הערב (ראשון), באולם סטאדקזינו בבאזל, באירוע רב משתתפים ובנוכחות נשיא המדינה יצחק הרצוג, יצוינו 125 שנה לקונגרס הציוני הראשון, שנערך בקיץ 1897. אותו אולם, אותו תאריך ואפילו באותה שעה. נקודת ציון היסטורית שבסיומה כתב בנימין זאב הרצל ביומנו את המשפט האלמותי "בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים".
"מבלי להגזים אותו קונגרס היה מהאירועים המכוננים בהיסטוריה של העם היהודי, בחמש מאות השנים האחרונות", משוכנע יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, יעקב חגואל. "יש פה מנהיג יהודי שהלך נגד כולם, שזלזלו בו ואמרו 'אל תפריע, תן לנו להמשיך לחלום על ארץ ישראל'. הוא יצר את האווירה והפלטפורמה. דמות שניתן ללמוד ממנה שחלומות אפשר להגשים".
בשביל להבין איך הרצל עמל קשה בדרך להגשמת החלום, מומלץ לגשת לרשימות שנשמרו בתיקי המשרד הציוני בוינה, המתויקים בארכיון הציוני המרכזי. בכתב יד רשומים שם שמות של כמאה תורמים ולידם הסכום הכספי שנתנו בכדי שהקונגרס הראשון יקרום עור וגידים.
הרצל, למשל, תרם 100 פרנק וד"ר מקס בודנהיימר שהיה יו"ר התאחדות ציוני גרמניה והיו"ר השני של קק"ל תרם 25 פרנק ואילו איזידור שליט שהיה רופא שיניים, מראשי הציונות באוסטריה ומזכירו האישי של הרצל הדהים ושלף מארנקו 150 פרנק.
הרצל, שפיקח על מלאכת ההתרמה, כתב ביומנו. "האמת היא כי לרשותי צבא של שנוררים בלבד. אינני אלא מנהיגם של נערים, קבצנים, ועיתונאים עלובים. אם תאיר לנו ההצלחה פנים, אפשר שהחיל הזה יהיה בו די והוא יהפוך חיש מהר לצבא חזק ומסודר".
הרצל בטח היה מרוצה לראות את יעילות הארגון של האירוע הנוכחי, אוגוסט 2022. ממשלת שווייץ וקנטון באזל מממנים את עלות האבטחה שהיא קצת יותר מכמה מאות פרנקים. מפקד משטרת הקנטון, מרטין רות', אישר שהעלויות שיכללו לצד כוחות משטרה גדולים גם מאות חיילים ועצירת השייט על נהר הריין, יגיעו לסכום של 5.7 מיליון פרנקים שוויצרים (19.4 מיליון שקל).
האבטחה הכבדה באה בעיקר בגלל מחאה גדולה שהתעוררה כנגד קיום האירוע. למארגנים נודע מראש על שתי הפגנות שאמורות להתקיים בעיר בימים הקרובים, במיוחד על ידי ארגונים פרו-פלשתינים.
בסוף חודש יוני היו אלה 70 גופים, ביניהם ארגונים פוליטיים, אקדמאיים, אנשי תרבות, פעילים פרו-פלשתינים וגם יהודים ששלחו מכתב מחאה פתוח לקנטון באזל ובו כתבו. "הציונות היא הבסיס האידיאולוגי של מדינת ישראל, מהפרויקטים האחרונים של המתנחלים-קולוניאליים במאה ה-21. נציגי באזל מתעלמים מהמציאות הקיימת בישראל, שהקימה משטר אפרטהייד על העם הפלסטיני כהמשך לדימוי העצמי, הציוני, שגובש בבאזל ב-1897".
"גם הפעם זה לא היה פשוט"
לפני חמש שנים ניסו לארגן אירוע דומה לציון 120 שנה לקונגרס הראשון, אבל לא הצליחו במשימה בגלל תיאומי הביטחון. "גם הפעם זה לא היה פשוט", מודה חגואל, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית. "ממשלת שווייץ לקחה על עצמה את האתגר הביטחוני ואת היבטיו הכלכליים ואני מדבר על עלות של מיליונים. האירוע הזה יאובטח בסדר גודל שלא רואים באירופה יותר מדי".
לא רק הנשיא הרצוג יכבד את הטקס בנוכחותו יהיו שם גם נשיא שווייץ לשעבר, גי פרמלן ואישים מכובדים מהארץ ומהעולם ביניהם שר התפוצות, ד"ר נחמן שי, הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון, ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, יו"ר הסוכנות היהודית, האלוף במיל' דורון אלמוג ומו"ל עיתון 'ישראל היום', ד"ר מרים אדלסון.
בין 1,200 הנוכחים באולם יהיו גם 125 יזמים צעירים יהודים מכל קצות הגלובוס ומנהיגים יהודים מ-38 מדינות. המארגנים אומרים שאם היה להם מקום לאלפיים איש, גם הוא היה מתמלא, בגלל הביקוש האדיר.
לא רק טקס צפוי לבאי האירוע, אלא גם דיונים וביניהם 'כנס הרצל למנהיגות', שיתמקד בציונות המודרנית, לאור חזונו של הרצל וועידה ליזמות חברתית-כלכלית.
באזל התייפתה לקראת האירוע שגם מבחינתה הוא אבן דרך בתולדות העיר. האולם סטאדקזינו הוא אתר מרכזי שהוקם ב-1876 ומשרת בין היתר את התזמורת הסימפונית המקומית ומ-2016, במשך ארבע שנים היה סגור לרגל שיפוץ יסודי בכדי להחזירו לימי הזוהר.
הערב האולם המחודש יארח את מיטב בניה ובנותיה של מדינת ישראל, שבקיץ 1897 רק עלתה על שולחן השרטוטים והייתה בגדר חלום רחוק. "כשפרצה המלחמה באוקראינה ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית והמדינה נרתמו למסע הצלה שבסופו 18 אלף יהודים עלו לישראל", אומר חגואל. "לא ראיתי מדינה שנרתמת ככה בכדי להציל את בני עמה. זה ההבדל בין היום לבין לפני 125 שנה, ימים שבהם ישראל לא הייתה קיימת ולא היה לאן לברוח וגם לא היה מי שיקבל אותך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו