ארכיון המדינה, הגנזך הלאומי של מדינת ישראל, אוצר בתוכו לצמיתות את כל החומר הממשלתי בעל ערך לשמירה. יש בו גם אוסף מוצגים מקורי ועשיר בנושאי ארץ ישראל, הכולל גם אלפי סרטים תיעודיים. אוספיו כוללים כ-40 ק"מ של מדפים עמוסים בקופסאות ותיקיות, המכילים כ-400 מיליון דפי תיעוד. ישנן כחצי מיליון תמונות וכן אלפי הקלטות אודיו ווידיאו.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
על מנת לעשותו נגיש לציבור ולהתאימו לאינטרנט, נעשה מאמץ יום יומי לסריקת החומר העצום. עד עתה נסרקו כ-170 מיליון מסמכים, 38 מיליון מהם הועלו לאתר הארכיון ועומדים לרשות הציבור. לא עוד תיקים ומדפים מאובקים, אלא ניתן כיום לשבת בבית ולהנות מחוויית התיעוד הדיגיטלית.
מדי שנה נסרקים כ-15 מיליון דפים, אך גם מספרם גדל בהתמדה. כך מניחים כי פרויקט הסריקה יימשך לתוך העשור הרביעי של המאה ה-21. בבדיקה נמצא תהליך שיכול לקצר את משך הנגשת החומר לציבור, זאת במידה והארכיון יצליח ליישם אמצעים של בינה מלאכותית, על מנת לזהות חומר רגיש שאינו לפרסום.
ארכיון המדינה נמצא מאז שנת 2014 בהר חוצבים, ברחוב הרטום 14, בלב אזור הייטק. זהו אחד מהמקומות המעניינים לביקור בארץ ויש גם מרכז מבקרים חווייתי ומעשיר שהבולט והמרגש בו הוא חדר להנצחת ראשי ממשלה ונשיאים שהלכו לעולמם. מתחת לכל אחד מצילומי 16 הדמויות נמצאות מגרות עם חפציהם האישיים, ומתחתיהן תיקים עם המסמכים החשובים ביותר עליהם חתמו, מכתביהם האישיים ותיאור התחנות הבולטות בחייהם.
במגירה של גולדה מאיר, מונחים תיק היד האישי שלה, קופסת סיגריות עם מאפרה ותעודת סיום בית הספר בו למדה במילווקי טרם עלייתה ארצה. במגירתו של חיים הרצוג נמצא תקליט עם שיחותיו ערב מלחמת ששת הימים, כפפת איגרוף (בצעירותו היה אלוף מכבי דבלין) וסידור תפילה פתוח, במקום בו מופיעה התפילה לשלום מדינת ישראל שחיבר אביו אייזיק הרצוג בהיותו הרב הראשי של המדינה.
במגרה של מנחם בגין נמצאים בין השאר הטרנזיסטור אליו היה צמוד תמיד, טיוטת הסכם השלום עם מצרים, תעודת הזהות המזויפת בהיותו במחתרת וכלי שחמט (משחק בו היטיב לשחק).
ארכיון המדינה, המגירה של חיים הרצוג (צילום: אדם אקרמן)
ארכיון המדינה, המגירה של גולדה מאיר (צילום: אדם אקרמן)
בחדר הקבלה מוצג סרטון עם השחקנית שני כהן, המובילה את הצופה לסיור וירטואלי בין מדפי התיקים והאוצרות השמורים בתוך המרתפים. הסיור מתעכב על מתנות יקרות ערך שקיבלו ראשי המדינה והופקדו בארכיון. ביניהם כתר מזהב משובץ בפנינים שנסיך תאילנדי הגיש כשי, ואבנים שהביא טייס החלל ניל ארמסטרונג מהירח, שהנשיא ניקסון העניק לנשיא זלמן שזר. מרתק הסרטון המתעד את מבצע אנטבה וההכנות לקראתו. מתויק גם מכתב התלונה של אידי אמין לראש ממשלת ישראל, שלדבריו לא הוצגה דמותו נכונה בסרט שהופק על המבצע.
הגנזך נוסד ב-1949 ונמצא תחת חסותו של משרד ראש הממשלה. כיום מועסקים בו כ-100 עובדים העוסקים בזיהוי התיעוד שבמוסדות המדינה ובהבאתו לארכיון, סידורו ושימורו, ובעשורים האחרונים הנגשתו לציבור הרחב באתר האינטרנט של הארכיון.
בגנזך מצוי גם חומר בעל סיווג מדיני ובטחוני שעדיין סגור לציבור הרחב, ובו מידע על פרשיות עלומות, שירותי הביון של מדינת ישראל ונושאים נוספים שטרם ניתן לפרסם מסיבות ביטחון וצנעת הפרט. תקופת החיסיון וחומר מסווג נמשכים בין 15 ל-90 שנה.
