הרב עמיטל בראלי
הרב עמיטל בראליצילום: יהונתן הלפרין

מדי פעם אנו מתבשרים על גורמים המעלים יוזמות "למען השבת", בשם האחדות הלאומית והסובלנות באים להפוך את השבת ל"שבת ישראלית", בה כל אדם מגדיר את השבת כראות עיניו.

השפה – שפה נינוחה ומכבדת. המפגשים – מחויכים ומצולמים. אבל התוכן - הרסני.

יזמות אלה מצטרפות למאמצים הולכים וגוברים של פגיעה בפרהסיה היהודית של מדינת ישראל, המתנהלות בחלקן כמאבק כוחני, ובחלקן האחר במתק-שפתים ולשון חלקות, תוך הפרחת סיסמאות "אחדות", המפתות ומאחזות-עיניים.

השבת איננה זקוקה להגדרות חדשות והיא אינה ניתנות לשינוי בידי אדם, השבת היא נצחית ואלוקית. יכולים אדם או קבוצה לאמץ חלקים ממנה, לשמור את כולה או חלקה, אך לא לשנות את עצם הגדרתה, הן העקרונית והן המעשית.

הרצל, בחזונו הידוע באלטנוילנד, מתאר כיצד בעיר החדשה בירושלים, לא רק בעתיקה, פוסקת תנועת כלי הרכב והחנויות נסגרות.

ביאליק, המשורר הלאומי ניסח את היחס לשבת בפרהסיה במובנה המלא, והזהיר: "ארץ ישראל בלי שבת לא תיבנה, אלא תיחרב, וכל עמלכם יהיה לתוהו". עוד אמר: "בלי שבת אין צלם א-לוהים וצלם אנוש בעולם. (…) בלי שבת אין ישראל, אין ארץ ישראל ואין תרבות ישראל. השבת היא־היא התרבות". הוא גם חשש כי "סכנה גדולה נשקפת לנו שנתפלג לשני שבטים, האחד נאמן לקנייני האומה והשני פורק עול וכופר, הולך בדרכי ירבעם בן נבט (!). אם לא נרומם את ערך השבת בתוכנו, כאן ובכל מקום ובייחוד בעיני הדור הצעיר, נבול ניבול, לא תהיה לנו תקומה".

הראי"ה קוק, אשר אותו מנסים לדברר לעתים גם בנושא זה – היה גדול הנאבקים למען שמירת השבת בפרהסיה, אפילו בקיבוצים חילוניים. יחד עם ראשי המזרחי דרש מהנהלת הקק"ל להכניס סעיף בחוזה ההחכרה למתיישבים באדמותיה, כי ישבתו בפרהסיה "מכל עבודות בנין ומלאכה ומכל עבודות שדה וכרם ומפעלי תעשיה ומסחר ונסיעות". בפועל, קבלה הקק"ל סעיף זה, בהשמטת המילה "נסיעות," מה שכמעט גרם לרבנים מימון ובר אילן, ראשי המזרחי, להילחם נגדה.

רובם של האישים הבולטים בימים של טרום-מדינה, שבחייהם הפרטיים לא שמרו מצוות, אך הכירו בערכן הלאומי. כך רובו הגדול של הציבור היהודי במדינת-ישראל כיום, מכיר בערכה הקדוש של השבת כפי שנצטווינו בה בתורה, גם אם אינו שומר את כל הלכותיה.

אל לנו להתפתות לקומץ קטן ופעלתני, הממומן בתקציבי עתק, ואשר מטרתו להוציא את הנשמה מהשבת, ולמסמס את מה שעוד נותר מהפרהסיה היהודית של מדינת ישראל. אדרבא, יש לעודד ולפתח יזמות שיטפחו את שמירת השבת האישית והקהילתית, גם אם באופן חלקי. ובעיקר - יגבירו וינכיחו את יהדותה של המדינה בפרהסיה, ובראשן – שמירת השבת הציבורית במסחר ובתחבורה.