22 צפייה בגלריה
עלייה לרגל בחג הסוכות מיד אחרי שחרור העיר, למרגלות חומת העיר העתיקה, ירושלים 1967
(פוטו אביב, ארכיון קק"ל)
אם אתם מתגעגעים לסוכות של 2019, בלי ריחוק חברתי ובלי מסכות – מה תגידו על צילומים נדירים הנחשפים פה לראשונה משנות ה-50 וה-60? חג סוכות בארץ ישראל הישנה והטובה תועד במצלמותיהם של צלמי קק"ל (הקרן הקיימת לישראל), והתמונות השתמרו במשך שנים בארכיון.
בין צילומי השחור-לבן הגנוזים נמצאו תיעודים אחרי מלחמת ששת הימים, באותו חג סוכות הראשון מזה 19 שנים שבו ניתן היה לעלות לעיר העתיקה בירושלים, ולהגיע לכותל המערבי בעיר המאוחדת. לראשונה באותה השנה הוקמה סוכה בבית לחם, מקום הולדתו של דוד המלך, בסמיכות לקברה של רחל אמנו. בצילומים נראים שווקי ארבעת המינים לקראת חג הסוכות, בצפיפות שהפכה את כולם למרקם אנושי אחד, הן בחוצות ירושלים וגם בתל אביב.
בצילומים המרגשים תועדו גם תהלוכות וחגיגות בקיבוצים שחגגו את חג האסיף - שבמסגרתו היו יישובי הארץ מציגים את אחרוני הפירות שנאספו בשדות לפני תחילת עונת הגשמים. בצילום אחר משנת 1967 נראים נשיא המדינה השלישי, זלמן שזר, ורעייתו רחל כצנלסון שזר, כשהם מקבלים את פני האורחים בסוכת הנשיא בירושלים. את הקרדיט לתחילתה של המסורת לפתוח את מעון הנשיא בחג הסוכות לקהל הרחב, הנהיג נשיא המדינה השני של מדינת ישראל, יצחק בן-צבי.
"פעם גם חילונים חגגו סוכות"
אפרת סיני, מנהלת הארכיון של קק"ל, שתחת ידיה עוברים אינספור צילומים בעלי חשיבות הסטורית, מתרגשת באופן מיוחד מהצילום של טקס מתן דגל ירושלים, משנת 1955. "מעבר לאסתטיקה ולחגיגיות שבצילום, יש פה תיעוד של טקס שהיה בעל חשיבות עצומה", היא אומרת. "מדובר בתחרות יוקרתית שהתקיימה מידי שנה, החל משנת 1934 0תקופת המנדט) ועד שנת 2003, בחג הסוכות, בין מוסדות חינוך בישראל. במסגרת התחרות, זכה בדגל ירושלים בית הספר שפעל באופן מיוחד סביב ערכיה החינוכיים של קק"ל, כמו יציאה לנטיעות, וקיום קשרים פעילים עם בתי ספר בגולה".
פרופ' מעוז עזריהו, ראש מוסד הרצל לחקר ציונות באוניברסיטת חיפה, מתגעגע לסוכות של נוף ילדותו: "חג הסוכות ביישוב היהודי לאחר קום המדינה היה חלק מהנוף היישובי ללא קשר לדת, וללא האבחנה שיש היום שחגים יהודיים הם דתיים", הוא מספר. "זה היה חג של גני ילדים ובתי ספר, האותם מקומות שבהם המורשת והמסורת נשמרים הכי חזק. אחר כך, עם השנים, החג הוגבל סקטוריאלית. אבל באותן שנים מוקדמות היית רואה את הסוכות כחלק מהנוף. בתל אביב, למשל, בניית סוכות בבתים חילוניים לא היו דבר נדיר, בדיוק כמו הטנקים שהוצבו בכיכר מלכי ישראל והיו חלק מהנוף, כי עיריית תל אביב אימצה את חיל השריו,ן עד שזה נתפס כמיליטריסטי, והופסק בשנות ה-70.
"כילד בתל אביב, אני עדיין זוכר את הריח הזה של הסוכות, את הקישוטים הצבעוניים, את ההליכה לבית הכנסת עם אבא ולא בהכרח כי היינו דתיים. ירושלים לעומתה הייתה יותר מסורתית. הסוכות הן חלק מהארכיטקטורה של הבניינים וכך גם בבני ברק. עם השנים החג הפך להיות לא רלוונטי בקרב החילונים, מין חג כזה שמגיע אחרי ראש השנה שכולם אוהבים לחגוג, ואחרי המתחים והימים הנוראים של יום הכיפורים. וכך הפך סוכות עם השנים לחג של הפוגה, שהרוב מנצלים לחופשה בחו"ל".
"שמחת תורה", הוא מוסיף, "לא ממש מעניין את האנשים, אלא אם הם מתעניינים בהשלמת פרשת השבוע. וככה לאט-לאט הסוכה נעלמה עם השנים מהנוף של המשפחות החילוניות, ואיתה גם ארבעת המינים וכל עניין בניית הסוכה כאקט משותף של ההורים עם הילדים, או הסבים עם הנכדים. אבל בבתי הכנסת והקהילה הדתית זה עדיין נחשב לחג חשוב שנחגג באדיקות. רק השאלה אם ירד גשם בסוכות, עדיין רלוונטית לכולם".
22 צפייה בגלריה
סוכה המקשטת את חצר המוסדות הלאומיים בירושלים בטקס מתן דגל ירושלים של קק"ל
(אברהם מלבסקי, ארכיון קק"ל)
22 צפייה בגלריה
סוכה שהוקמה בחצר בניין המוסדות הלאומיים במהלך טקס מתן דגל ירושלים, שנת 1955
(אלכס סטרז'מיסטר, ארכיון קק"ל)
22 צפייה בגלריה
סוכה שהוקמה בחצר בניין המוסדות הלאומיים בטקס מתן דגל ירושלים
(אברהם מלבסקי, ארכיון קק"ל)
22 צפייה בגלריה
חחגיגות בסוכה בטקס מתן דגל ירושלים בחצר המוסדות הלאומיים על יד קק"ל
(אלכס סטרז'מיסטר, ארכיון קק"ל)
פורסם לראשונה: 13:42, 08.10.20
