פרופ' יהודה אדלר-הנהלת שיבא, המרכז ללימודים האקדמיים אור יהודה מארח את ד"ר עמוס בר- מומחה לרפואת נשים בקופ"ח מכבי, חבר בוועד ישראלי לגיל המעבר וממחברי מדריך ישראלי בני 40+, שיחה בנושא גיל המעבר. גיא בן צבי- מייסד חב' אומגה 3 גליל, על שמן דגים, המינון לפי משקל
 
סוג מדיה:  רדיו
מקור:  רדיו תל-אביב
תאריך:  03/01/2018
שעה:  20:03:31
תכנית:  תכנית הבריאות
אורך:  51:47
מרואיינים:  עמוס בר
 
בכל שאלה או בקשה התקשרו לטל. 03-5635050
או במייל ל - מחלקת שירות לקוחות
תמלול    הסתר
פרופ' יהודה אדלר : ערב טוב. כאן פרופסור יהודה אדלר, הנהלת בית החולים שיבא, המרכז ללימודים אקדמיים, מנהל מערכות בריאות אור יהודה. אנחנו היום הולכים לדבר על גיל המעבר ואיתנו נמצא לא אחר מאשר דוקטור עמוס בר, מומחה לרפואת נשים בקופת חולים מכבי, חבר בוועד הישראלי לגיל המעבר וממחברי המדריך הישראלי לבנות 40+. עמוס, ערב טוב.
ד"ר עמוס בר : ערב טוב.
פרופ' יהודה אדלר : מה שלומך?
ד"ר עמוס בר : מצוין, מצוין.
פרופ' יהודה אדלר : תמיד טוב לראות אותך. לפני שנדבר על גיל המעבר שזה נושא מאוד מאוד חשוב ברפואה, לא רק ברפואה דרך אגב, אנחנו תמיד מדברים על משהו, נושא קצר אקטואלי והיום אנחנו נדבר על אומגה 3, שמן דגים. על הקו איתנו נמצא גיא בן צבי, המייסד של חברת אומגה 3 גליל. גיא, מה שלומך?
גיא בן צבי : שלום. ערב טוב, יהודה. ערב טוב, עמוס.
ד"ר עמוס בר : ערב טוב.
פרופ' יהודה אדלר : ערב טוב. כמעט אמרתי, היי גיא.
גיא בן צבי : זה בסדר, כולם עושים לי את זה. אתה יכול.
פרופ' יהודה אדלר : גיא, אנחנו הולכים לדבר איתך בקצרה על שמן דגים, זה שעשורים שלמים הוא מחזיק מעמד כסופר פוד, מול כל אופנות האוכל שבאות, הולכות, תמיד ממליצים על אומגה 3. הוא באמת מומלץ גיא ולמי הוא מומלץ?
גיא בן צבי : אוקיי, אז אני קודם כל, שמח שאתה קורא לו מזון ולא תרופה ולא תוסף תזונה, כי זה באמת מזון, זה אוכל, זה מזון חיוני, ויש אותו משני סוגים. יש אותו מצמחים ויש אותו מדגים, אומגה 3 ימית ובעצם, בגוף שלנו פונקציונלית, יש אומגה 3 ימית בלבד, אין לאומגה 3 הצמחית, לאיי-אל-איי תפקיד אצלנו בגוף. עכשיו אתה קרדיולוג, אז אני חשבתי שאולי נדבר על המשמעות שלו בבריאות הלב ובתחלואה לבבית.
פרופ' יהודה אדלר : אז אני רוצה לספר לך שקראתי מחקר, הרבה בזכותך, שקודם כל, הבן שלי, בהזדמנות הראה לי איזה מפה ביפן והראה לי איזה אזור, שכיחות של התקפי לב. הוא אומר לי, אבא, שם אין התקפי לב ואז שאלתי אותו, למה שם אין התקפי לב? הוא אמר לי, כי שם אוכלים דגים עמוקים.
