוא מדשדש ואולי זה גם חלק ממגמה עולמית, וודאי טראמפ מוביל אותה, של תמיכה מופחתת יחסית במדע, והנושאים האלה, בין אם מדובר באקדמייה ומדע גם בהקשר של החוסן הלאומי, וגם במעמד המדעי של ישראל והחינוך המדעי בארץ הם בעצם הנושא של סדרת ההרצאות המאוד מעניינת הזאת, ובעצם ידין, אפשר לדבר על תמונת מצב של המדע הישראלי, אנחנו נסתכל על חצי הכוס המלאה או הריקה, על מה אתה ממליץ?
ליעד מודריק: קודם כל שלום ותודה על התיקון, לא אני נותן את ההרצאות האלה, אלא אני אחד מארבעה מארגנים, תודה על התיקון הזה. שנית, הייתי יכול פשוט לצטט אותך ולהוריד את סימני השאלה וזה היה נהדר. התשובה היא שאנחנו באמצע הכוס, חצי מלא חצי ריק, אני רוצה להסביר בקצרה,. מצבנו היום סביר, לפעמים אפילו טוב בתחום מסוימים, אבל שתי נקודות שצריך לחשוב עליהן - אחת - המצב היום בחזית המדע והטכנולוגיה הוא תוצאה של השקעות של המערכת האקדמית בעיקר, שנעשות לפני עשרות שנים, מה שאנחנו רואים היום.
רינו צרור : לפני עשרות שנים?
ידין דודאי : לפני עשרות שנים. ליעד עצמה ערה מאוד לעובדה שכדי שמדען ייצור, מדען או מדענית ייצרו, הם נדרשים ללפחות עשרים שנות ההכשרה. מה שאנחנו רואים היום הוא תוצאה של האקדמיה הישראלית כפי שהיתה לפני כך וכך שנים. דבר שני, קברניטים בארץ, וכאן אני מביע את דעתי, לא את דעת האקדמיה, כי אין בעניין הזה דעה של אקדמיה, לדעה של מדען שנמצא בתחום, אנחנו נמצאים במצב שבו כבר ... מידי פעם, אחת, נניח אחת לשנה או אחת לחצי שנה קופצים על העגלה ומכריזים בהתלהבות "הנה, מצבנו טוב, יש הייטק, יש אקזיט", שזה אגב לא תמיד טוב וכדומה.
ליעד מודריק : יש פרסי נובל.
ידין דודאי : יש פרסי נובל, ודאי, אבל פירסי הנובל הם לא של המדינה, פרסי הנובל של האנשים ש... אותם וכאשר קברניט קופץ בהתלהבות ומנסה לגרוף פרסום, ההשקעה היא לא שלו. עכשיו נקודה מאוד חשובה בעניין, שתי נקודות אולי.
רינו צרור :שניה שניה, אני חייב לעצור אותך רגע פרופסור דודאי, לפי מה שאתה אומר עכשיו, ההווה שלנו, אם הבנתי אותך נכון, ההווה שלנו לא מכשיר את המדענים שיהיו בעוד עשרים שנה כפי שהעבר שלנו הכשיר אותם, כלומר ההישגים שלנו, הבאים, העתידיים, לא בטוחים.
ידין דודאי : ההישגים שלנו, העתידיים, לא בטוחים מהסיבה הבאה : א' - אם תסתכל על תשתיות המחקר בארץ, באקדמיה או באוניברסיטאות המחקר, אתה תגלה מהר מאוד שמרבית התשתיות האלה, התשתיות הפיזיות, הבניינים המעבדות, ... שבלעדיהן אין אפשרות לתפקד, בוודאי לא בחזית המדע העולמית הם לא השקעה ממשלתית. מרביתם, מרביתם הם השקעה של פילנטרופיה של המוסדות עצמם. מדי פעם המדינה כן תורמת לפיתוח תחום מסוים בסכומים שהם נאים מבחינת המדינה, אבל הם בהחלט קטנים מבחינת הצורך בהשקעה. שנית, כלל היחס, שאני חש אותו, למדע וטכנולוגיה בארץ הוא בדרך כלל מן השפה ולחוץ, לכן אם אני צריך לסמן וי על ההיגד שלך, בהינתן שהמצב היום איננו מבטיח שבעתיד אנחנו נהיה בחזית המדע, התשובה היא כן, לא מבטיח כלל, ולזה שתי סיבות, אחת - ההשקעות, שתיים, שלוש סיבות, ההשקעות, האטמוספירה ש...ביחס למדע וטכנולוגיה בארץ. שים לב לנתון אחד טריוויאלי, אם אתה מסתכל על הלמ"ס, על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מסתכל על התחזיות שלה, באמצע המאה, שזה מה כלכך רחוק, אנחנו מדברים על שלושים שנה מעכשיו, האחוז, חלקם של החרדים באוכלוסייה יהיה בין רבע לשליש, שים לב מה הילדים החרדים לומדים, הם לא לומדים דבר שמסייע להתפתחות מדעית וטכנולוגית.
רינו צרור : אבל הם לא למדו דבר מהסוג הזה עד עכשיו.
ידין דודאי : יפה, אבל חלקם באוכלוסייה היה קטן. ב2009, חלקם באוכלוסיה , חרדים מכלל היהודים, אני הכנתי את עצמי עם הנתון שמופיע ב"עבודה אסטרטגית", שהייתי שותף עם חברים טובים אחרים לכתיבתה, ב2009, כלל החרדים, אני לא מדבר רק על הילדים, אתה יכול לחשב בוודאי בנתוני הלמ"ס את הילדים, את את אלה שעדיין ניתנים להכשרה בתחום היה כשתיים עשרה אחוז, ב2034, 22%, ב2059 35%, אדוני, מאין שלושים וחמישה אחוז, אני לא מדבר על חלקם בשוק התעסוקה, אני מדבר על העובדה שאין לימודי ליבה והסיפורים האלה, שאם אתה לומד תלמוד אתה מכין את עצמך לחיים, אני למדתי תלמוד בבית ספר דתי, ואני מוכן לומר לך, להתווכח על כל אדם על ... על התוכן, אין לזה שחר, אתה צריך ללמוד לימודי ליבה כדי, כשלב תחילתי כדי להתקדם הלאה ואנחנו מהבחינה הזו במצב גרוע ומעלימים עין. לא מעלימים עין...
רינו צרור : לא, מעלימים עין זו ההערה. ... לסיים.
ליעד מודריק : כן, אז שאלה אחרונה, אחד המפגשים המעניינים הוא על מעמדה המדעי של ישראל מבית ומחוץ. איך אתה מרגיש שהמדע ישראלי נתפס היום דווקא בחוץ והאם אתה רואה איזשהן השלכות גם לסוגיות הפוליטיות על המעמד המדעי של ישראל?
רינו צרור: התשובה לזה תהיה קצרה, אבל לפני זה אני רוצה להזכיר שמדובר על שישה מפגשים על נושאים שונים בין אחד, אחד מהם אגב הוא מצב מדעי הרוח, לא רק מדע וטכנולוגיה, אלא גם מדעי הרוח חשובים לנו, האקדמיה בכלל וכדומה.
רינו צרור : המפגשים אגב פתוחים לכל אדם או לרק ל....
ידין דודאי : פתוחים לכל אישה ואיש. כל מה שצריך לעשות הוא פשוט להתקשר דרך אימייל או טלפון כדי להבטיח מקום, כי הביקוש רב.
רינו צרור : היכן זה?
ידין דודאי : זה באקדמיה הלאומית בירושלים, ליד בית הנשיא, מקום נאה, אולם נאה.
רינו צרור : אני קטעתי אותך, רק תשלים את המשפט, קטעתי אותך.
ידין דודאי : כן, לא, זה בסדר, קטיעה טובה ואתה גם בוחן את הזיכרון שלי, אז...
ליעד מודריק : אתה חוקר זיכרון, נגיד רק למי שלא יודע.
רינו צרור: כן חוקר זיכרון, ואנחנו חייבים לדבר יום אחד על הזיכרון, פרופ' דודאי, זה לא יכול להיות שאנחנו נדבר רק על המפגשים.
ידין דודאי : אם לא נשכח, נעשה את זה ואנחנו נשתדל. מבחינתי, היום התמונה של המדע הישראלי בחו"ל, בזכות חזית המדע אנחנו עדיין מתקבלים בחיבה ולפעמים בהערכה, אבל שתי נקודות חשובות : אחת - המדע העולמי מתקדם בקצב בלתי רגיל ואנחנו ... בתוכו,, ... בתוכו, כי מדינות רבות כולל במזרח מנסות להתקדם, ולכן לנו אין נתונים בנוסח "איפה המיקום של האוניברסיטה מסוימת בעולם". אחת הסיבות היא גם המיהול העולמי ואנחנו איננו משקיעים מספיק כדי לשמור על הקצב כדי שנוכל לעשות את זה גם הלאה.
רינו צרור : פרופ' ידין דודאי ממכון ויצמן למדע, ד"ר ליעד מודריק מאוניברסיטת תל אביב, זה היה מאלף, גם אם זה קצת אחרת. תודה רבה לשניכם, צהרים טובים.
5 אייטמים אחרונים של ליעד מודריק
שנה מרואיינ/ת: ליעד מודריק, ידין דודאי, רינו צרור
 
12/12/2017,   גלי צה"ל ,  שידור חוזר - ליעד מודריק בשיחה על שפה ובלשנות עם ד"ר איה מלצר אשר מאונ' ת"א     הזמן תמלול
12/12/2017,   גלי צה"ל ,  ד"ר ליעד מודריק, אונ' ת"א, פרופ' מיכל בן שחר, אונ' בר אילן: מסתורי המוח: גמגום.    רכוש תמלול
05/12/2017,   גלי צה"ל ,  ד"ר ליעד מודריק, אונ' ת"א, ד"ר הדיל עונאללה סעד: מסתורי המוח: האם אפשר לשנות את הבסיס המוחי הביולוגי של הזיכרון ובכך לשנות את הדרך שבה אנחנו לומדים וזוכרים. מחקר שהתקיים במעבדה של פרופ' קובי רוזנבלום מחוג סגול לניורוביולוגיה באוניברסיטת חיפה.    רכוש תמלול
28/11/2017,   גלי צה"ל ,  ד"ר ליעד מודריק, אונ' ת"א, פרופ' אדי ברקאי, אונ' חיפה, דיקן הפקולטה למדעי הטבע, המחלקה לנוירוביולוגיה: מסתורי המוח: איך השינויים בדפוס הפעולה של תאים במוח, יכולים לגרום לחיות להיות יותר או פחות חכמים.    רכוש תמלול
07/11/2017,   גלי צה"ל ,  ד"ר ליעד מודריק, אונ' ת"א, פרופ' נחשון מירן, אונ' בן גוריון, המחלקה לפסיכולוגיה, מרכז זלוטובסקי למדעי העצב: מסתורי המוח. היכולת שלנו לבקר את ההתנהלות שלנו.    רכוש תמלול