ארץ ישראל שלפני הציונות הייתה קצה נידח של אימפריה מתפוררת, שבו איש הישר בעיניו יעשה. כל דאלים גבר. אבותינו ואמותינו, ראשוני הציונות אשר הגיעו אל ציון, מיד נדרשו להתחיל ולייסד מערכות חוק וסדר, שאותן השליטו בהדרגה על כל חלקי הארץ והמדינה שבעקבותיה.

דור אחרי דור, בנינו כאן מדינת חוק לתפארה. אבל אז, אחרי שהצלחנו להתבסס, נעשינו עצלנים ושבעים. העייפות והאדישות שלנו הובילו אותנו להעלמת עין מהתפוררות הקצוות של שלטון החוק, ובמהרה קלטו היטב את המציאות החדשה עבריינים ומפירי חוק. התפרעויות בכבישים, גניבת יבולים ועדרים, דרישת פרוטקשן.

כאשר לא קיבלו את מבוקשם, התחילו להצית כנקמה מפעלים, חממות וכלים חקלאיים. לפרוץ לבונקרים בבסיסים צבאיים ולגנוב תחמושת ואמל"ח. בנשק הזה הם גם רוצחים אנשים, מטילים אימה. ואנחנו, מפחד ומתסכול, המצאנו מילה חדשה. "משילות". התחלנו להלקות את עצמנו איך ולמה איבדנו את המשילות, ואיך, אם בכלל, אפשר להחזיר אותה.

ובכן, אנחנו מאבדים את המשילות כי אנחנו משדרים עייפות, ספקנות, אובדן אמונה בצדקת הדרך, וחולשה. וכן, אין כאן בעל בית שיקבל החלטות נכונות. אנחנו נחזיר את המשילות כשנשדר את ההפך הגמור, בדיוק כשם ששידרו אבותינו ואמותינו כשיישבו את הארץ ופיתחו אותה.

הזמן קצר ופועל לרעתנו. בכל שנה שחולפת משתרשת תרבות עבריינית שיהיה קשה יותר לעקור. לכן אנחנו מחויבים, ללא דיחוי, להכביד את יד החוק על העבריינים. להגביר את האכיפה והשיטור, לשלב באכיפה טכנולוגיה, לקבוע ענישת מינימום מחייבת ומרתיעה לעבירות פרוטקשן ואלימות, לגייס משמר לאומי של אזרחים מתנדבים. בקיצור להופיע, כמדינה, במלוא הכוח והכוונה, במקום שבו לא הופיעה המדינה יותר מדי שנים.

בזמנו, כשבעכו העתיקה אבדה בהדרגה תחושת הביטחון, החלטנו לפתוח במקום נקודת משטרה, התקנו מצלמות וטכנולוגיות אכיפה נוספות במסגרת פרויקט "עיר בטוחה" ויצרנו מכפיל כוח באמצעות תגבור השוטרים בפקחים עירוניים.

עשינו עבודה חינוכית וחברתית כדי לחזק את החוסן הקהילתי וכן ניטרנו את הרשתות החברתיות כדי להיערך מבעוד מועד. יצרנו נוכחות במקום שהיה ללא נוכחות, והמסר עבר מהר מאוד. אבל יש גם צד שני למשילות. אנחנו מחויבים במגילת העצמאות "לשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה".

האומנם שקדנו על פיתוחה של כל הארץ? לטעמי, לא מספיק. יש להשקיע משאבים עצומים ביישובים הערביים. בתשתית, בחינוך, בקהילה ובביטחונם האישי. כמו כן, גם בהיבטי התחזוקה, ההרחבה, הבנייה והפיתוח.

האמת צריכה להיאמר: יש לנו חלק בניכור שהתעורר בקרב ערביי הצפון בפרט והארץ בכלל, ובהעזת הפנים שלהם כלפי החוק כתוצאה מזה. לא רק את האכיפה, גם את זה נצטרך לתקן. היישובים הערביים צריכים להיראות כמו היישובים היהודיים ולהתפתח כמוהם. כך שאת המשילות נחזיר במהלך משולב – מקלות וגזרים.

"הציונות היא אידיאל שאין לו סוף", כתב הרצל בזמנו. הוא צדק, בכל דור מתמודדת הציונות עם אתגרי הדור. אחד מאתגרי דורנו הוא החזרת המשילות. בידינו הדבר, וחובתנו לעשותו. 

הכותב הוא ראש עיריית עכו