גיא בן צבי : נכון. אז בוא לא נתייחס רגע אם הם מעמוקים או לא, מה שחשוב זה שיש בהם אומגה 3. עכשיו הקשר בין אומגה 3 לתחלואה לבבית התגלה באינדקס שחקרו פרופסור אמריקני וגרמני האריס וונשאקי, שהם התייאשו ממדד הכולסטרול והיכולת שלו לנבא את התחלואה והייתה תמותה לבבית מהתקפי לב כבר בתחילת שנות ה-2000, לפני כמעט 20 שנה ועלה להם רעיון בעקבות המחקרים האלה על יפנים ואנשים בסרדיניה והם בדקו את אינדקס אומגה 3 בדם ומצאו גרף מדהים ואני שלחתי לך גרף אחד כזה מ-הביו קליניק.
פרופ' יהודה אדלר : נכון.
גיא בן צבי : שמראה, קודם כל שהסיכוי למות מהתקף לב פתאומי, זה מצב שאתה עדיין לא מטופל בבית חולים, אלא אתה מת פתאום, אתה בטח מכיר את המושג הזה יותר טוב ממני, הוא תלוי בפונקציה של כמה אומגה 3 יש בדם והם אפילו הגיעו לערכים. הסיכון שלך, אם אתה מתחת לארבעה אחוז שזה פשוט אומר, מה אחוז האומגה 3 בדם, זה מדד מאוד פשוט. מתחת לארבעה אחוז הסיכון שלך הוא 100, אז אם אתה תעלה מעל לשמונה אחוז, רק תכפיל את כמות האומגה 3 בדם, הסיכון יירד ב-80 אחוז, כלומר יירד ל-0.2, זה השפעה מאוד דרמטית. עכשיו, זה הוביל אותם והרבה אחרים לחשוב, אוקיי, איך מעלים את האינדקס הזה ופה כבר יש שאלה, מה מראים המחקרים הקליניים. כלומר, יודעים שאם אינדקס עולה כתוצאה מזה שאתה אוכל דגים אתה יותר מוגן, אבל האם זה גם קורה בהשפעה של לקיחת תוספי תזונה ואומגה 3 בצורת שמן דגים, בצורת קפסולות.
פרופ' יהודה אדלר : מה העמדה של האמריקן הארט, איגוד רופאי הלב האמריקני, לגבי מתן אומגה 3 למניעת תחלואה לבבית?
גיא בן צבי : אז הם הוציאו, יש לי את העמדה שלהם, של אמריקן הארט אסוסיאיישן, והם ממליצים על מינון גבוה כמניעתי, לאנשים שהם בסיכון גבוה. עכשיו המחקרים מתחלקים לכמה מחקרים. הם מראים שאנשים שהם בסיכון נמוך, תוספת של אומגה 3 לא מורידה להם את הסיכון, אבל האנשים שהם בסיכון גבוה, תוספת אומגה 3 מורידה להם משמעותית את הסיכון. כלומר, פה זה מתחלק לשתי אוכלוסיות שונות ואז הם אומרים, אם אתה בסיכון גבוה, תיקח שני גרם ליום. שני גרם זה מספר סביר, אני מכיר טוב את המינונים, הבעיה שלי עם המספר של השני גרם ליום שהוא לא מתחשב בגודל הבן אדם. אם זה בן אדם קטן, צעיר, נניח נער ששוקל 50 קילו, או בן אדם שמן ששוקל 150 קילו, המינון צריך להיות בהתאם, אני טוען שהוא צריך להיות מנורמל ואני פיתחתי גם איזה מחשבון שבעזרתו אפשר לדעת כמה לקחת, אבל ההמלצה של איגוד רופאי הלב האמריקני היא 2 או 2.4 גרם ליום, למי שהוא בסיכון גבוה ואין ספק, שבן אדם ממוצע, ששוקל בין 70 ל-80 קילו, שייקח 2.4 גרם ביום, הוא יעלה מאינדקס 4 לאינדקס 8, שמוריד את הסיכון די מהר, בסביבות חצי שנה ייקח לו או משהו כזה. כלומר, זה כמו לאכול הרבה דגים, אז זאת העמדה שלהם.
פרופ' יהודה אדלר : כן. גיא, יש לי כאן שאלות מהמאזינים.
גיא בן צבי : וואלה? איזה יופי.