כיום פתוחים לציבור מרבית התיקים של משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה מ-1948 עד 1975, וניתן למצוא בהם חומר רב השופך אור על מדיניות הממשלה בתקופות המשבר של מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור. לגופים ביטחוניים כמו השב"כ, המוסד, משרד הביטחון והוועדה לאנרגיה אטומית יש ארכיונים משלהם – הנחשבים לשלוחות של ארכיון המדינה.
ארכיון המדינה, סרטון הדרכה בהנחיית השחקנית שני כהן (צילום: אדם אקרמן)
רוצים להישאר מעודכנים?
האוספים מייצגים חומרים מקוריים שכל אזרח יכול לעיין בהם והם חולקו לפי התקופות ההיסטוריות. בתקופה שבין השנים 1917-1830 ניתן לדוגמה לראות את התוכניות שיזם השלטון הטורקי להקמת תחבורה ציבורית ממונעת בירושלים ("רכבת קלה"). הטורקים ניסו לעניין את ממשלת צרפת להשקיע כספים בהקמת חשמלית בעיר, כפי שהצליחו ב-1892 לבנות את קו הרכבת בין יפו לירושלים בהשקעת יזמים פרטיים. בשלהי שלטונם בירושלים, תכננו הטורקים לבצע עבודות שיפוץ יסודיות בעיר בעזרת מהנדסים מצרפת ולהאיר באור חשמל את רחובות העיר העתיקה.
בין האוספים מהתקופה הזו, תוכנית ביקורו של הקיסר וילהלם השני בארץ, כולל גם פגישתם בירושלים עם המשלחת הציונית בראשותו של בנימין זאב הרצל.
באוספים מתקופת המנדט הבריטי ישנן גם רשימות של רכוש שהוחרם על ידי הצבא הבריטי בעת כניסתו ב-1917 לירושלים. ישנו מבחר מאוסף התצלומים האישי של אדווין סמואל, בנו של הנציב העליון, המתעד ביקורים של אישים בארץ, ביניהם הלורד רוטשילד וג'ורג' ברנרד שאו.
ארכיון המדינה, כניסה למרכז המבקרים (צילום: אדם אקרמן)
עוד מתועדים אירועים היסטוריים כמו פתיחת האוניברסיטה העברית ותחילת שידורי הרדיו של "קול ירושלים". ישנם גם יומני קולנוע ובהם כתבה על "השבת השחורה" בקיבוץ יגור ב-1946. ניתן לראות את הפתקים ששלח חבר האצ"ל דב גרונר מתא הנידונים למוות, וכתב היד של ספר זיכרונותיו של איתמר בן-אב"י, על אביו אליעזר בן יהודה.
מוצג איכותי הוא אלבום "מצפה" שהוענק על אנשי המושבה האמריקאית בירושלים לנציב העליון הבריטי הרברט סמואל, עם פרישתו ב-1925, ובו 51 צילומים מרהיבים של ארץ ישראל שצילמו צלמי המושבה.
מתקופת הקמת מדינת ישראל ימצא המבקר עניין בטיוטות של מגילת הכרזת העצמאות, הצעות שונות לצורת סמל המדינה והדגל, גיליונות בולים של "דואר יעברי", שטרות כסף ומטבעות ראשונים שהונפקו במדינת ישראל.
בגנזך המדינה נמצאת מגילת העצמאות, חוקי יסוד מוחתמים בחותם המדינה והסכמי השלום עם מצרים וירדן. בפרוט רב מתועדים משפטים בעלי חשיבות לאומית, כמו משפטי איכמן, דמיאניוק וקסטנר. ישנם כ-3,500 תיקים שנאספו על ידי ועדות חקירה לעניין היעלמותם של ילדי תימן ואחרים. תיעוד משפטו של יגאל עמיר כולל עדויות ומוצגים, כמו האקדח שבו נורה יצחק רבין ואפילו הקליעים שהוצאו מגופו.
סמל הארכיון (הלוגו), הוא ציור גרפי של דגל ישראל מתנופף, המורכב מפסיפס כחול, ירוק וחום – צבעי נופי ישראל – והקוביות הלבנות הריקות מרמזות כי מלאכת התיעוד המדעי נמשכת תמיד וכן זרימת מידע לגנזך. מרכז המבקרים בנוי לקליטת חוקרים, תלמידים ומבקרים בכל הגילים. ניתן לתאם ביקור במקום זה באימייל: [email protected].
סמל ארכיון המדינה (צילום: אדם אקרמן)
הכותב: ד"ר אדם אקרמן הוא מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים"
זירבל
מעניין שווה ביקור