נשיא המדינה ריבלין יעזוב את משכן הנשיא רק ב-15 ביולי הקרוב, אבל המירוץ לנשיאות העלה הילוך השבוע אחרי שהזמר יהורם גאון ויו"ר מפלגת העבודה עמיר פרץ הודיעו על כוונתם להתמודד לתפקיד. מתמודד נוסף הוא חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק, שהגיע לאולפן כיפה כדי להסביר מדוע הוא רץ לנשיאות, מה הוא יביא איתו למשכן הנשיא ולמה המוסד הזה צריך להתעדכן.
"אני יוצא למסע בעם ישראל. הרושם הוא שבעם ישראל, לפחות זה שמתקבל מהרשתות החברתיות, והפרהסיה הפוליטית, שיש קיטוב בעם ישראל, מהחריפים שהכרנו. רמות של שנאה ודה לגיטימציה מוחלטת לאחר. יש פה גוף שאמון על הדבר הזה. הגוף הזה צריך להתעדכן. אנחנו לא חיים בדור שיש נפוליאונים ובן גוריונים, שיש כל מיני דמויות נישאות מעם. גורם שרוצה לעסוק באיחוי הקרעים בחברה הישראלית, בהצפת הטוב בחברה הישראלית, לא יכול לעמוד מלמעלה, לזרוק סיסמאות ולהטיף מוסר. הוא צריך לרדת לשטח ולהפשיל שרוולים ולתת לכל חלק מהחברה הישראלית את התחושה שמכבדים אותו ונותנים בו אמון. המוסד שצריך לעשות את זה הוא מוסד הנשיאות.
מי יהיה הדייר הבא? בית הנשיאצילום: מנדי הכטמן, פלאש 90
"התברכתי ברוך ה' בשלוש תכונות שיכולות להתאים מאוד לדבר הזה: הדבר הראשון, הוא שיש לי את יכולת ההכלה. אני יושב עם אנשי רוח באקדמיה, פשוטי עם או אנשי עמל כפיים, מכל חלקי החברה. עצמאים ושכירים, פריפריה וקיבוצניקים, אשכנזים וספרדים, חרדים ומתנחלים, כל חלקי החברה הישראלית, ועם כל חברה שאני יושב אני מצליח להזדהות, להקשיב, להבין, ובאמת לחוש אמפתיה.
"הקשר שלי עם יהדות התפוצות הוא הדבר השני. אנחנו זקוקים לשדרוג מאוד משמעותי בקשר הזה בינינו לבין יהדות התפוצות. לי יש ניסיון רב בתחום הזה. התכונה השלישית היא תפיסת פני ישראל בעולם כחברת מופת. היכולת ליצור קשר עם דמויות ברמה הפוליטית הבין לאומית. ומכיוון שכך ושראיתי שיש צורך גדול הצגתי את מועמדותי, הכרזתי על יציאה לדרך אבל היציאה הזאת היא במסע, מסע מאוד משמעותי בחברה".
אמרת: "אני איש פשוט, אני מתחבר", אבל מצד שני אנשים יאמרו "יהודה גליק הוא איש הר הבית, יהודי משיחי". איך אתה מתמודד עם הטענות האלה?
"כל מי שמכיר את הפעילות שלי לאורך השנים בהר הבית, יודע שהיא באה ממקום של ענווה, ממקום של רצון להפוך את המקום הזה למקום מכיל. וזאת בדיוק המשמעות של "ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים". אני מוביל קבוצות, יהודים ולא יהודים, חילונים ודתיים בהר הבית, אני מקרב את מושג ירושלים לכלל החברה הישראלית. נדמה לי שכשהתחלתי לעבוד בנושא הר הבית, הדביקו לי תדמית מאוד קיצונית.
גליק בהר הביתצילום: פלאש 90. יונתן זינדל
"הרבה אחרי הפעילות הזאת, אפשר לפגוש את כל אלה שעבדו איתי בכנסת וגם מחוצה לה, כשפוגשים אותי רואים שהתדמית אחרת, אפשר לראות שגם הציבור הישראלי רואה שיש פער עצום בין הסטיגמה שמדביקים לאנשים ובין מי שהם באמת. וזה מסר שכדאי ללמוד אותו. אנחנו מדביקים סטיגמה לכל מיני אנשים, אבל כשפוגשים אותם מקשיבים להם ורואים אותם, אנחנו יכולים לחשוף יכולת שיח מהותית, שרק כשאתה מדבר איתם עין בעין לב אל לב ויוצר מפגש אתה יכול להגיע לדבר הזה".
יש חברי כנסת שכבר הודיעו שיתמכו בך?
"המסע הזה הוא לא רק בקרב חברים כנסת, אמנם הם אלה שמצביעים, אבל אני מאמין שהם צריכים להצביע לנשיא בתור נציג העם. אני פעיל עכשיו מאוד בתוך העם. אני פעיל עכשיו בצורה משמעותית בארגון שהקימה אשתי, ונקרא אמי"צים, אלמנות ויתומים צעירים. יש עכשיו 30 אלף ילדים יתומים, עד גיל 18. בדרך כלל החברה הישראלית מקבלת חשיפה ליתומי צה"ל ויתומי טרור. יש בישראל 200 יתומי טרור ו-400 יתומי צה"ל. 30 אלף יתומים שקופים שלא רואים אותם. אני יוצא ופוגש אותם, מדבר איתם. אבל זאת רק דוגמא של יכולת להציף את האור של אנשים השקופים. זה הדבר, להגיע לאנשים שמרגישים שלא מרימים אותם".
אתה אומר "אמנם חברי הכנסת הם אלה שיבחרו, אך גם הציבור חשוב", כרגע התמיכה הציבורית בך היא לא בשמיים, אתה לא מוביל בסקרים ויש לך עוד דרך לעשות.
"מפה אפשר רק לעלות (צוחק). כמעט כל הדברים שעסקתי בהם בחיים שלי, כשהתחלתי - אמרו לי: "אין לך סיכוי". אם במאבק נגד חברות הטבק, וגם במאבקי הר הבית, וגם להיות חבר כנסת, אמרו שאין לי סיכוי. כשהרצל התחיל את הקונגרס הציוני הראשון, תמכו בו חצי אחוז ממדינת ישראל. החרדים היו נגדו, הרפורמים היו נגדו, הסוציאליסטים, הבונד ואפילו הרוויזיוניסטים היו נגדו. כשאני יוצא למסע אני מסתער עליו. מה שאותי מעניין זה אם אני חושב שזה נכון, אם אני יכול, ואם אני חושב אני מתאים.
"ברגע שאני בוחן את שלושת הדברים האלה, המסע הוא נכון, אני יכול ואני חושב שאני מתאים, אני הולך על המסע הזה, אני מסתער עליו. אם כבר הייתי מוביל בסקרים לא היה לי מה לעשות. התפקיד שלי הוא לשכנע את הציבור שאני יכול, אני מתאים וזה נדרש. מכיוון שאם עוד פעם יהיה לנו נשיא, שהוא דמות ייצוגית-פוליטית מנותק, או שהוא דמות שאין לו יכולת לשיח עם העולם הפוליטי הבין לאומי ואין לו יכולת התקשרות עם האיש הקטן, הפשוט מהרחוב, אז חבל על מוסד הנשיאות".
אתה רומז על ריבלין?
אני לא אמרתי שום דבר על מישהו אחר. מדבר על עצמי.
אז מה אתה כן חושב על הנשיא ריבלין?
"אני חושב שהמתווה של הנשיאות שנדרש היום הוא מה שאמרתי. מוסד שיוצא מהבית ולא מטיף, שלא מנותק מהעם, אלא שמתחבר אל העם ומפשיל שרוולים, זה המתווה שאני בא איתו, ואני חושב שזה המתווה הנכון בעת הזאת. כי אם מוסד הנשיאות מתערב בפוליטיקה הישראלית, אז חבל, יש לנו מספיק מוסדות פוליטיים, יש בכנסת מספיק ויכוחים פוליטיים. אם מוסד הנשיאות הוא מנותק מהעם אז לא צריך אותו. כל הרעיון הוא שהמוסד יהיה בפנים, מחובר לשטח, יוצא החוצה ומפשיל שרוולים".
צילום: הדס פרוש, פלאש 90
לאיזה נשיא אתה מתחבר, רוצה להידמות אליו בתפיסה?
"אני רוצה להיות דומה לרבי שמעון בן גמליאל שפתח את השער של בית המדרש, לרבי אלעזר בן עזריה, ובשאיפה להידמות ליהודה גליק. לאור שאני מקרין לציבור. להיות אני ולהישאר אני. כשאתה נשיא יש חשש להתנשאות, ואני רוצה להתמודד מול השנאה, אלה אותם אותיות. אני רוצה להיות נישא מערת העם ולא מעל העם. אני רוצה שאנשים יתחברו לאור שיש בי שאני משתדל להפיץ, אני רוצה להגיע למקומות החשוכים והשכוחים בעם הזה ולהביא אור לכל המקומות האלה".