פרופ' יהודה אדלר : וואלה, אתה רואה? אתה כבר מעניין, למרות שאנחנו מעט זמן. שאולת אותי אתי מתל אביב, למה זה כל כך יקר?
גיא בן צבי : תשמע, זה לא יקר. גרם שמן דגים מקפסולות, עולה בערך שקל וחצי - שקל ארבעים, כשגרם שמן דגים בדג, איזה דג שלא תיקח שיש בו אומגה 3, עולה לפחות 15 שקלים. כלומר, לא פחות מפי 10. זאת אומרת, אם אתה רוצה שהמקור אומגה 3 שלך יהיה מדגים, אתה צריך להשקיע המון המון כסף. אגב, לאתי מתל אביב, הדג שהכי יעיל לקבל את זה ממנו והוא הכי בזול זה סרדין בקופסה, אם את שואלת, לא סלמון.
פרופ' יהודה אדלר : אני לא יודע מה עם אתי, אני מת על סרדינים.
גיא בן צבי : אני גם, אני אוכל סרדינים, לא כל כך בשביל האומגה, יותר בשביל החלבון וזה פשוט טעים אז אני אוהב את זה. אז זה לא יקר, אם משווים את זה לאלטרנטיבה, אולי היא צריכה לשאול למה הדגים כל כך יקרים.
פרופ' יהודה אדלר : כן.
גיא בן צבי : זה בגלל שגמרנו את הדגים, אז הם נדירים.
פרופ' יהודה אדלר : הבנתי. אתה יודע גיא, שחז"ל גם המליצו על שימוש באכילת דגים, כמרפא?
גיא בן צבי : ברור. יש בכלל, הנושא של עם מה לאכול אומגה 3, זה נושא לדיבור אחר פעם, אבל במסורת היהודית מפרידים את הדגים מסוגי בשר אחרים, גם מחלב וגם מפרידים חלב מבשר והדבר הזה יש לו משמעות, כי בדגים יש הרבה אומגה 3 והיא סובלת בקיבה, ספציפית בקיבה היא סובלת כשהיא באה במגע עם בשר אדום, זה גם כן מחקר שנעשה בארץ. אז אני חושב שיש הרבה מאוד אמת במסורת היהודית התזונתית, זה לא סתם כל חוקי הכשרות האלה.
פרופ' יהודה אדלר : גיא בן צבי, המייסד של חברת אומגה 3 גליל, אני מאוד מודה לך, היה מרתק ואני בהחלט חושב שחשוב לקחת אומגה 3.
גיא בן צבי : אוקיי. אולי נדבר בהמשך עוד פעם על הדברים האלה.
פרופ' יהודה אדלר : בשמחה. הדברים מאוד חשובים. ערב טוב, גיא.
גיא בן צבי : ערב טוב, תודה.
פרופ' יהודה אדלר : להתראות. דוקטור עמוס בר, מומחה לרפואת נשים בקופת חולים מכבי. גיל המעבר, הורמונים, בלגנים.
ד"ר עמוס בר : חלק מהחיים, אין מה לעשות, זה שלב בחיים.
פרופ' יהודה אדלר : במקרה הטוב. אז מה זה באמת גיל מעבר? מתי זה קורה?
ד"ר עמוס בר : גיל מעבר זה בסך הכל, משהו שהוא חלק מהחיים של האישה. בדרך האישה, בערך בסביבות גיל 50, בארץ היום זה אפילו ירד לגיל 48 בערך, שבו מאגר הביציות שלה הולך ומתדלדל עם השנים, עד שהיא מפסיקה לייצר הורמונים בעצם. ואז היא נכנסת לתקופה אחרת של החיים שלה, שזו תקופה שבה היא לא מבייצת יותר, היא לא יכולה להיכנס להיריון יותר ויש מין שקט הורמונלי, זה כבר לא סערה הורמונלית שהייתה קודם, שאנחנו מכירים, טרום-ווסת, ביוץ וכל הדברים האלה. אז בסך הכל מדובר על תהליך של תום הווסת, באנגלית זה מנופאוזה, הווי אומר, הפסקה של הווסת והיצור האנושי, האישה היא אחד היצורים הבודדים בעולם, שממשיך לחיות ולהתפתח מעבר לגיל הפריון שלו. במצב שיש לנו היום, יש נשים שחיות בערך שליש מהחיים שלהן, הן ממשיכות לחיות במצב המיוחד הזה, שהוא אמנם דבר טבעי, אבל הוא גורר אחריו כל מיני שינויים, שהם בהחלט שינויים תחלואתיים עם השנים. מבחינת מה עובר על האישה כשהיא נכנסת לגיל מעבר, אז עוד פעם, כמובן שכל מה שאני אגיד עכשיו, זה לא דברים שקורים לכולן, אבל באחוזים גבוהים, חלק גדול מהדברים קורים, אז כולנו מכירים ושמענו על גלי החום, כולנו שמענו על חוסר השינה והזעות בלילה, זה הדבר הקלסי שכולם מדברים עליו, אבל הרשימה היא די ארוכה והיא כוללת גם למשל, כאבי מפרקים. בתחום שלך, אתה בטח מכיר את האישה שמריצים אותה לקרדיולוג בגלל שיש לה דפיקות לב ובסך הכל, כל מה שיש לה זה..
פרופ' יהודה אדלר : מאוד שכיח, מאוד שכיח.
ד"ר עמוס בר : נכון. כל מה שיש לה גיל מעבר והיא צריכה בסך הכל הורמונים בשביל לסדר את זה וכולם מטפלים בה. וזה הדברים שיכולים לקרות בדברים המיידיים, אחרי כניסה לגיל המעבר, יש דברים שקורים עם השנים. בהמשך יכול להיות לנו השפעה על עור הפנים, על הסחוסים, יש לנו השפעה על הנרתיק, הנרתיק מתחיל לאבד את האלסטיות שלו, מאבד את הריריות שלו הרטובות ואז גם נשים מקבלות תסמינים שונים כמו למשל דלקות שתן חוזרות, שוב, נשים שמורצות על ידי רופא משפחה ומקבלות אנטיביוטיקה, כל הזמן על דלקות שתן, במקום לקבל איזה שהוא טיפול הורמונולי-ווגינלי מקומי, שיפתור להן את הבעיה הזאת, כי זה הגורם לדלקות השתן, זה גורם גם להפרעה ביחסי מין, כי יש צריבה ויש כאבים ביחסי מין ואנחנו הולכים הלאה ואנחנו מגיעים בסוף, גם למחלות לב, סוכרת ואובדן סידן מהעצם שקורה ואצל נשים בגיל המעבר, יש אובדן סידן מהעצם די מהיר בכמה שנים מיד אחרי כניסה למנופאוזה, שלא אופייני לגברים. אצל גברים זה יורד בהדרגה, אצל נשים יש איזה מין הידרדרות כזאת, ב-8 השנים הראשונות, מיד אחרי שהן נכנסו לגיל המעבר. אז כן, זה תהליך טבעי מצד אחד, מצד שני, יש לו המון המון תופעות לוואי.
פרופ' יהודה אדלר : אתה אמרת גיל 50, גיל 48 בארץ. כמה זמן זה נמשך?
ד"ר עמוס בר : בגדול, מהרגע שנכנסת לזה, זהו, את לא יוצאת מזה. התסמינים..
פרופ' יהודה אדלר : כשאתה אומר גיל מעבר, זה מאותו רגע שנכנסת לזה עד המוות?
ד"ר עמוס בר : בגדול כן.
פרופ' יהודה אדלר : אוקיי.
ד"ר עמוס בר : זאת אומרת, זה אחרי זה. תראה, אנחנו יש לנו מונחים שונים, יש לנו פרה-מנופאוז, מנופאוז שזה עצם הפסקת הווסת ופוסט-מנופאוז, אבל בגדול, כשאנחנו מדברים בעברית פשוטה עם בני אדם, אז כשאנחנו מדברים על גיל המעבר, אנחנו מתכוונים נפסקה לך הווסת וכל מה שקורה מעבר לזה, התהליכים שקורים מעבר לזה, זה המצב בו את ממשיכה לחיות. צריך לדעת שהתסמינים האלה, הם לא רק דברים שהם אי-נוחות, אוקיי? גלי חום למשל, קודם כל הם יכולים להיות דברים שממש מפריעים לתפקוד. בוא לא נשכח היום, שהיום נשים בנות 50 ומעלה, מנהלות את העולם, בכל התפקידים, בין אם זה כך את מרקל וכך נשים בתפקידים בכירים בתעשייה ובבתי משפט ובכל מקום אחר והתסמינים האלה, בהחלט הם לא רק אי-נוחות ואי-נעימות, כי לכל הנשים אומרים להן, טוב, זה טבעי, זה אוקיי, לא נורא, זה גובר על כולן. זה לא בדיוק ככה, כי מי שלא ישנה בלילה היא לא מתפקדת למחרת היום. אני לא מדבר על זה שיש מחקרים שמראים, שאנשים שלא ישנים כמו שצריך, בהמשך יש להם עלייה בתחלואה קרדיאלית ובסי-ווי-איי, בשטפי דם במוח. גלי החום גם כן, גלי החום יכולים להימשך, היו אומרים, אוקיי, זה ייפסק, שנה -שנתיים- שלוש זה ייפסק לך, לא, יש נשים שסוחבות את זה 20 שנה ויותר. לי יש פציאנטיות שהן בנות 80 שעדיין מתלוננות על גלי חום. ירידה בחשק מיני. הדברים האלה כולם גם משפיעים מאוד על האישה, על האישה ועל התפקוד שלה בעבודה ובחיי היום-יום. למשל, במחקר שנעשה באנגליה, שעשתה האגודה האמריקנית.. האגודה הבריטית לגיל המעבר, הם הסתכלו מה ההשפעה שיש לגיל המעבר על האישה, בחיי היום- יום, זאת אומרת, אנחנו כאילו אומרים, אוקיי, זה כלום, אבל זה לא. קרוב ל-50 אחוז מהנשים האלה, הייתה להן ירידה בחשק מיני ובתפקוד מיני. קרוב ל-50 אחוז הייתה להן פגיעה בחיי היום-יום בבית, בתפקוד הביתי היומי שלהן. עוד פעם, היא לא ישנה היא לא מתפקדת, היא עצבנית, היא רבה עם הבעל כי אין לה את החשק המיני.
(15
5 אייטמים אחרונים של עמוס בר
שנה מרואיינ/ת: עמוס בר
 
20/11/2018,   קשת 12 ,  פרופ' עמוס בר רופא נשים, מזכיר האיגוד הישראלי לאמצעי מניעה - מחקר חדש חושף את הקשר בין גלולות למניעת הריון לדיכאון     הזמן תמלול
11/10/2018,   רשת 13 ,  עמוס בר עורך משנה "בלייזר", דניאל הרוש יו"ר עמותת כולנו משפחה - סקר מקיף ראשון של מגזין בלייזר בנושא האבהות הישראלית, 39% מהאבות לא אוספים מהגן ומבי"ס, 60% מעדיפים שבת הזוג תהיה אמא במשרה מלאה     הזמן תמלול
29/06/2016,   ערוץ 2 ,  ד"ר עמוס בר חבר האיגוד הישראלי לאמצעי מניעה - מחבר המדריך הישראלי להריון ולידה , הדרכה לצעירים לחינוך מיני , שרה קרן - מנחה מוסמכת למיניות בריאה מטעם אגודת דלת פתוחה , שיחה עם א' שנכנסה להריון בגיל 16 ,שרון צ'רקסקי מנכ"לית עמותת דלת פתוחה     רכוש תמלול
25/05/2016,   ערוץ 2 ,  ד"ר גיל יוסף שחר מנהל מרכז רפואת הרמב"ם - מחקר על הנזק מצריכת גלולות למניעת הריון באופן קבוע , כנס אוכלים בריא בירושלים בסינמה סיטי ,ד"ר עמוס בר רופא נשים וחבר ועד האיגוד הישראלי לאמצעי מניעה    רכוש תמלול
24/08/2015,   ערוץ 2 ,  הליבידו הנשי - גלולה חדשה המעודדת חשק מיני אצל נשים. ד"ר עמוס בר, מומחה רפואת נשים, מכבי שירותי בריאות - כתב הספר המדריך הישראלי להריון ולידה: זה עניין פוליטי.     רכוש תמלול